פרשת השחיתות של ישראל ביתנו: ניסיונות החייאת המפלגה והעתיד של ליברמן

0

בסוף הקיץ האחרון, הצטרף לפני כמה שבועות דוד (דאוד) גודובסקי לאביגדור ליברמן לביקור בכנסת, וגם השתתף בהרמת כוסית של ישראל ביתנו לכבוד השנה החדשה. גודובסקי, שהיה ראש המטה במפלגה, הוא בין הנחקרים העיקריים בפרשת השחיתות הציבורית, שפרצה אל התודעה הציבורית בדצמבר שעבר. בניגוד לחלק מהנחקרים האחרים, ליברמן לא תפס ממנו מרחק.

אל תטעו, אביגדור ליברמן מיהר להגן על הנחקרים בחורף האחרון, בחסות מערכת הבחירות וטענותיו על רדיפה ("אין פרשת שחיתות, יש פרשת סוטי מין במשטרה"), אבל על חלק ניכר מהם הוא כעס. כעס שהסתבכו וסיבכו אותו. כעס שמעשיהם אחראים בקשר ישיר למפלה הפוליטית של מפלגתו. עם חלקם כן שמר על קשר, עם כולם יש לו יחסים מורכבים. ליברמן עצמו, כזכור, אינו חשוד בדבר, אבל הוא נאלץ לראות שורה של מקורבים נכנסים אל חדרי החקירות. חברים קרובים, כאלה שמלווים אותו שנים, כאלה שסמך עליהם. אנשים כפאינה קירשנבאום, טלי קידר, ישראל יהושע, אלכס ויז'ניצר, משה ליאון ורמי כהן. על חלקם, כאמור, הוא עדיין מסנגר. כמה מעורכי הדין שייצגו אותו בעבר, אף מייצגים במקרה או שלא, כמה מהנחקרים. אבל הראש, אומרים מכריו, מאוד לא שקט.

כעשרה חודשים אחרי שפרשת השחיתות התפוצצה, עדיין לא הוגשו כתבי אישום, אבל הנפילה ניכרת בכל פינה. מ־15 מנדטים בשיאה, צנחה ישראל ביתנו לשישה בלבד. שניים מנבחרי הסיעה (אילן שוחט ושרון גל) הספיקו לעזוב, הישיבה באופוזיציה לצד סיעות השמאל נראית מבולבלת, המפלגה עצמה כמעט ולא פעילה. צילה של הפרשה נמצא בכל פינה. מקורבי המפלגה שהשיגו משרות בשירות הציבורי חוששים בחלקם, שמא ידבוק חשד גם בהם, וליברמן מנסה לשדר עסקים כרגיל, ונותן שואו כמעט על בסיס שבועי, שבו הוא נכנס בבנימין נתניהו, שנוא נפשו.

חבריו לכנסת לא לגמרי יודעים לאן פניו מועדות. האיש, אף שהפך כבר לקלישאה של טורים פוליטיים, עודנו "חידה מהלכת". ועדיין, את הסברות שיפרוש מהחיים הציבוריים לאחר הכישלונות האחרונים, הפריך. "הוא על הגלגל, פעם הוא למטה ופעם הוא למעלה, אבל יישאר שם עוד שנים רבות", אומר אדם שמכיר אותו היטב. רוב חברי המפלגה משננים את המנטרה של הבוס, ששב ואומר בכל הזדמנות שישראל ביתנו היא מפלגה חזקה. בכנס שערך בירושלים בסוף הקיץ, דיבר ליברמן כאילו הוא מנהיגם של המונים. "תאמינו לי שאין עוד מפלגה כמו ישראל ביתנו בנוף הפוליטי", אמר, "אנחנו המחנה הלאומי האמיתי […] כוח אפקטיבי, פעיל, תוסס, חי".

"שימות מי שממתין שיהיה לנו רע, שיהיה לו רע בחזרה", אומרת אחריו ח"כ סופה לנדבר, "אנחנו התאוששנו, אנחנו עובדים, אנחנו משפיעים, ממשיכים הלאה. אנחנו לא סתם שורדים, אנחנו קיימים. אף מפלגה לא הייתה מסוגלת לעמוד במה שאנחנו עמדנו. מערכת הבחירות האחרונה הייתה הכי קשה שעברתי בחיים, אבל שישה מנדטים זה גם מכובד". בוריס יודיס, סגן ראש עיריית עפולה מטעם ישראל ביתנו ואחד הנחקרים במשטרה, גלוי לב יותר: "אנחנו משתקמים, ירידה זמנית היא פתח להתחדשות. זו תקופה של שיקום, צריך לשקם את האג'נדה, להגיע לקהלים חדשים, לצרף אנשים למפלגה. צרה מאחדת את האנשים ולא מפזרת אותם". יודיס מחפש מתנדבים לישראל ביתנו, ואף מציע לח"מ להצטרף כמתנדבת, "ברצינות, למה שלא תבואי להתנדב אצלנו", הוא שואל וכבר מנסה לתאם פגישה.

.

איפה פאינה כשצריך אותה

השיקום מתחיל בסיעה בכנסת. ח"כ בכיר מהקואליציה חושב שליברמן לא יוכל לשאת זמן רב את החיים באופוזיציה ("הוא רק מחכה שהקואליציה תלקק לו עוד קצת לפני שהוא יסכים להצטרף אלינו, הוא עם רגל וחצי אצלנו, הוא פשוט אוהב להיות מחוזר ולכן מתמהמה"). בינתיים ליברמן, שמשוכנע שהבחירות הבאות קרובות בהרבה ממה שחושבים, עסוק יותר בביקורת ציבורית על נתניהו, ובניסיונות מתחת לפני השטח לבנות מחדש קואליציה של מנהיגים נגדו. ואל תתנו לדיל שעשתה ישראל ביתנו עם הליכוד בוועדה למינוי שופטים, או הצבעתה בעד החוק הנורבגי, לבלבל אתכם. ההצהרות הפומביות נגד נתניהו חושפות את הטינה העצומה שליברמן חש כלפיו. הוא משוכנע שיש לו יותר מיד ורגל בהתנעת חקירת השחיתות, ובסיכולו הפוליטי בהתאם.

"היינו המפלגה המרכזית והמשפיעה ביותר במושב הקיץ של הכנסת", אמר ליברמן לאחרונה. על פי בדיקת "המשמר החברתי", לפחות בנושאים חברתיים לא הוכיחה ישראל ביתנו הצטיינות יתרה. הסיעה הצביעה נגד חוק שוויון הזדמנויות במקום מגורים, התנגדה להחלת חוק חופש המידע על הקרן הקיימת ולחשיפת האינטרסים הכספיים של שרים וחברי כנסת. ליברמן עצמו השתתף רק בשש מתוך 33 הצבעות במליאת הכנסת שעסקו בנושאים חברתיים – שיעור ההצבעה הנמוך ביותר מבין כל חברי הכנסת. לישיבות של ועדת החוץ והביטחון הוא דווקא מקפיד להגיע. ח"כים החברים בוועדה מספרים שהוא מפגין שם מצב רוח טוב, כאילו זה עתה זכה שוב ב־15 מנדטים. אבל ליברמן מודע למכה שספג, ויודע גם שהמעיט בכוחו של נתניהו. לו, מומחה ביבי מספר אחת, זה כבר לא יקרה.

חסרונה של פאינה קירשנבאום מורגש במיוחד. היא הייתה האישה הקרובה אליו ביותר במפלגה. קירשנבאום, בוגרת בית ספר לאחיות, התנדבה לטפל בנפגעי אסון הדולפינריום ב־2001. ליברמן שמע עליה והזמין אותה לפגישה. הם שוחחו בקצרה, קירשנבאום יצאה מאוכזבת. "נסעתי שעות כדי לפגוש אותו, התרגשתי, מבחינתי זאת הייתה פגישה עם אישיות, כשיצאתי אמרתי לעצמי: למה באתי? בשביל עשר דקות?". האכזבה התפוגגה במהרה, כשליברמן ביקש מקירשנבאום לעמוד בראש מטה הבחירות שלו. ב־2003 מונתה למזכ"ל המפלגה. יותר מעשור הייתה האישה החזקה שם. בישראל ביתנו כינו אותה "אמא רוסיה". דיברו בה כמועמדת לרשת את ליברמן, אם וכאשר יפרוש. היא עצמה העריצה את המנהיג ("הוא אדם חכם בצורה בלתי רגילה, אני בטוחה שכולם כבר יודעים את זה"). עם פרוץ הפרשה, ניסתה לרצותו ולשדר קור רוח, ושחלילה לא תנטוש. כמה שבועות לאחר מכן, הודיעה שהיא עוזבת את החיים הפוליטיים. לא קשה לשער שליברמן עצמו חושב שיש אש מאחורי העשן, לפחות לגבי חלק מהנחקרים. לכן גם הוא כועס על ההסתבכויות, דווקא אחרי שהוא הצליח לשרוד את שנות החקירות הארוכות שלו וקיווה לשקם את שמו הציבורי, כמנהיג ומועמד לגיטימי לראשות הממשלה. אבל לקירשנבאום, ככל הנראה, עדיין יש פינה חמה בלבו. אם לא תואשם ותורשע, היא עוד עשויה לחזור. היא עצמה לא ממהרת להתחייב. "עזבתי את החיים הפוליטיים כדי להגן על שמי הטוב", היא אומרת ל'ליברל'.

בינתיים, המפלגה אינה כפי שהייתה. ליברמן מינה את אינה זילברגרץ, פעילה ממעלה אדומים, למנכ"ל ישראל ביתנו. אבל איפה זילברגרץ ואיפה קירשנבאום. "מהרגע שקירשנבאום עזבה את המפלגה, ליברמן פועל ללא יד ימין שלו וזה לא פשוט", אומר אדם המכיר את היו"ר היטב. "אם קירשנבאום הייתה מנכ"ל המפלגה הפארסה של שרון גל לא הייתה קורית והרשימה לכנסת הייתה נראית הרבה יותר טוב".

.

רשימה הרחוקה מהחלומות

ליברמן הציג את רשימתו לכנסת כשלושה שבועות אחרי שפרשת השחיתויות נחשפה: אורלי לוי־אבקסיס, סופה לנדבר, אילן שוחט, שרון גל, חמאד עמאר, רוברט אילטוב, עודד פורר. עוד בטרם הושבע לחבר כנסת, הודיע שוחט, ראש עיריית צפת, על פרישה. על שוחט רובצים חשדות בגין שוחד בחירות ומתן טובות הנאה. ליברמן לא הצטער במיוחד על עזיבתו. שוחט רצה הבטחה למינויו לשר מטעם המפלגה, ובין השניים לא שררה אהבה גדולה. שרון גל, שהוצב כמעודד הקולני ונער הפוסטר של הטיקט "עונש מוות למחבלים", גם לא התחבב במיוחד על ליברמן. מקורבים לאחרון אומרים שגם אם לא היה פורש, לא היה מוצב בידי ליברמן ברשימת המפלגה בבחירות הבאות.

עודד פורר שנכנס במקומו של גל לכנסת, זכה לקבלת פנים חמה. "עודד הוא חבר ותיק ומוערך בישראל ביתנו", כתב ליברמן בפייסבוק, "אני בטוח שהוא יתרום רבות קודם כל למדינת ישראל, לכנסת ישראל ולישראל ביתנו". גם פורר היה בין הנחקרים באזהרה בפרשת השחיתות. הוא בנו של ראש עיריית רחובות לשעבר שוקי פורר, שהורשע בהפרת אמונים ונאלץ לפרוש מתפקידו. עם מצעד הפורשים, אולי גם יגיע תור ההשבעה של שירה מיסטריאל בת ה-25, מספר עשר ברשימה. היא הפכה לפנים מוכרות יחסית, כשנחשף פוסט חינני במיוחד בדף הפייסבוק שלה: "פחחחח ערבי מסריח, למי שלא ראה יש סרטון ביוטיוב, ערבי נדרס!!!! לילה מעולה".

רוברט אילטוב, שהושבע מחדש לכנסת לאחר פרישת שוחט, נחשב לנאמן האולטימטיבי של ליברמן. הזרוע הפרלמנטרית שלו. גם הוא הספיק לעורר סערה קטנה לאחרונה, אחרי שנבחר לוועדה למינוי שופטים, כשהודיע שרק מי ששר את 'התקווה' יוכל להתמנות לשופט. אילטוב התקרב יותר אל ליברמן מאז פרישתם של אנשים כמו קירשנבאום וסטס מיסז'ניקוב. ניתן לראותם יותר, בין השאר, גם בסיורים משותפים. "עסקן נתנייתי אפור", מכנה אותו אדם הבקיא בנבכי המפלגה.

סופה לנדבר, שהחלה את דרכה כבת טיפוחים של מחנה שמעון פרס במפלגת העבודה ועברה באמצע העשור הקודם לישראל ביתנו, נשארת נאמנה גם היא לליברמן. היחסים ביניהם נחשבים מצוינים. "לא אעזוב את ישראל ביתנו ואת ליברמן. עד סוף דרכי הפוליטית אני איתו, היא אומרת כעת. בניגוד לחברי כנסת אחרים, שנמצאים בחרדה תמידית לגבי שיבוצם על ידי ליברמן ברשימה, לנדבר בטוחה למדי. ליברמן יודע שיש לה עדיין אהדה ברחוב הרוסי, גם אם מאגר ההצבעה השבטית שם הולך ומידלדל. הוא יודע גם שהיא השקיעה במערכות הבחירות והייתה נאמנה לו לאורך כל הדרך. יחסו אליה שונה מאל אחרים. בבחירות האחרונות, טרח ליברמן – על פי מקורבים – לשכנע ולפייס את לנדבר באופן מיוחד, כשהחליט לא להיכנס לקואליציה. מהלך שהמיניסטרית לשעבר לנדבר מאוד לא אהבה. ודאי אחרי הבטחתו הפומבית שתמונה לשרת הקליטה בפעם השלישית, אף ששובצה אחרי אורלי לוי־אבקסיס ברשימה לכנסת.

במפלגה עדיין שוקדים על תחזוק הקול הרוסי. פועלים בשטח ומפגינים נוכחות בתקשורת דוברת הרוסית. על ה"BASE" הפוליטי, הרי, חייבים לשמור. ליברמן מודאג מאוד מהעובדה שבמשרד הקליטה יושב ליכודניק יוצא ברית המועצות, זאב אלקין. לנדבר עצמה עוד חולמת לחזור למשרד הזה: "לעולים אין כתובת אחרת, בלעדינו רופא יטאטא וינקה טוסיק של חולים סיעודיים", היא אומרת.

בניגוד ללנדבר, רבים מעריכים שלנאמנותה של אורלי לוי־אבקסיס ישנו תאריך תפוגה. "ממילא היא הוצנחה למקום השני רק בגלל שפאינה קירשנבאום לא הייתה שם כדי למנוע את השיבוץ", אומר פרשן בתקשורת הרוסית. לוי־אבקסיס היא גיסתו של שרון שלום, מי שהיה ראש המטה של ליברמן במשרד החוץ. היא חברת כנסת עצמאית, פעלתנית ומוערכת, בעיקר מצד ארגונים חברתיים. במובן מסוים, היא נחשבת לנטע זר במפלגתה, שידועה מזה שנים כחביבת הלוביסטים והמגזר העסקי. דוגמה לפער ניתן למצוא בהתנגדותה למתווה הגז, שבו ליברמן וחברי המפלגה דווקא תומכים. כשהצביעה נגד המתווה בכנסת, יצאה בדף הפייסבוק שלה נגד אלה שתמכו בו: "חבל לי שאחרים לא הצליחו לעמוד בלחצים שהופעלו עליהם. אני רק יכולה לאחל להם ולהן שבפעם הבאה ידעו לעמוד על שלהם ולייצג בכבוד את מי שבחר בהם". לא דברים שחבריה לסיעה נהנו לשמוע. "זה פופוליזם. עליי אף אחד לא הפעיל לחץ וגם לא עשינו את זה כדי לתמוך בביבי", אומרת לנדבר, "אנחנו מפלגה חזקה ואנחנו מתייחסים לכל דבר לגופו של עניין. אנחנו מאמינים שצריך להוציא את הגז ממתחת למים".

בישראל ביתנו יש מי שמאוכזבים מהתפקוד הפוליטי של לוי־אבקסיס. עם כל הכבוד לאהדה אליה בבתי קפה תל־אביביים ובכלי התקשורת הנוהגים לנגח טייקונים, זה לא מביא קולות. אפילו בבית שאן, עירה של לוי, המפלגה נחלה כישלון כואב עם כ־2.5 אחוזים. הליכוד – ביתו של אביה דוד לוי והמפלגה ששלחה לכנסת את אחיה ז'קי לוי – עדיין שולט בעיר. לוי־אבקסיס עצמה חוזרה ועדיין מחוזרת על ידי גורמים בליכוד. נתניהו חלם לפתות אותה לעבור עוד טרם הבחירות האחרונות, אבל היא עצמה לא ששה להצטרף לשם עדיין. אם אכן תעזוב לבסוף, סביר להניח שבמקומה תבוא דמות אחרת שאינה יוצאת ברית המועצות, ושמדברת אל כלל הימין הרך.

.

בשביל מה יש חברים

עד הבחירות האחרונות ישראל ביתנו הייתה מפלגה יעילה ומסודרת במיוחד. מאזנים כספיים מצוינים, כ־50 סניפים בשמונה מרחבים בכל רחבי הארץ (בבתיהם של הפעילים בדרך כלל, כדי לחסוך בהוצאות); עם יו"ר ריכוזי שסיכה לא זזה במפלגה בטרם הוא נעץ אותה ובדק את כשירותה. וגם נוכחות מוניציפלית מרשימה במיוחד, שנייה רק למפלגות הגדולות והוותיקות. שבעה ראשי ערים ותשעה ראשי מועצות אזוריות, חברי מועצות מקומיות רבים, רשת ענפה של לשכות למען הציבור ומאות פעילים מסורים.

העוצמה הזו הידלדלה, באופן טבעי, אחרי המכה הפוליטית שספגה המפלגה. גם רשת הקשרים המפלגתית שנחשפה בחקירות ובתקשורת, המסירות המשפחתית של הגרעין הקשה של ישראל ביתנו, הדאגה לקרובי משפחה ומקורבים אחרים, הפכו מערך – לנטל מחשיד במקרים מסוימים. דברים שנעשו בחלקם ללא תשומת לב ציבורית, מוארים ויוארו בזרקורים, וכל זה משפיע לרעה על היקף הפעילות של אנשי המפלגה.

קחו לדוגמה את ויקטוריה רבין, העוזרת של פאינה קירשנבאום שנעצרה ונחקרה בחשד שביקשה שוחד עבורה ועבור אחרים. מי היה שומע על הצעירה הזו ועל רשת הקשרים שסובבת אותה, לולא נחקרה במשטרה. היא לא צנחה לתפקיד משום מקום. בעלה, קיריל רבין, הוא מקורב לליברמן ובכיר במנגנון המפלגה. בעבר היה רכז צעירי ישראל ביתנו. רבין בעצמה הייתה אמורה להתמנות למנכ"ל הרשות לחילופי נוער וצעירים, גוף המתוקצב על ידי משרדי החינוך והחוץ.

או אביתר דותן, אחיו של הבדרן דודו דותן ז"ל, חבר קיבוץ שמרת שעבר בתעשיית הפקות הסרטים והטלוויזיה. בעבר היה מצביע מרצ, אך לפני כמה שנים עבר לישראל ביתנו והתמנה לרכז מטה ההתיישבות של המפלגה. "ליברמן הוא ידיד התיישבות אמתי, ההתיישבות מחפשת אבא וליברמן הולך להיות האבא שלה", הכריז. כשנה וחצי אחר כך מונה דותן למזכיר התאחדות מגדלי הבקר. זמן לא רב אחר כך, התמנתה מיטל קירשנבאום, בתה של פאינה קירשנבאום, לתפקיד של מקדמת פרויקטים בהתאחדות. לפני שדאגה לבקר, התפרנסה קירשנבאום הבת מעבודה בסיעת ישראל ביתנו בכנסת. דותן הבטיח שקירשנבאום תצליח להביא תקציבים לענף הרפת; ואכן אמה המסורה, פאינה, בהיותה סגנית שרה, התגייסה והבטיחה להעביר 150 אלף שקלים מהמשרד לביטחון פנים להתאחדות במלחמתה במניעת גניבה של עגלים. 200 אלף שקלים היו אמורים להגיע ממשרד התיירות, כדי ליצור "מיזם תיירות רפתות". התערבות המשטרה שינתה חלק מהתכניות האלה. רנית קירשנבאום, בת נוספת, נחקרה בחשד שקיבלה שוחד ביחד עם אמה באמצעות מיזם שבו הייתה שותפה. גם בנה של קירשנבאום, תמיר, נחקר בפרשה.

גם לסופה לנדבר יש בת. ג'אנה קנופלר. זו מונתה למנהלת אגף בחברת נת"ע. יו"ר דירקטוריון החברה היה אלכס ויז'ניצר המקורב לליברמן, גם הוא אחד הנחקרים בפרשת השחיתויות. קנופלר כבר לא עובדת בנת"ע, גם ויז'ניצר פרש בעקבות החקירות. לנדבר בטוחה שלבתה נעשה עוול. "זה גועל נפש. לילדים שלנו לא מגיע מה שמגיע לילדים אחרים? הבת שלי מוכשרת ומשכילה, עם תואר ראשון בכלכלה ובסטטיסטיקה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במנהל עסקים, והיא התקבלה בזכות עצמה". ברשת הזו של בנים ובנות של, מינויים לתפקידים ציבוריים וחשדות לשחיתות ישנם שמות נוספים. לא כולם מישראל ביתנו, אבל הנוכחות המסיבית של אנשי המפלגה בסיפור, תמשיך לרבוץ כעננה על המפלגה עד לתום ההליכים המשטרתיים והמשפטיים בעניין.

הח"כ הטרי עודד פורר היה גם הוא מהנהנים ממינויים במפלגה. בגיל 36 בלבד מונה למנכ"ל משרד הקליטה תחת לנדבר. בתקופה האחרונה הוא בין המקורבים לליברמן. "החיידק הפוליטי נמצא אצלו בדם," אומרת לנדבר, "אף אחד אצלנו לא עזר לו, הוא נבחר בצורה דמוקרטית, בחור מוכשר ביותר".

החברויות האמיצות, כמו שראינו בלא מעט פרשיות סבוכות אחרות, נוטות להיפרם בחלקן עם הגעת כתבי האישום. כבר כעת מדברים על כמה עדי מדינה בפרשה, אולי יהיו נוספים בהמשך. וכשיגיע ה"מאני טיים" מבחינתם של חלק מהנאשמים הפוטנציאליים, דברים עשויים להתהפך ופיות להיפתח. אם יוגשו כתבי אישום, ינהלו איש־איש את ענייניהם בבית המשפט בעצמם. בינתיים, כאמור מעלה, שכרו חלק מהנחקרים כעורכי דין את מי שעבדו בעבר עם ליברמן: גיורא אדרת הוא עורך הדין של פאינה קירשנבאום; ירון קוסטליץ מייצג את יאיר גלר; נתי שמחוני מייצג את אלכס ויז'ניצר. מיכה פטמן, שהיה עורך הדין של מיכל ליברמן, בתו של ליברמן, מייצג גם הוא כמה נחקרים בפרשה הנוכחית.

.

מי מדבר ומי שותק

הקו המשפטי של חלק מהנחקרים נחשף כבר בחלקו. כמה מהנחשדים בקבלת שוחד, אמרו שקיבלו עמלה עבור עבודתם כמקובל. למתווך מותר לקבל כסף, אמר פטמן, עורך הדין של ישראל יהושע. יהושע הוא לוביסט ומקורב לליברמן, שנחקר בחשד לתיווך בין מי שהיו מעורבים בעסקת השוחד לכאורה במועצה האזורית תמר. תשלום עמלה של 20% לשדלן זה סביר, אמרה עו"ד יעל גרוסמן, שמייצגת את גבי חמו, אחד הנחקרים. עו"ד ציון אמיר מייצג את ציון זוארץ, הנחשד בתיווך בפרשת המועצה האזורית תמר. אמיר אמר שהכול גלוי על השולחן ומתועד בחוזים חוקיים לחלוטין בין הלקוח שלו לבין המועצה, וכי זוארץ, כמו כל איש עסקים, זכאי לקבל עמלה עבור שירותיו.

קירשנבאום, ויז'ניצר וגודובסקי שתקו בינתיים בחקירתם, ככל הידוע. חלק מהנחקרים עדיין שוקלים או מנסים לחתום על הסכמי עד מדינה, במסגרתם יפלילו את חבריהם תמורת עונשים מקלים. גרשון מסיקה, ראש המועצה האזורית שומרון, שנחקר בחשד להעברת כספים לקירשנבאום בתמורה למחיקת חובות והעברת תקציבים למועצה, כבר חתם על הסכם כזה. מני יצחקי, ראש אגף החקירות במשטרה, אמר לאחרונה שהיו הצעות מעדי מדינה פוטנציאליים "במספר גדול מכפי שהיינו מוכנים לקבל". על פי פרסומים שהוכחשו, נבדקה אפשרות שגם קירשנבאום תהיה עדת מדינה, בידי עורך דינה.

כל גורמי אכיפת החוק מדגישים שבליברמן עצמו לא דבק רבב. עם זאת, ציוץ בטוויטר של הפרסומאי אודי פרידן, הוליד גל של רחשים בעניין. "היועץ המשפטי לממשלה", טען פרידן, "אמר לי שברור שפרשת ישראל ביתנו מגיעה עד ליברמן". לשכת וינשטיין הכחישה בתוקף ("דברי הבל"). חצי שנה אחרי, פרידן עדיין מתעקש. "היועץ בפירוש אמר לי שאי אפשר לעשות עם זה כלום מפני שהרוסים לא מדברים. לא הייתי ממציא דבר כל כך חמור, אבל אם אף אחד לא עושה עם זה כלום אז לא צריך. עזבתי את זה כי אין לי עניין להילחם במדינת חלם", הוא אומר ל'ליברל'.

'פרשת 242', כפי שכונתה בשם הקוד המשטרתי, או 'פרשת ישראל ביתנו' כפי שהיא ידועה בציבור, מורכבת מלמעלה מעשר פרשיות שוחד לכאורה, שברובן מעורבים פעילים בישראל ביתנו. קירשנבאום ודאוד גודובסקי מעורבים בחלק רב מהן. העיקרון ברוב הפרשיות זהה: שוחד תמורת העברת תקציבים ומינוי מקורבים. 'פרשיית המועצה האזורית תמר' מעניינת במיוחד. בישראל ביתנו מייחסים חשיבות רבה לשלטון המוניציפלי ומשקיעים שם מאמצים מיוחדים. דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר, בעבר חבר קדימה, עבר לישראל ביתנו. לפני שנתיים נבחר מחדש לעמוד בראש המועצה האזורית. אביגדור ליברמן אמר בעבר ששיתוף הפעולה בין ישראל ביתנו וראשי המועצות האזוריות הוא "טבעי ומתבקש". על פי החשדות, קירשנבאום בסיוע המתווכים ויז'ניצר, ישראל יהושע ויצחק בורבא, העבירה תקציבים למועצות האזוריות תמר ומגילות תמורת שוחד. כך, על פי החשד, פעלה גם במועצה האזורית שומרון. בפרשה אחרת, קיבלו קירשנבאום וגודובסקי, על פי החשד, שוחד ממתן דהאן, יושב ראש עמותת איילים, תמורת תמיכה ממשלתית נדיבה של עשרות מיליוני שקלים בעמותה. גם בפרשת הרשות למלחמה בסמים קיבלו קירשנבאום וגודובסקי, על פי החשד, שוחד ממנכ"ל הרשות יאיר גלר, באמצעות העברת תקציבים לכלי תקשורת המקורב למפלגה. בתמורה קיבלה הרשות מהמדינה כמה עשרות מיליוני שקלים. גם בפרשת עמותת דוד פעלו קירשנבאום וגודובסקי ביחד, על פי החשד, כשקיבלו לכאורה שוחד תמורת העברת תקציבים לעמותה.

פרשיית 'יזרוס' מעניינת במיוחד. גודובסקי ואלכס גולדשטיין, מבעלי חברת יזרוס, קיבלו, על פי החשד, כספים באמצעות החברה מגורמים הקשורים לישראל ביתנו בתמורה לפרסום כתבות אוהדות על המפלגה בהוראת גודובסקי. 'ידיעות אחרונות' רכש לאחרונה את השליטה בפורטל החדשות יזרוס. אחד מעורכי האתר בעבר, מיכאל פלקוב, נעלם ביוני 2014, על פי החשד הוא היה מעורב בהלבנת חלק מהכסף שהועבר ליזרוס. פלקוב היה בעבר הדובר של ליברמן למגזר הרוסי. בפרשה אחרת נעצרו ונחקרו ראש עיריית עפולה, יצחק מירון וסגנו בוריס יודיס, המקורב לליברמן, בחשד שישראל ביתנו העבירה לעיריית עפולה ארבעה מיליון שקלים בתמורה למינויו של יודיס. "הכול נעשה בצורה דמוקרטית, מי שמטיל ספק בבחירתי מטיל ספק בדמוקרטיה הישראלית כולה. הרי ראינו איך ראש הממשלה הרכיב כאן קואליציה, אז מה מעבר לכך?", אומר יודיס.

קשה להפריך את טענות החשודים, וקשה עוד יותר יהיה להרשיעם בבית המשפט. ישראל היא מדינה קטנה, ומינויים בעלי גוון פוליטי היו ויהיו. איתור שוחד באופן ודאי הוא אחד התהליכים החקירתיים הקשים יותר. בפרשה הזו, מרוב עצים קשה לראות את היער. אבל ברור שביער הזה יש לא מעט מקורבים לליברמן ולמפלגתו. פלקוב ויודיס הם מחטים קטנות בערימת השחת. ויקטור אפריימוב, למשל, המנהל של עמותת כוכב דוד, היה מועמד ברשימת ישראל ביתנו בעבר. על פי החשד, הוא העביר שוחד לקירשנבאום ולגודובסקי בתמורה לתמיכה בעמותה. יאיר גלר מהרשות למלחמה בסמים, הגיע לרשות על גבו של השר מטעם ישראל ביתנו יצחק אהרונוביץ'. במכרז לתפקיד מנכ"ל הרשות זכה גלר רק במקום השני. אהרונוביץ' התעקש למנותו בכל זאת. קירשנבאום ביקרה בעבר ברשות למלחמה בסמים והייתה אחוזת התפעלות. "מפלגת ישראל ביתנו תומכת ברשות למלחמה בסמים," הכריזה. "יש לנו שיתוף פעולה פורה מאוד עם הרשות ועם המנכ"ל גלר. אנחנו עדיין נמצאים בראשיתו של תהליך ואתגרים רבים עומדים בפנינו". כמה מהאתגרים, על פי החשד, היא בהחלט מימשה.

.

מי יחזור לזרועות איווט?

ישראל יהושע הוא אחד האנשים המקורבים ביותר לליברמן. על פי החשדות, יהושע תיווך בין הנפשות הפועלות בפרשת השוחד במועצה האזורית תמר. הם מכירים מאז שנות ה־80, כשהיו פעילים בסניף הליכוד בירושלים. ליברמן הוזמן לעתים קרובות לבית משפחת יהושע בנחלאות, ושם, על קובה ועוגיות ירושלמיות נצרבה ידידותם. בליכוד כינו את החברות האמיצה "אחוות דפוקים". ליברמן עשה קריירה על תחושת הקיפוח של העולים, שהיא לעתים גם תחושתו האישית; יהושע גדל בדירת חדר קטנה בנחלאות. אביו נהרג במלחמת יום הכיפורים, יהושע היה אז בן תשע וכבכור מבין שישה אחים הפך לאב המשפחה. הם עדיין מקורבים, מרבים להתייעץ זה עם זה, יהושע היה זה שתיווך בין ליברמן בשנות ה־90 כשהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לבין רוני בראון, כשהאחרון רצה להתמנות ליועץ משפטי לממשלה. כשליברמן היה שר התחבורה, יהושע היה יועץ תדמית של רשות שדות התעופה. ליברמן הכחיש מעורבות במינוי. ליברמן אף הציע ליהושע להצטרף לרשימת ישראל ביתנו בכנסת. יהושע סירב. החלטתי להישאר בבית, בליכוד, הסביר. יהושע אף היה לוביסט של החברה הממשלתית 'נתיבי גז', בזמן ששר התשתיות היה עוזי לנדאו מישראל ביתנו.

טלי קידר בלוך, שנחקרה אף היא בפרשת השחיתויות בחשד שהציעה להעביר לחברה הממשלתית להגנת ים המלח שלושה מיליון שקלים מתקציבים ממשלתיים תמורת עמלה של 150 אלף שקלים, הייתה אחת מהמקורבות ביותר לליברמן, אשת סוד ותיקה. קידר בלוך עובדת בחברה הממשלתית להגנת ים המלח, זרוע של משרד התיירות. לפני כן הייתה העוזרת של שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, שנחקר אף הוא בפרשה האחרונה, ושל יאיר שמיר, שר החקלאות.

רמי כהן, שהוצנח על ידי ליברמן כמנכ"ל משרדו של שמיר, היה היועץ הפיננסי של יו"ר ישראל ביתנו. הוא נחשד בתיווך וקבלת שוחד. עורכי דינו, אלי כהן ואבי חימי, אמרו בבית המשפט שלקוחם לא עשה כל רע. המנכ"ל המקושר, בעבר מפקד יחידת 669, חג סביב המפלגה למעלה מ־15 שנים. הוא אף היה בעבר מועמד מטעמה לכנסת. כשהיה שר התשתיות, מינה ליברמן את כהן למנכ"ל חברת הפחם הלאומית. כהן נאלץ להתפטר, אחרי שהתברר שהוא מסרב לוותר על שאר עיסוקיו הפרטיים. לא היה צריך לדאוג לו גם אז. המפלגה, לכאורה, טיפלה בו היטב. הוא כתב, למשל, דו"ח לרשות למלחמה בסמים וקיבל סכום נאה עבור המאמץ; ייעץ חיצונית למיסז'ניקוב במשרד התיירות ולחברת מע"צ, כשאלכס ויז'ניצר עמד בראשה. בתיה כהן, אשתו של רמי כהן, על פי חקירת המשטרה, תיווכה בהעברת כספים לאגודות ספורט וקיבלה עבור המאמץ כמאה אלף שקלים.

דרכו של ויז'ניצר קשורה בזו של ליברמן שנים ארוכות. הוא עלה לארץ מברית המועצות לשעבר ב־1974 היישר לרחוב רובינשטיין ביפו. ליברמן גר כמה קומות מעליו. מאז הם יחד, חברים קרובים. כשליברמן היה שר התשתיות, הוא מינה את ויז'ניצר, מהנדס במקצועו, לראש מינהל הביוב הארצי במשרד. כשנתיים אחר כך קידם אותו, בהיותו שר התחבורה, למנכ"ל מע"צ, שעברה רפורמה מקיפה ושינתה בין השאר את שמה לחברה הלאומית לדרכים. מבקר המדינה לא התלהב אז מאופן המינוי. ליברמן לא ממש התרגש מחוסר ההתלהבות.

ויז'ניצר הסתער על התפקיד בכל הכוח. הוא העסיק את רמי כהן כיועץ. עורך הדין של ליברמן, יואב מני, התמנה לעורך דין חיצוני של החברה. כך גם עורך הדין זאב ליסון, שהיה ממייסדי ישראל ביתנו. גונן סער, שהיה יועץ של ליברמן במשרדי התשתיות והתחבורה, מונה לממונה על הקשר עם הרשויות המקומיות במע"צ. בוריס אברהמוב, השכן של ליברמן, התמנה לתפקיד הממונה על מסירת עבודות במע"צ. עו"ד סימה לוי, אשתו של שרון שלום, הפכה לרכזת משפטית בחברה. על חלק מהמינויים מתח מבקר המדינה ביקורת. במע"צ טענו כי כל המינויים היו כחוק.

משם עבר ויז'ניצר לתפקיד יו"ר מקורות. שר התשתיות היה אז עוזי לנדאו מישראל ביתנו. אחר כך מונה החבר הוותיק לתפקיד של יו"ר נת"ע, המתכננת ובונה את הרכבת הקלה בתל־אביב. בדיון בוועדת הכספים של הכנסת לרגל המינוי, אמר רוברט אילטוב מישראל ביתנו שעל הכנסת לסייע לחברת נת"ע. בינואר השנה עזב ויז'ניצר את החברה אחרי שנחקר בחשד לתיווך במתן שוחד. עורכי הדין שלו, נתי שמחוני ואילנה זיבנברג ממשרד הרצוג־פוקס־נאמן, כפרו בחשדות ואמרו שויז'ניצר הוא אדם עתיר זכויות אשר נשא ונושא במגוון תפקידים ציבוריים מתוך תחושת שליחות ואמונה. "מר ויז'ניצר פעל בהם ללא לאות, הטביע את חותמו והגיע להישגים מרשימים. במהרה תוברר חפותו והוא יחזור למעגל העשייה הברוכה וימשיך לתרום, כבעבר, למען הציבור".

פעילותו של דאוד גודובסקי למען הציבור החלה כשהיה גזבר של עמותת 'גשר עלייה'. ליברמן עמד בראש העמותה בתחילת שנות ה־90. המשטרה חקרה חשדות שלפיהן ליברמן קיבל הלוואה מהעמותה והחזיר רק את חלקה, וכי מכר לעמותה את מכוניתו בסכום גבוה יותר מכפי שווייה. התיק נסגר. גודובסקי הגן בלהט על ליברמן, אמר שליברמן השיב את מלוא ההלוואה, אם כי במזומן. כשנשאל מה עשה עם ערימת המזומנים שקיבל מליברמן אמר שהניח אותם "מתחת למזרן". עורך הדין של גודובסקי רמז שמטרת החקירה היא לפגוע בליברמן, שהיה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה. ליברמן, שלא ידע אז כנראה שעוד מחכות לו שנים רבות של חקירות וחשדות, כינס מסיבת עיתונאים ואמר שהחקירות נגד הרוסים הם ציד מכשפות. בהזדמנות אחרת ובאותו הקשר אמר שאנשי אגף החקירות הם גזענים ושמקומם בבית הסוהר.

גודובסקי, שעבד גם במשרד הקליטה, עבר לעבוד במנגנון המפלגתי של ישראל ביתנו. כמה ימים אחרי שפרשת השחיתות המסועפת האחרונה נחשפה, שוחח ליברמן עם עיתונאים ופנה פומבית לפרקליט המדינה שי ניצן, כשהוא תובע ממנו "הסבר מניח את הדעת מה פתאום גודובסקי הפך לפצצה מתקתקת".

.

סוף דבר

למרות המהפך התדמיתי שקיווה ליברמן להשיג לאחר סגירת תיקיו, יש לו עדיין יחס מורכב אל מערכות שלטון החוק. אם מנהיגים אחרים היו מתנערים מיד מכל מי שסרח לכאורה, ליברמן אינו כזה. חלק מהנאשמים, אם יזוכו, יחזרו למעגל הקרוב אליו. כי ליברמן משוכנע שהוא נבגד שוב, על ידי המערכת המשפטית, שבה הפסיק להתנגח, גם כשדאג למנות את יעקב נאמן ב־2009 לשר המשפטים מטעמו; על ידי יוחנן דנינו, המפכ"ל הקודם, שזכה לגיבויו ושמר איתו על קשר חם, בעיקר בתקופה שדנינו ויצחק אהרונוביץ', השר הממונה עליו מטעם ליברמן, כמעט ולא דיברו זה עם זה; ובעיקר על ידי נתניהו, שעשה לו שוב בית ספר פוליטי, ולדידן של הקונספירציות שליברמן הוגה בהן, יש לו גם חלק במפלתם המשפטית של מקורביו.

.

איור: דניאל גולדפרב

.

רוצים לקרוא את המשך הכתבה? לחצו כאן ותוכלו לקבל את הגיליון החדש של ליברל במתנה עד הבית

שתף