fbpx

מעשייה על בית // דיסטופיה עולמית חדשה // הטור של נדב איל

0

הבחירות מאחורינו, הבחירות לפנינו, אפשר להניח להן מעט ולדבר קצת על המקום הזה, נו, שכולנו חיים בו. העולם. המאבקים החריפים שמנהל ממשל טראמפ בנוגע למדיניות הסחר שלו הצטרפו החודש לתוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי, שכצפוי נתנו דחיפה משמעותית למתנגדי האיחוד ופופוליסטים אחרים.

מהו המצב הבינלאומי?

תחשבו על בית לא גמור, עם גג חלקי, שעומד בלב של שממה דיסטופית בסגנון 'מקס הלוחם בדרכים'. הבית נבנה על ידי השורדים הראשונים אחרי השואה הגדולה, שהייתה מלחמת העולם השנייה. פעם הייתה בלב הבית חומה, ואז היא קרסה. בתוך הבית הענק – אתם מבינים שהוא המערכת הבינלאומית כולה – חיים נוודים ושוררות בו נורמות של חברת גנבים. הנוודים מחולקים לקבוצות, ולתתי־קבוצות, וממוקמים בכל מיני נקודות של הבית. יש מקומות שבהם הבית דולף יותר, והנוודים שחיים שם סובלים יותר, ומתים יותר. יש נקודות חמימות ונעימות, והנוודים משגשגים יפה שם. מי מנצח במציאות הזו? כמו בספר 'מלך עכברוש' של קלאוול, מי שיודע להערים ולהפעיל כוח באורח יעיל יותר.

לנוודים יש חוקים, כדי להסיר ספק. העשירים מבינים יותר שכדאי שיסייעו קצת לעניים; בכל זאת, הם קונים מהם דברים. אם מצבם של העניים יהיה גרוע מאוד, הם יכולים לרצוח את העשירים בלילה. העניים מקווים שמצבם ישתפר – ומצבם בהחלט יכול להשתפר – אם יצליחו לאסוף קצת יותר גרוטאות מהשממה הגרעינית שם בחוץ.

כולם יודעים שהבית לא גמור. כולם חיים בבית, כי ברור להם שעדיף לחיות בבית לא גמור מאשר לחיות בחוץ, בשלג ובגשם הרדיואקטיבי. מי חי בחוץ? רק האנשים שמוחזקים בני ערובה בסככה העלובה המכונה קוריאה הצפונית.

——

כדאי להבהיר: גם אם הבית יתוקן והגג יושלם, הוא אף פעם לא יהיה "צודק". הרי ברור שלחלק מהנוודים יהיו מקומות טובים יותר, חמימים ומוארים יותר בבית; לאחרים פחות. אבל כל עוד הבית לא גמור, הוא אינו רק "בלתי צודק", הוא פשוט קטלני לחלק מהנוודים.

אבל הסיפור הזה אפל יותר ממה שהוא נראה. כי הבית כה לא מושלם, כה פגום, שהוא בעצם מרעיל באיטיות את יושביו. יותר נכון: יושביו עושים דברים שמרעילים את כולם. מי מת קודם? החלשים כמובן. הנוודים החכמים, "המדענים", אומרים שבקצב הנוכחי כל יושבי הבית ימותו. אבל בינתיים מי שנפגע הם החלשים, וממילא החלשים תמיד בסוף ותמיד מתים יותר.

חלק מיושבי הבית שונאים נוודים אחרים. הם שונאים אותם רק כי הם נולדו, כי הם שונים. הם גזענים. חלק אחר מיושבי הבית אומר שהבית זקוק לתיקון דחוף, שהבית לא צודק, ושהבעיה של הבית היא שבכלל חושבים עליו בתור בית אחד: בעצם, מדובר בהרבה בתים. הם מתעלמים מהגג המשותף, ומהדלת הגדולה, ומזה שכולם קשורים לכולם בחלל הדי צפוף הזה. האנשים האלה הם לאומנים. הם אומרים שהבעיה שלהם היא עם פגמי הבית, אבל בעצם הבעיה האמיתית שלהם היא שכולם יושבים בו ביחד. יש יותר ויותר נוודים בבית שחושבים שהבעיה הראשונה והחשובה ביותר היא שכל הנוודים – וכל החיות האחרות – עומדים למות בגלל הרעלה. האמת, יש להם נקודה טובה פה.

יש הרבה אנשים חכמים עם רעיונות מצוינים איך לתקן את הבית. מאיפה להתחיל. נניח מהקצה הצפוני של הגג. או מקביעת חוקים חדשים של איסוף כספים בתוך הבית. בכל מקרה, הבעיה היא שאף אחד לא ממש מקשיב להם; אתם מבינים, הבעיה הכי גדולה של הבית היא שאנשים בכלל לא רוצים לשמוע עליו. הם רוצים להתרפק על השמיכות החמימות בפינה המסריחה שלהם ולשכוח שיש סדקים מתרחבים בתקרה או שהאוויר מורעל או שיש אנשים שמתים בצד השני של החדר. הם בכלל שכחו שהבית לא גמור, הוא נראה להם ממש בסדר ככה, ושלא יבלבלו להם את המוח, הם בדיוק מעלים תמונה באינסטגרם של איזה נוף מאוד יפה שאפשר לראות מהחלון שלהם בבית. מי שמתחיל לדבר על זה שחייבים – ממש חייבים – לתקן את הבית, נתפס כאיזה מין נודניק כזה. הנוודים נותנים כרגע את הקולות שלהם למי שצועקים טיפה יותר חזק, ומי שפופולריים כרגע הם אלה שאומרים: תעזבו אתכם מהמדענים וכל זה. תחיו את הרגע. תעשו מה שמתאים לכם. נצליח להגשים לכם את כל המשאלות. הם די פופוליסטיים, מנהיגי הנוודים האלה, אבל זה עושה המון בידור ומעביר את הזמן בצורה משעשעת.

——

אז מה בעצם הבעיה? הבעיה היא שהבית לא עובד טוב עבור הרבה מאוד נוודים, שמסתובבים רעבים או מדוכאים, נהיים אלימים או גזענים או פונדמנטליסטים, ורוצחים נוודים אחרים בבית. הבית לא עובד טוב עבור כל מי שאתרע מזלו לשבת במקום שבו השלג חודר ומציף את חדרי הילדים. הבית לא עובד טוב כי הוא מרעיל את כולם.

הרבה אנשים מתמקדים במציאת רעיונות לתיקון הבית. אם תחשבו על זה, רעיונות לתיקון כל בית הם לא דבר מורכב: תנו לי 10 מיליון דולר ונתקן את הבית שלכם, של השכנים וכל הרחוב. הבעיה המרכזית היא גיוס המשאבים לתיקון הבית; בעולם הפוליטי, למשאבים האלה קוראים בוחרים, והם מייצרים כוח. הנוודים לא מוכנים לתת כוח למי שיתקן את הבית כי זה יהיה סיפור שלם, עם המון אבק, יהיו אנשים שלא יוכלו עוד להיות 'מלך עכברוש' ואולי גם ייפלו חלקים מהתקרה. ולכן הם הולכים לישון בלילה כאשר הם יודעים, בעצם, שהילדים שלהם יתקשו להתקיים בתוך הבית הזה ושחייהם עשויים להיות קצרים יותר ויותר. אבל איכשהו הם מספרים לעצמם סיפור אחר, אולי על איזה נווד מצחיק עם רעמת שיער צהובה או אחד אחר שיודע לנאום טוב ואוהב סיגרים. וזה סיפור מעניין, ואולי אפילו חשוב לפינה מסוימת של הבית, אבל ודאי שבתמונה הגדולה הרבה פחות. וגם הם יודעים, וגם אנחנו יודעים, מה צריך לעשות, גם אם יש עייפות מסוימת וערפול. צריך לתקן את הבית המחורבן הזה, אחרת כולנו בצרות.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook