לפי טענה מוכרת כנגד הרפואה המערבית, נגרס כאילו זו אינה עוסקת בריפוי מחלות אלא בהפיכתן לכרוניות מתוך אינטרס כלכלי, והנה בשבוע שעבר הופיע מקרה נוסף של טיפול המוביל להחלמה מוחלטת ממחלה כרונית: בהכרזה חגיגית אושר הטיפול הראשון אי פעם המבוסס על טכנולוגיית קריספר לעריכת גנים. מדובר בטיפול חד פעמי לעריכת הגן הפגוע במחלת אנמיה חרמשית, אשר מביא לריפוי מוחלט של המחלה.
הטיפול מבוסס על פיתוחן של החוקרות עמנואל שרפנטייה וג'ניפר דאודנה (עם תרומה משמעותית של ג'ורג' צ'רץ' ופנג ז'נג), ועליו זכו בפרס נובל לכימיה בשנת 2020, כשמונה שנים לאחר פרסומו הראשון. אולם כדי לערוך גנים עלינו לדעת קודם כול לקרוא אותם. תחום שהולך יד ביד עם עריכה גנטית הוא פרויקט פענוח הגנום האנושי, אשר כבר בשנת 2000 פורסמה הטיוטה הראשונה שלו, לאחר מאמץ מדעי חסר תקדים.
אם כך, לאן נעלמו פרסי הנובל של מפצחי הגנום האנושי?
שאפתנות ואגו
כבר בשנות התשעים היה קרייג ונטר מדען בכיר עם קריירה שכללה עבודה במכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב (NIH), ואף הקמת מכון פרטי לחקר גנטי. ב־NIH הוא פיתח שיטות מהירות ויעילות לזיהוי גנים ולעבודה עם רנ"א, תעתיק קצר של דנ"א המוביל לביטוי הגנים.
לוונטר היו גם שאיפות מסחריות, אך מאמציו לרשום פטנט על גנים אלה זכו להד שלילי נרחב לרבות שימוע בקונגרס, והוא ויתר. ניתן לומר שוונטר כבר צבר בחייו את ספקטרום החוויות המלא השמור למדענים: סקרנות רבה, חדוות התגלית הראשונית, ספקנות מצד עמיתים, הצלחה אשר מגיעה חרף זאת, עבודה ציבורית לצד יוזמות פרטיות, התנסות בעולם היזמות. סקרן מהאפשרויות העומדות לבוא, הוא הצטרף לפרויקט הלאומי לפענוח הגנום האנושי.
מהו הגנום? הגנום הוא המתכון הקדום לפיו נוצרים האורגניזמים השונים ובכללם בני האדם. כיום ידוע כי לכל בני האדם ישנו גנום זהה ב־99.9%, ורמת השונות הגנטית בינינו זעירה. מטרת הפרויקט, שהחל בשנות השמונים, הייתה למצוא את המכנה המשותף ולקרוא את הגנום האנושי כולו.
פרויקט מיפוי הגנום התקדם בעצלתיים, כפי שקורה לא אחת בשיתופי פעולה מדעיים גדולים, דבר אשר לא הניח את דעתו של קרייג ונטר. כמדען בעל רקע בפיתוח דרכים להאיץ שיטות מחקר קיימות, הוא תמך בגישת קריאת דנ"א אחרת, מדויקת פחות מזו הנסמכת על שיטה משנות ה־70, אך מאוד מהירה, והאמין כי את פערי הדיוק ניתן לפתור על ידי אלגוריתמים. סביב הרעיון פרצה מחלוקת סוערת. ונטר מצא את עצמו במהירות כיחיד מול רבים, מה שהוביל לפרישתו מהפרויקט ב־1998.
חדור מוטיבציה, וייתכן כי גם פגוע אישית, הקים ונטר חברה פרטית בשם סלרה, אשר הציבה כיעד את השלמת קריאת הגנום לפני הפרויקט הלאומי. יתרה מזאת, החברה התחייבה לעשות זאת בעשירית מהעלות, כלומר, ב־300 מיליון דולר במקום 3 מיליארד.
היוזמה הפרטית של ונטר נחלה הצלחה מסחררת. החברה עמדה בכל יעדי הביניים והתקדמה בקצב מהיר לעבר פענוח הגנום, מה שהוביל להאצת עבודת הפרויקט הלאומי.
זה הזמן לשתף כי תיאוריה אבולוציונית מפורסמת – ״הגן האנוכי״ – גורסת כי הגורם הראשון בטבע שהוא לכאורה בעל אינטרס, הוא הגן המנסה להשתכפל. הגן חובר אל גנים נוספים, ומוביל ליצירת מערכות מורכבות להפצתו שלו עצמו, בכללן האדם. מערכות אלה מפיצות אותו, מסיימות את תפקידן וקמלות, בעוד הוא ממשיך בקיומו הנצחי.
במקרה הזה נראה כי לא רק הגן היה אנוכי, וכך ונטר לא הסתפק בניצחונו הרגעי, וחזר אל ניסיונותיו מהעבר לרישום פטנט על גנים אשר הצליח לפענח לראשונה, ובכך למנוע גישה ציבורית למידע.
לבסוף פרסמו שני הפרויקטים במקביל את טיוטת הגנום בשנת 2000. בטקס חגיגי בבית הלבן, בהשתתפות ונטר וראש הפרויקט הלאומי, הודגש כי ההישג הוא תוצאה של עבודה משותפת של שני הגורמים המתחרים.
הצהרתם של נשיא ארה"ב ביל קלינטון וראש ממשלת בריטניה טוני בלייר בישרה רעות לוונטר, לאחר שאלו קראו לחברות פרטיות לפרסם את ממצאיהן לטובת הכלל. בשל כך קרסה מניית סלרה ואיתה מניות הביוטכנולוגיה. ב־2002 פוטר ונטר מסלרה לאחר מחלוקת עם הדירקטוריון, וב־2003 טען המכון הלאומי לניצחון ופרסם גרסה מלאה לכאורה של הגנום.
צילום: AP | Ron Edmonds
הכוח שמניע את העולם
בכמעט חצי יובל שחלף מאז, פורסמו עוד גרסאות מלאות ומדויקות יותר על ידי גורמים שונים, לרבות ונטר עצמו. פענוח הגנום הסתיים במארס 2022, עת הושלמה קריאת החלקים המורכבים ביותר.
מחד, ונטר הפסיד לכאורה במרוץ, שכן גם לא הצליח לסיים ראשון וגם כשל בניסיונו להגדרת גנים כקניין רוחני. מנגד, נראה כי הוא צדק לגמרי. הגישה שעליה התעקש השתלטה לחלוטין על התחום, ואלפי גנומים אנושיים מרוצפים כך כיום מדי יום בעולם. אם קריאת הגנום הראשונה עלתה מאות מיליוני דולרים, בעשור האחרון מחיר קריאת גנום עמד על כאלף דולר, לא מעט בשל שוק מונופוליסטי, ובשנה האחרונה יצאו טכנולוגיות חדשות המאפשרות את הורדת מחיר עד למאה דולר לגנום.
ניתן לקבוע כי בדיוק כמו הגנום עצמו, גם פענוחו המוצלח היה תוצר של תחרות. המערכת לצבירת וסינון עובדות אשר מכונה "מדע" מובלת על ידי כוחות רבים הפועלים בכיוונים שונים ולעיתים מנוגדים. במקרה הזה, האידיאליזם והסקרנות הובילו להולדת הפרויקט הלאומי, אך אז נוצרה סחבת האופיינית למגזר הציבורי.
או אז נכנס לתמונה האינטרס האישי לרווח כספי, והאפשרות להשיגו דרך המגזר הפרטי יצרה תמריץ לכל המעורבים. לבסוף, לולא המעורבות של המדינה בהבנת האינטרס הציבורי, ונכונותה לספוג ירידות זמניות בשוק המניות, ייתכן כי ידע שמקדם את כלל האנושות היה סגור בידיהם של גורמים פרטיים.
עולם המחקר כבר לא נשלט בידי האקדמיה בלבד, ואתגר חשוב בעת הזו הוא יצירת תחרות ומציאת שיטות לרתום את האינטרסים השונים של כלל השחקנים לטובת מטרה משותפת. יכולים אלה להיות האקדמיה, סטארטאפים, בתי חולים, משרדים ממשלתיים (כגון הרשות לחדשנות), או גופים אחרים כגון מכוני מחקר פרטיים וזרועות פיתוח של חברות ענק.
ובנוגע לשאלת הפתיחה, לאן נעלמו פרסי הנובל של מפענחי הגנום? לדברי אריק לנדר, אחד המדענים החשובים בדורנו בתחום, מדובר בשימוש נרחב בשיטות קיימות, ועל כן הישג זה אינו ראוי לפרס. אולם ייתכן שאף אחד מהצדדים לא רוצה לראות את השני חולק איתו את ההכרה.
מעניין לראות כיצד אחרי מיליוני שנות אבולוציה, עדיין מהווים תהליכים פסיכולוגיים אישיים את הכוח המניע, גם במדע. אידיאליזם, אגו, סקרנות, רווח כספי, ואולי גם נקמנות – כל אלה גורמים שיכולים להצעיד את האנושות קדימה, באותה מידה שתכונות אלה יכולות להוביל אותנו לאסונות ולאבדון.
אנשים עיקשים כמו ונטר, על מכלול תכונותיו, חיוביות ושליליות ובעיקר אנושיות, מהווים חלק מכריע בשילוב התחומים לטובת הנעת האנושות קדימה.
*****
תודה לפרופ' נועם שומרון על הערותיו המועילות בהכנת המאמר.
