fbpx

בנעליה // מאת חיים איסרוביץ

0

 האם אנגרט קראמפ־קארנבאואר, היורשת של אנגלה מרקל בגרמניה,

תהפוך בבחירות הבאות למנהיגה הבאה של אירופה כולה?

מחיאות כפיים סוערות מילאו את מרכז הכנסים 'תחנת ברלין' בפברואר אשתקד, כאשר ראש ממשלת חבל הסאר היוצאת, אנגרט קראמפ־קארנבאואר, סיימה 18 דקות של נאום בפני הצירים בקונגרס ה־30 של המפלגה הנוצרית־דמוקרטית (CDU). הקונגרס התכנס על מנת לקבל שתי החלטות חשובות – אישור ההסכם הקואליציוני שיאפשר להקים את ממשלתה החדשה של מנהיגת המפלגה אנגלה מרקל, לאחר יותר מחמישה חודשים של חוסר ודאות פוליטית, ומינוי של מזכ"ל חדש במקומו של פיטר טאובר שפרש בשל בעיות בריאות.

 

"אנחנו עדיין צריכים להצביע", ניסה יו"ר הכינוס, ראש ממשלת שלזוויג־הולשטיין דניאל גונטר, להרגיע את ההתלהבות, אבל לכולם היה ברור שההצבעה המתקרבת היא עניין טכני בלבד. 98.87% מבין 794 הצירים תמכו בקראמפ־קארנבאואר לתפקיד המזכירה הכללית החדשה של מפלגת השלטון, התוצאה הטובה בתולדות המפלגה. מרקל היא שהציעה את המועמדות של קראמפ־קארנבאואר, הידועה בכינוי AKK – ראשי התיבות של שמה הארוך – והפכה במהרה לכוכבת במפלגה.

 

קראמפ־קארנבאואר הודתה שההחלטה לעזוב את תפקיד ראש ממשלת חבל הסאר לטובת התפקיד הבכיר במפלגה לא הייתה קלה, לנוכח תחושתה כי היא נוטשת את תושבי המדינה הקטנה שבמערב גרמניה. כשנה קודם לכן היא נבחרה לכהונה חדשה, אחרי שהובילה את המפלגה לניצחון חשוב בבחירות לפרלמנט המקומי עם תוספת של חמישה מושבים. נתון מרשים ביותר לנוכח המכות האלקטורליות שספגה ה־CDU ברבות מהמדינות האחרות המרכיבות את גרמניה, במיוחד מאז שמרקל יישמה את מדיניות "הדלת הפתוחה" בשיא משבר המהגרים ב־2015.

 

"בחייו של כל אדם יש מצבים שכבר לא מספיק לומר: 'הוא צריך לעשות את זה'. במקום זאת, אתה צריך לתת תשובה בעצמך. זה יכול להיות רק: אני יכול, אני רוצה ואני אעשה. זו הסיבה שאני רוצה לשרת את המפלגה", הצהירה קראמפ־קארנבאואר. "סירבתי להצעה להפוך לחברה בממשלה. בכוונה – מרצוני שלי – החלטתי לתפקד במפלגה. כי, חבריי היקרים, כל מה שהשגתי בחיי מבחינה פוליטית, אני חייבת למפלגה הזו. הגיע הזמן לתת משהו בחזרה".

 

בביקורת מרומזת על מרקל, הבהירה קראמפ־קארנבאואר כי על המפלגה לחזור להקשיב לכל חבריה ברחבי המדינה, מכל הזרועות השייכות ל־CDU, כדי לקיים דיון שיאפשר לבנות את המצע לקראת הבחירות הבאות, ולהראות שהמפלגה הנוצרית־דמוקרטית היא עממית. "יש להקשיב מה הנושאים שמניעים אנשים מסביב ומהן שאלות המפתח עבור הדורות הבאים. עבור מה אנחנו צריכים לספק תשובות?", הסבירה. "אנחנו מפלגה מעניינת ואנחנו רוצים להיות אפילו מעניינים יותר, ונעשה זאת כשנספק את ההרגשה שה־CDU היא המקום שבו נמצא העתיד".

 

את נאומה סיימה בשבחים לנבחרת ההוקי־קרח של גרמניה, שיממה קודם לכן זכתה במדליית כסף באולימפיאדת החורף בקוריאה הדרומית. "הקבוצה הזו הגשימה משהו שאנחנו צריכים", אמרה. "ברור שהקבוצה הזו לא הייתה אוסף של כוכבים בודדים, אלא שהקבוצה הייתה הכוכב. זה חשוב גם לנו. ה־CDU היא הכוכבת. לא מדובר באדם הבודד שזוהר ב־CDU, אלא איך המפלגה שלנו נוצצת".

 

צילום: Fredrik Von Erichsen, AFP, Getty images

 

רוצים לקרוא את המשך הכתבה? לפרטים על מבצע מנויים חדש ואטרקטיבי – לחצו כאן         

למה השמאל כזה פראייר? // הטור של נדב איל

נדב איל / 6 באוגוסט 2019

איה נאפה ותחושת הצדק הישראלי (והכיבוש) // הטור של שי גולדן

שי גולדן / 7 באוגוסט 2019

הבגידה הגדולה // הטור של נחמה דואק

נחמה דואק / 6 באוגוסט 2019

בעיטה לחיבורים // הטור של איילת נחמיאס־ורבין

איילת נחמיאס-ורבין / 7 באוגוסט 2019

כשהמנצחים מפסידים (ולהפך) // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 7 באוגוסט 2019

בואו נדבר על הבנייה הפלסטינית בשטחי C // הטור של גרשון הכהן

גרשון הכהן / 12 באוגוסט 2019
בית הדבש בסילוואן מרכז מורשת יהודי תימן צילום : אמיל סלמן

כבוד למגזר? עדיפה השפעה // טור עורך

רותם דנון / 7 באוגוסט 2019