בכניסה לשדרות מרגישים בשינוי. בפעם האחרונה הייתי כאן עם הצוות שלי במילואים, בשיא המלחמה על צפון רצועת עזה. העיר הייתה עיר רפאים. ישנו בבית ספר למייד בנות והתקלחנו במקלחות של איצטדיון הכדורגל, מלבד כמה אנשי ביטחון וכמה קשישים שנשארו לשמור על החתולים שלהם, העיר הייתה נטושה לחלוטין.
עכשיו אני חוזר לעיר, ולמרות שצל המלחמה עדיין מעלינו והמתיחות עדיין באוויר, שדרות מתחילה להראות סימנים של חזרה לחיים. הכבישים מלאים, החנויות פתוחות, וילדים חזרו להסתובב ברחובות.
אני מגיע לשדרות כדי לראות במו עיניי את היוזמה שהצליחה לצמוח כאן דווקא בשיא המלחמה וכנגד כל הסיכויים. אורן היימן, עורך דין ואיש עסקים, הוא האיש שמאחורי חממת nature growth: "באוקטובר 2021 החלטנו, קבוצה של 35 אנשי עסקים, מדענים, חקלאים ומובילים חברתיים,לפתוח חממה טכנולוגית ראשונה בעוטף עזה. הרעיון היה להקים מרכז ראשון בישראל של דיפ-טק (DeepTech) בחקלאות".
החזון היה שאפתני: להקים בעוטף עזה מרכז טכנולוגי הכולל מעבדות, מתחמי עבודה וצוות של משקיעים ומומחים שיתמכו במיזמים מבוססי מחקר מעמיק וטכנולוגיות חדשניות בתחומי חדשנות חקלאית. מיזמים בתחומי אנרגיה לחקלאות, מים לחקלאות, חקלאות רובוטית, טכנולוגיות ייצור מזון, מחקר גנטי חקלאי ועוד – יזכו למימון של כמליון דולר בשנה לצד מעטפת שלמה שתסייע להם להוציא את הטכנולוגיה שלהם לשוק. "אם נצליח להקים פה את המנגנון שיוכל לייצר 80 חברות בעשר שנים, זה יהיה מרכז החקלאות הטכנולוגית הגדול בעולם," מסביר היימן.
בתחילה רצו היזמים להקים את החממה באחד מישובי שער הנגב, אך התקשו למצוא את המיקום והתקציב המתאים. לבסוף, בשיתוף פעולה עם עיריית שדרות והמשרד לפיתוח הנגב והגליל, נמצא התקציב הראשוני להקמת החממה והמקום שישמש לה בית: מבנה בית העם ההיסטורי בלב שדרות.
בית העם הישן של שדרות נבנה ב-58', והתושבים מכירים אותו בתור 'אולם צהלולים'. מבחוץ זה מבנה עם חזית אבן עתיקה, מבפנים – ברור שהבניין ההיסטורי הזה עבר מייקאובר רציני, והפך למתחם הייטקי עם חדרי ישיבות מעוצבים, מתחמי עבודה ממוזגים, מטבחון מאובזר בכל טוב וצעירים עם לפטופים וחולצות קצרות.
הכול כבר היה מוכן, אבל את מה שקרה בהמשך איש לא יכול היה לצפות. "הבנייה של המתחם התחילה בספטמבר 2022. באוקטובר 23' היינו אמורים לקבל את המפתחות למבנה, אבל לחמאס היו תוכניות אחרות," נזכר היימן. המתקפה הרצחנית של 7 באוקטובר שינתה הכל.
אחד מהשותפים להקמת החממה – אופיר ליבשטיין ז"ל, ראש מועצת שער הנגב, נרצח בשעה שיצא להגן על היישוב שלו. בשדרות, טנדרים עמוסים במחבלים הסתערו על העיר ואף התבצרו במטה המשטרה. כוחות הביטחון הצליחו תוך מספר שעות להחזיר את השליטה, אך מהר מאוד התרוקנה העיר מתושבים שפונו למרכז הארץ.
בשלב הזה היה ברור להיימן כי החלום לפתיחת החממה יאלץ לחכות, אך הרצון ליצור אימפקט חיובי בדרום לא חלף. במקום להיכנע לנסיבות, הוא וצוותו החליטו להתאים את עצמם למציאות החדשה. "הכל התחיל מחיילים שחיפשו מקום עם מזגן ואינטרנט כדי לעבוד בו בזמן שהם מחכים להיכנס לרצועה" מספר היימן. "פתחנו עבורם את המתחם, הבאנו לפה לצד מכונת הקפה והמקרר גם מכונת כביסה ומייבש, ומהר מאוד המקום התמלא במילואימניקים והפך להיות מעין מרחב עבודה בטוח ופתוח לכוחות הביטחון." בהמשך הגיעה הנהלת בנק הפועלים, ראתה את הפוטנציאל והחליטה לתמוך במיזם, יחד עם קרן פילנתרופית משיקגו. "הם נתנו את הכסף כדי לתפעל את המקום, להחזיק אותו ולרהט אותו," מסביר היימן.
כך תוך מספר חודשים הפכה Nature growth מחממת טכנולוגיות חקלאיות למרחב בטוח לעסקים קטנים ועמותות. כיום, המתחם משמש כבית ל-26 עסקים קטנים מהאזור, שעובדים מהמקום ללא תשלום ונהנים מקפה, אינטרנט ומזגן. "יש פה עמותות, בלוגרים, סטארטאפיסטים," מפרט היימן. "הרבה עמותות שרוצות משרד בדרום כדי להיות קרובות לחיילים ולישובים התמקמו פה. אפילו אוטובוסים עם תיירים מגיעים לפה כדי לראות את המתחם."
אבל היימן לא שוכח את החזון המקורי. "כרגע אנחנו מקווים עד 1 בספטמבר לחזור לתהליך הקמת חממת האגרוטק," הוא אומר. "להחזיר את העובדים שיצאו לחל"ת, לגייס חזרה את הכסף הגדול שיאפשר לסיים את המעבדות ולהתחיל להשקיע בחברות ולהכניס אותן לחממה." התוכנית היא שהחברות ישבו בחממה שנתיים, ישתמשו במעבדות ובשטחים חקלאיים לניסויים. "תוך 10 שנים אנחנו רוצים לייצר פה 80 חברות אגטק, 15 סטארטאפים, עם כ-80 עד 100 איש שיעבדו פה במתחם בכל זמן נתון" מפרט היימן.
היימן מודע לאתגרים בתחום האגטק בישראל. "ערב ה-7 באוקטובר היו רק 26 חברות סטארטאפ בעוטף, וגם מתוכן רק שליש עסקו בתחומי אגרוטק. כרגע בעקבות המצב כולם מקרטעים, חברות רבות הקפיאו פעילות, וגם כמה קרנות הפועלות בתחום בארץ מדממות, המשקיעים ברחו." הוא מסביר. אך למרות הקשיים, הוא נשאר אופטימי. הקיר בכניסה למתחם, המציג את "10 הדיברות" של החממה, מעיד על החזון הרחב: ביטחון מזון עולמי, קיימות, העסקה מגוונת, מגוון ביולוגי, דאגה לחקלאים, ממשל נקי, תמיכה בשדרות ובעוטף, הפיכת ישראל ל"אגטק ניישן", ושיתוף פעולה אזורי ומקומי.
סיפורה של Nature growth הוא עדות חיה לכוחה של יזמות וחדשנות גם בזמנים הקשים ביותר. החממה הטכנולוגית שתוכננה לשנות את פני החקלאות העולמית הפכה למרכז קהילתי חיוני בזמן מלחמה. האימפקט הסביבתי הפך, לפחות בינתיים, לפרויקט של אימפקט חברתי.
ועכשיו, כשהחממה מתכוננת לחזור לייעודה המקורי, היא נושאת איתה את הלקחים והערכים שנרכשו בדרך.
