את הגאולה האפשרית  במערכות יחסים בכלל ואצל זוגות בפרט  אנחנו פוגשים כבר במקורותינו שנאמר:

חֶסֶד־וֶאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ צֶ֖דֶק וְשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ (תהלים פרק פה פסוק יא)

מסתבר שחכמינו השכילו להבין שאמת וצדק הם ערכים מנוגדים לחסד ושלום כמאמר מדרש אחד שעוד נחזור אליו:
…רבי יהושע בן קרחה אומר: מצוה לבצוע, שנאמר: (זכריה ח') 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'. והלא במקום שיש משפט אין שלום, ובמקום שיש שלום אין משפט. אלא איזהו משפט שיש בו שלום? הוי אומר: זה ביצוע.

הטרגדיה שלנו במערכות יחסים מתרחשת כאשר ערכי האמת והצדק משתלטים עלינו. החברה והתרבות שלנו מעודדות אותנו להיות צודקים. אנחנו נחשפים למושג משפט מגיל צעיר ואנחנו מרבים לשפוט הכל בעיקר את עצמנו ואת זולתנו. העובדה שאנחנו שופטים ונשפטים נכון בכלל במערכות יחסים  ובעיקר בזוגיות. מי שרוצה להיות צודק, מי שמאמין באמת כלשהי  סביר להניח שלא יצליח להחזיק במערכת יחסים זוגית ללא האשמות, התקפות התגוננות ומריבות ללא הרף.

למען הבהרה: למרות שבמאמר זה נתבונן על תהליך טיפול זוגי כעל טרנספורמציה של השיח מוויכוחים ומריבות לשיח דיאלוגי ושל הדגשת ערכי השלום והחסד על פני ערכי האמת והצדק זאת דרך צרה מאוד להתבונן על טיפול זוגי.

המעבר ממריבות וויכוחים לדיאלוג:

מריבה:

מריבה היא שיח פוגעני שעוסק בדיבור על מהות האדם ולא מהות העניין. במריבה נשמע אמירות נחרצות ומכלילות שמתארות את האחר על שלל תכונותיו באור שלילי:

משפטים מאפיינים שנאמרים בזמן מריבות:

• אתה תמיד ….. (עושה, בורח, לא רואה)
• את כמו….. (אמא שלך, אחותך, סבא …)
• אתה = תכונה שלילית (דפוק, עצלן, קמצן ….)
• את = תיאור שלילי (מזלזלת, קרה, טיפשה …)

בנוסף למילים הקשות מריבות מלוות בהרמת קול, צעקות, הבעות פנים ושפת גוף תוקפנית, ומחוות מזלזלות.

וויכוח:

וויכוח גם הוא שיח לעומתי אבל לעומת המריבה הוא עוסק בעמדות לגבי נושא ספציפי. זוגות יכולים לנהל ויכוחים אינסופיים לגבע כל נושא כמעט מתווכחים מי ישטוף כלים, מה צריך או נכון לקנות, איך לדבר עם הילדים ועוד אינסוף נושאים.

משפטים מאפיינים בעת וויכוח:

• אני חושב ש….
• אני מאמינה ש…
• זה הכי הגיוני בעולם ש…
• את טועה..
• אתה צודק אבל ….

גם בעת וויכוח קורה שהרוחות מתלהטות, יש הרמת קול, קוצר רוח להקשיב ולעיתים גם כעס גדול. להבדיל ממריבות בזמן וויכוח לא עוסקים בתכונות האדם ולא מביעים בוז או זלזול באחר בשום אופן.

דיאלוג:

דיאלוג בהגדרה שנניח כאן הוא שיח של הקשבה עם לב פתוח והסכמה אמיתית להבין זה את זו. בדיאלוג יש מקום לדבר על רגשות, להביא את הפגיעות והחמלה ופחות את הרעיונות האמונות והמחשבות. אין שיפוט או ביקורת יש הבנה עמוקה שבני אדם הם שונים וטוב שכך.

דיאלוג היא שיחה עם לב פתוח ומשפטים שיאמרו בזמן דיאלוג:

• אני מבין ש….
• אני מרגישה ..
• הייתי שמח אם …
• כואב לי כי …..

בזמן דיאלוג אחד מדבר בו בעת, יש מגע ומבט בעיניים, שתיקות, יכולים להופיע עצב או התרגשות אבל בשורה התחתונה הדיאלוג מאפשר קתרזיס והתקרבות הדדית.

מאמת וצדק לחסד ושלום:

נחזור למה שפתחנו בו על הטרנספורמציה הערכית הנדרשת לבני הזוג כל אחד מהם כדי לעבור ממריבות לוויכוחים ובסופו של דבר לדיאלוג.

אם מסתכלים על ההבדל קל לראות שמריבות וויכוחים עסוקים באמת וצדק. במהלך טיפול בכלל וטיפול זוגי בפרט ניתן ללמוד להרחיב את נקודת המבט ולמצוא גמישות מחשבתית. לקבל כלים בתקשורת מקרבת שיאפשרו שיח פחות שופט ופחות מניח הנחות.

כאשר רוכשים כלים אלה מתאפשר לנו למצוא את שביל הזהב בין הערכים המנוגדים ולהחזיר שלום למערכת היחסים שלנו.

ונסיים עם מה שפתחנו בו מדברי יהושע בן קרחה:

'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'. והלא במקום שיש משפט אין שלום, ובמקום שיש שלום אין משפט. אלא איזהו משפט שיש בו שלום? הוי אומר: זה ביצוע.

חֶסֶד־וֶאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ צֶ֖דֶק וְשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ