הפוליטיקה הישראלית היא מרחב שכנראה מסוגל לכל. אחרת, קשה להסביר איך הופך אדם אחד בתוך זמן קצר יחסית מאיש כמעט לא חשוב שרואה את מלאך המוות הפוליטי בדמות אחוז החסימה רגע לפני ההליכה לקלפי, ובתוך חודשים מועטים חוזר להיות הציר המרכזי והחשוב ביותר במחנה הפוליטי שלו. השנה האחרונה בחייו הפוליטיים של אריה דרעי הייתה כנראה הטובה ביותר שלו. עבור ש"ס ביום שאחרי המרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל זו כבר ממש שנת המהפך.
עדיין לא ברור איך ואם יוכל דרעי לממש את המניה הזאת באופן מיטבי. אבל אם להישאר בעולם שוק ההון, בשנה האחרונה לא היה אף שחקן אחר שהצליח להכות את תחזיות האנליסטים בצורה כל כך עקבית וחדה כמו יו"ר ש"ס. ודווקא ההישגים המספריים שלו הם במידה מסוימת הביטוי השולי להתחזקות מעמדו בפוליטיקה הישראלית.
נתחיל דווקא מהסוף, אף שכרגע הוא לא נראה באופק. דרעי הוא אולי היחיד מבין הדמויות הפוליטיות שמקיפות את בנימין נתניהו שלעומתן אינו מביט בציפייה ובערגה לאחרית הימים, לסוף עידן אותו נתניהו. האפשרות שיירש אותו במשרד ראש הממשלה לא קיימת, ואפשר להאמין לו כשהוא שב ואומר שאין בו שום רצון להגיע לשם. אין לו סיבה. אבל העמדה הזו, בשנת חקירות, המלצות, כתב חשדות, אישום ומשפט מתקרב, קנתה לו בתודעתו של נתניהו נקודות זהב.
"אני לא רוצה להיות ראש ממשלה, לא שר הביטחון, לא שר חוץ… אני רוצה שתמשיך להתנהל כאן מדינה יהודית, ממשלה שתשמור על ארץ ישראל ועל תורת ישראל, ולכן נתמוך אך ורק בבנימין נתניהו". אלה דברים שאמר דרעי לפני חודשים אחדים, באחד הכנסים לפני הבחירות האחרונות. אלה הדברים הערבים ביותר לאוזניו של מי שנמצא בשנה הפוליטית הקשה בחייו, מוקף בחוסר רצון בגדעון סער ובנפתלי בנט. בשונה מבכירי הליכוד שמצהירים נאמנות לנתניהו אבל משקיעים את כל כולם בהכנה לקרבות הירושה, אריה דרעי הלך ומיצב את עצמו בעיני נתניהו כתעודת הביטוח שלו. יש אמירה על יהודי החצר שתמיד הצליחו להגיע קרוב למלך, כי הוא ידע שהם לא ינסו לערוף את ראשו. להבדיל את כל ההבדלות, בראיית נתניהו המשל הזה תקף.
נתניהו אינו איש של חברים, והוא גם אינו חבר של אריה דרעי. אסור לטעות לרגע בעניין הזה. בשנות הגלות, כשהיה צריך לקחת צד, לא היסס נתניהו להפנות לו את גבו ולהיצמד לאלי ישי. דרעי נפגע וזכר לו את זה שנים רבות. בריאיון ב־2012, עוד במהלך גלותו, סיפר איך ב־1996 הוא היה קרוב לנתניהו, "קרוב מדי אפילו", המשפחות, הכל, ואז הגיע הנתק: "ברגע שהוא מצא שותפים אחרים, בא הניתוק". אמר, כשהוא מכוון כמובן לאלי ישי. ולכן, בין היתר, באופן כללי נתניהו לא מפנה את גבו לאיש מבלי להמשיך להביט בחשדנות לאחור. התהליך שראינו בשנה החולפת היה פשוט מפגש אינטרסים נדיר של שני האישים, שהתלות הפוליטית זה בזה הביאה אותם לשלב ידיים באופן סימביוטי לחלוטין. סימביוטי עד כדי ריצה עם מטה שטח משותף, אירוע שכמותו לא ידעה הפוליטיקה הישראלית מעולם. שתי מפלגות שעמלות להוציא אל הקלפיות את אותו בנק קולות.
גט כריתות לליברמן
עוד נשוב אל בחירות מרץ 2020. אבל עוד קודם, למוצאי בחירות אפריל 2019.
ימים ספורים לאחר הבחירות, עם שוך הקרבות ונאומי הניצחון, כשגוש השותפים הטבעיים המתקרא כיום "הבלוק" עוד מתבשם מהישג 65 המנדטים (הכוללים, לצורך המחשה בלבד, את אביגדור ליברמן), אריה דרעי מקבל טלפון. נתניהו מזמין אותו לארבע עיניים בבלפור. דרעי היה משוכנע שמדובר בפגישה לצורך הרמת כוסית. נתניהו השיג 35 מנדטים, ש"ס הכפילה את כוחה מכפי שניבאו חלק מהסקרים והביאה שמונה מנדטים, לכל בר דעת פוליטי זו נראית כמו סיבה למסיבה.
באותו שלב לא הייתה לאף אחד סיבה ריאלית להאמין אחרת. חוץ מלנתניהו. עם כניסתו לבלפור מבין דרעי שלא ישתה באותו הערב שמפניה רגילה, ורודה, או אפילו סודה. ליברמן לא הולך איתנו, שיתף את דרעי. יש לי מקורות טובים סביבו שיודעים להגיד שהוא מנוי וגמור להישאר בחוץ. שטויות, ביטל דרעי. ליברמן נהנה מהמשחק, אין לו באמת שום אלטרנטיבה. ניתן לו להשתעשע כמה ימים, לייצר כותרות, קצת שרירים ובסוף הכל יבוא על מקומו בשלום.
השבועות עוברים. נכנסים לזמן פציעות. יום חמישי, 23 במאי, שבוע לפני פקיעת הארכה למנדט שקיבל נתניהו מהנשיא. זהו ל"ג בעומר. דרעי שוהה עם משפחתו בבית הנופש שלהם בספסופה, לא רחוק ממירון. נחוש להעמיד את נתניהו על טעותו, מרים דרעי טלפון לחברו הקרוב משכבר הימים, ליברמן. יו"ר ש"ס מניח על השולחן הצעה חסרת תקדים במונחים חרדיים, לכנס כבר ביום ראשון את שלוש מועצות החכמים, הספרדית, הליטאית והחסידית, לאישור מתווה מוסכם על חוק הגיוס. מול האפשרות של הקמת ממשלת שמאל חילונית, ניסה להסביר לבר שיחו, יהיה לנו קל הרבה יותר לרתום את הרבנים להסכמה. דרעי הניח שמבחינת יו"ר ישראל ביתנו לא תהיה תמונת ניצחון גדולה מזו.
עוד באותו הערב דרעי מעדכן את נתניהו ומתחיל לעבור אצל הרבנים והעוזרים לסבב טלפונים לשכנוע שאין מנוס. אבל למחרת בבוקר הוא מבין שנתניהו צדק. טור שמפרסם ליברמן ב'ידיעות אחרונות' לא מותיר שום מקום לספק.
ההמשך ידוע. דרעי מאחד כוחות עם נתניהו לפיזור הכנסת, ומשבש את מה שעל פי רוב ההערכות היה התוכנית המקורית של ליברמן: ללחוץ את כל השחקנים לפינה עם פטיש הבחירות מעל הראש ולהותיר את נתניהו בודד. שני דברים משתנים באותו הרגע: מערכת היחסים הקרובה, החברית והפוליטית, עם איווט מסתיימת לבלי שוב. ואריה דרעי הופך לפוליטיקאי הקרוב והנאמן ביותר לבנימין נתניהו.
החזרה מבחירות סבב ב', בספטמבר, עם 55 מנדטים לבלוק, הופכת את נתניהו לפגיע כמו שלא היה אי פעם. התלות בדרעי רק הולכת וגוברת. הסבך המשפטי הופך חונק יותר ויותר. ולראשונה זה שנים אופוזיציה מבית מאיימת להרים ראש. נתניהו מכנס את ראשי מפלגות הימין ומזמן לפגישה מקדימה בארבע עיניים את דרעי. שם עולה לראשונה רעיון הבלוק המפורסם, יצירתו של דרעי. לייצר מסמך מחייב לריצה משותפת לכל מו"מ. דה פקטו, מעין יצירת מפלגה רפובליקנית אחת גדולה עם תתי־סעיפים. מבצר פוליטי.
–
לכתבה זו יש המשך. הכתבה המלאה פורסמה בגיליון אפריל 2020.
