יום כיפור האחרון היה נקודת מפנה ביחסים המורכבים ממילא בתוך המרקם החברתי הישראלי. סרטוני העימותים בכיכר דיזינגוף לא פסחו על אף בית והעלו את המתח בין קבוצות האוכלוסייה השונות. לכל אחד יש כנראה דעה על האירועים האלה, אבל מה שהיא לא תהיה – כדאי שנכיר את פועלם וכוונותיהם של מי שיזמו את התפילה בהפרדה: אנשי ארגון "ראש יהודי" ומנכ"ל הארגון, ישראל זעירא.
באתר של "ראש יהודי" מציג את עצמו הארגון כ"מרכז למודעות עצמית בתל אביב". מה זה בדיוק? מרכז שבא "לתת מענה לצימאון הגובר והולך לזהות יהודית". ללא ספק שפה שאפשר להתחבר אליה, כולל גישת "קירוב הלבבות" והשיח המשותף. על הנייר נשמע מדהים לא? בתקופה כזו של קיטוב בין דתיים לחילונים, צריך למצוא את המאחד והמאגד.
ישראל זעירא מרבה לתת ריאיונות בתקשורת בתקופה האחרונה. ממה שהוא מספר שם אפשר ללמוד הרבה על מטרות הארגון שלו. בראיון שנתן לגלובס בשנת 2010 תיאר כך את דרך הפעולה שלו: "ראש יהודי תומכת בגרעינים תורניים שקמו בערים מעורבות כמו יפו, לוד ורמלה כדי לחזק את היהודים במקום. אחרי כמה שנים, הגרעין מתרחב וצריך לבנות להם שכונה."
כלומר: "ראש יהודי שם לעצמו למטרה לייהד שכונות מעורבות ולהקים גרעינים תורניים בלב ליבם של אזורים ערביים בערים אלו.
וכשזעירא מדבר על בניית שכונה – הוא מתכוון לשכונה שתיבנה בעזרת חברת הנדל"ן "אמונה" שבבעלותו, חברה שבונה פרויקטים לציבור הדתי לאומי. אחד הפרויקטים שלה, למשל, היה פרויקט דיור לציבור הדתי לאומי בשכונת עג'מי, שנבנה סביב הגרעין התורני ביפו שאחד השותפים להקמתו היה לא אחר מאשר, נכון, ישראל זעירא.
אבל בזאת לא נגמרו פועלו של זעירא, או רשימת הארגונים, החברות והעמותות שהוא מפעיל.
עמותה נוספת שזעירא חבר בה היא "איחוד גאולת ירושלים". מטרתה המוצהרת היא "גאולת קרקעות בארץ ישראל ובירושלים", שם מכובס לייהוד האזור. העמותה פועלת כדי לרכוש קרקעות ומבנים בשכונות ערביות, בדגש על מזרח ירושלים, וליישב בהן יהודים.
ועל "התנועה לישראל יהודית" שמעתם? עמותה שפועלת באופן גלוי ומוצהר נגד סממנים ליברליים במרחב הציבורי, או כאלה המקודמים על ידי גופים ממלכתיים. התנגדות להצגת תכנים שתומכים בקהילת הלהט"ב, התנגדות למסחר בשבת, התנגדות למשחקי כדורגל בשבת, תמיכה ברב יגאל לוינשטיין (כן, אותו גזען והומופוב שמגיע להרצות אצל ראש יהודי בתל אביב) ועוד. את הפעילות שלה מקיימת העמותה במישור הציבורי והמשפטי על ידי מכתבים פתוחים לטובת השפעה על השיח הציבורי ועל אישי ציבור והגשת עתירות לבית המשפט בנושאים האלו.
וכדאי גם שתכירו גם את "אורות", ערוץ תוכן שהוקם בשיתוף עם ynet ושקידם ערכים שמרניים. ואף הושמעו בו הערות הומופביות, למשל בהרצאה של ברוך אפרתי שהועלתה בערוץ בשנת 2012, הערוץ הזה היווה את התשתית לערוץ 20 (כיום ערוץ 14) שזעירא היה מהיזמים והמקימים שלו. כיום עומד לרשותו של זעירא ערוץ תוכן ואקטואליה פרטי אחר ושמו "אקטואליה יהודית", אותה הגברת בשינוי אדרת.
מה משותף לכל הארגונים האלו? כולם הוקמו ע"י מנכ"ל ראש יהודי וכולם רשומים תחת אותה הכתובת של משרדי חברת הנד"לן שלו "באמונה".
דפוסי הפעולה שלו מעוררי השתאות. זעירא לא בוחל ולא פוסח על שום זירה שבה יש לו הזדמנות להילחם בערכים הליברליים או להפיץ את המשנה המשיחית שלו. למשל, בהתנגדות הנחרצת של מובילי "ראש יהודי" להקמת רחבה משותפת לשירות כלל הציבור בכותל שגולמה בעתירה שהגישו בעזרת העמותה "התנועה לישראל יהודית", או בתמיכה כלכלית באמצעות חברת הנדל"ן שלו "באמונה" בישיבת 'עוד יוסף חי' שביצהר, הישיבה שמשרד החינוך הפסיק לתקצב משום שרבניה כתבו את הספר הגזעני "תורת המלך" שמתיר רצח של לא-יהודים, ותלמידים שלה נחשדו בפעילות טרור נגד פלסטינים.
התמיכה שלו בגזען וההומופוב הידוע לשמצה, יגאל לוינשטיין, שאמר בין היתר "הגאים הם סוטים שמטריפים את המדינה, נכנסו לצבא ואף אחד לא מצפצף" או שאמר על נשים שמתגייסות שהן לא יהודיות ועל לוחמות שהן "לא חמות" ותהה מי ירצה להתחתן איתן – היא רק קצה הקרחון.
על הערכים שמקדם זעירא אפשר ללמוד גם מהסיפור הזה: 'ראש יהודי' המשיך להעסיק את יונתן מילוא, דמות חינוכית ומרצה בארגון, שהואשם בהטרדה של תלמידות. על מילוא הוטלו עיצומים מצד רבנים אחרים והוא יצא לחופשה כפויה מתפקידו, אך זמן קצר אחר כך חזר לארגון, למרות פסיקת בית המשפט, לפיה טענות המתלוננות מבוססות.
מבחינת זעירא, מחיצות המפרידות בין נשים לגברים בלב תל אביב הן רק תחנה בדרך לרעיון גדול יותר ומסוכן יותר של מרחב ציבורי הלכתי אותו מנסים לקדם ב'ראש יהודי'. בהקלטה שחשף העיתונאי בר שם-אור לאחר אירועי יום כיפור נשמע זעירא אומר בקולו "כשאתה רואה עולם חילוני, צריך לחשוב איך אתה משנה אותו, איך אתה מתקן אותו, איך אתה מתיידד איתו לשם השפעה."
זעירא הוא איש תקשורת ואסטרטג מהמעלה הראשונה. המלכודת שטמן ביום כיפור עבדה מצויין. ההתעלמות הבוטה והבלתי חוקית שלו מהחלטת העירייה ומבג"ץ נדחקו לשוליים (העמותות בהובלתו של זעירא תומכות במוצהר ובגלוי בהפיכה המשטרית), והוא הצליח לרשום ניצחון גדול על אותו ציבור שנגדו הוא נאבק: החילונים/ליברליים. התמונות שיצאו מכיכר דיזינגוף היו בדיוק מה שרצו בארגון: חיזוק תדמית הקורבן, היהודי הנרדף, כדי שאנשי ימין ובראשם נתניהו יוכלו לגנות את "הקיצוניים משמאל".
בנקודה זו חשוב לזכור ולהזכיר- ארגון ראש יהודי מתבסס בעיקר על גרעינים תורניים ממומנים היטב ולא על תושבים מקומיים. מי שקידמו את הפרובוקציה הם במקרה הטוב אנשי הגרעין ובמקרה הרע – אנשים שאין להם כל קשר לעיר תל אביב.
ישראל זעירא יצר לעצמו מערכת משומנת היטב. היא כוללת את הזרוע הכלכלית ('באמונה'), הזרוע המשפטית ('התנועה לישראל יהודית'), הזרוע התקשורתית ('אורות') ומעל הכל מנצחת הזרוע המיסיונרית: 'ראש יהודי', שאחראי על השגת לגיטימציה לאידיאולוגיה המסוכנת של העומדים בראשה.
