fbpx

בין סגירת קולנוע גת להדרת הקהל המבוגר מהוליווד // יאיר רוה

0

קולנוע גת נסגר. התעלומה הגדולה מאחורי הבשורה הזאת אינה למה הוא נסגר, אלא איך הוא נשאר פתוח עד היום. גת היה בית הקולנוע האחרון בתל אביב עם מסך אחד בלבד. אחד האחרונים בישראל (כן, קולנוע סמדר בירושלים, אנחנו מסתכלים עליך). למה סגירת בית קולנוע היא אייטם? מבחינתי, בעיקר בגלל שגת היה הקולנוע השכונתי שלי, ברחוב הסמוך לביתי. מבחינת תל אביב, גת הצליח להיות משל למשהו. המיקום שלו מול כיכר מלכי ישראל, לימים כיכר רבין, הפך אותו למטאפורה הישראלית המושלמת. בחוץ – 400 אלף איש מפגינים על סברה ושתילה, קופצים לבריכה כשמכבי זוכה בגביע אירופה, או עומדים המומים כשראש הממשלה נרצח. אבל בפנים – אסקפיזם. הקולנוע, שהיה חפור מתחת לפני האדמה (ולכן גם היה אחד משני אולמות נטולי קליטה סלולרית בארץ; השני הוא אולם 4 בסינמטק תל אביב), הפנה את גבו למציאות.

אבל סגירתו של קולנוע גת, מהוותיקים בישראל, שנפתח בסוף שנות ה־50, יכולה ללמד אותנו כמה דברים, על החיים, על התרבות, על הקולנוע.

הנה אחד מהם:

מנקודת מבט גלובלית, ישראל היא אנומליה. הסיבה לכך היא שתעשיית הקולנוע הישראלית עדיין לא פיצחה את המודלים לצפייה ביתית, בדמות אתרי צפייה על פי דרישה כמו נטפליקס ואמזון. אבל המציאות היא שהקולנוע בעולם וגם בישראל פונה יותר ויותר אל בני הנוער והקהל הצעיר, כי הם עדיין יוצאים, לא מהססים לנסוע למתחמי הבילוי מחוץ לעיר, והנוסטלגיה של לרדת אל הקולנוע בכפכפים זרה להם. הקהל המבוגר הוא זה שמתחיל לוותר על הקולנוע. סגירת גת היא הביטוי לכך. גם זה חלק מעונות השנה של עולם הקולנוע. פעם הוא אילם, פעם הוא ענק, פעם הוא תלת־ממדי, ועכשיו נראה שהקולנוע הולך להתפצל לשני סוגים: שוברי קופות גדולים על מסכי ענק, וסרטי איכות קטנים ועדינים שעיקר הצפייה בהם תהיה בסלון הביתי. אין מה לבכות או לזעוק. ככה זה. בעוד 20–30 שנה גם זה ישתנה. כשם שהקולנוע לא מת כשנוסף לו פסקול, ולא מת כשנוסף לו צבע, ולא מת כשהוא עבר להקרנה על מסך רחב, ולא מת כשהוא נעשה דיגיטלי, כך הוא לא ימות כשנצפה בו בבית.

.

רוצים לקרוא את הטור המלא? הירשמו כאן ותוכלו לקבל את הגיליון החדש במתנה עד הבית

.

צילום: דן שצברג

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook