התקשורת שותקת בסוגיית סגירת גל"צ בגלל ברדוגו ומפני שהיא מטומטמת וקצרת ראות מעצם הווייתה. היא לא הפנימה שהתקשורת כולה מתרסקת, מקצצת ומפטרת. אם התחנה תיסגר, שום הפרטה לא תהיה כאן. רק עוד שממה
הסלוגן שמקדים את שידורי התחנה הצבאית מדגיש: גלי צה"ל, כבר למעלה מ־70 שנה. זה נכון. השידורים התחילו ב־1950. אבל כבר אז, מיומה הראשון, ניסו להרוג אותה. מתנגדי בן־גוריון במפלגה ובממשלה שלו כמעט ניצחו, אבל הוא גבר עליהם. התחנה קמה, ושידרה. קצת עברית לחיילים, מסדרים, מוזיקה. ארבע שעות ביום.
מי ששינה אותה, ואת כל התקשורת בישראל, היה המפקד שלה, יצחק לבני. איש רוח ומעש, שידע להלך גם עם הבריות וגם עם השלטון. פתאום, בתחילת שנות ה־70, קמה כאן תחנת שידור צעירה, נועזת, מלאת חיים, ששידרה 24/7. דיברו בה עברית נכונה, רחוקה מאוד מהמבטא של קול ישראל, עם ה־ר' הנוראה ההיא. לבני יצר את שיטת הסנדוויץ'. בין תוכניות המוזיקה והבידור משלבים תרבות, היסטוריה, הרצאות. מולי שפירא החיה את שירי המשוררים וחיבר אותם עם המלחינים הכי טובים ועם טובי הזמרים והזמרות: 'כשאלוהים אמר בפעם הראשונה' של זך, 'אומרים ישנה ארץ' של טשרניחובסקי, 'נאסף תשרי' של נתן יונתן. רשימה לא נגמרת. אין תרבות ישראלית בלי זה. והייתה האוניברסיטה המשודרת. והיו מיונים שאין כחומרתם בצה"ל. והכתבים והכתבות שצלחו, 20 וכמה מתוך מאות רבות, עברו אחרי שהתקבלו תקופת הכשרה שאין דומה לה ומחזיקים את כל התקשורת הישראלית שבנויה מאז לפי הדנ"א של גלי צה"ל ושל מולידה האמיתי לבני.
וכל הזמן רצו לסגור אותה. עזר ויצמן. אהוד ברק. שאול מופז. איזנקוט. ליברמן. לימור לבנת. סילבן שלום. מי לא. תמיד היה איזה כתב חוצפן במדים שאמר משהו ברדיו, תמיד היה איזה מגיש שרמז רמיזות.
כל הזמן אותם נימוקים: למה צבא צריך תחנת רדיו. חיילים צריכים להילחם, ואם יש להם פרופיל לקוי, כמו אלה בגל"צ, שיצבעו עצים בתל השומר. באיזו מדינה דמוקרטית יש לצבא תחנת שידור.
אלה נימוקי הבל, שנועדו להרוג את אחת היצירות הישראליות המצליחות ביותר. זה פטנט שלנו, כמו הרבה דברים אחרים. רפול חיסל באווילותו את הלהקות הצבאיות, ולא הבין שיחד איתן חיסל גם את התרבות הישראלית. במקומה לא צמחה אחרת.
ניסו לחסל, ומעולם לא הצליחו. כל פעם שזה קרה, כל התקשורת פתחה את הפה וצעקה לא. לא ניתן לכם. אל תיגעו בתחנה. כולם הבינו. אם תיגעו בה נגמור אתכם. איזה פוליטיקאי רוצה את כל התקשורת נגדו. אבל עכשיו התקשורת שותקת. לפעמים היא מתגייסת למאמץ החיסול. יוסי עוזרד, שהיה מנהל החדשות בגל"צ בשנות ה־80, קורא בעיתון 'הארץ' לסגור את התחנה. היא כבר לא מבחינה בין עובדות ופרשנות, הוא מסביר, זה כבר לא מה שהיה.
הוא מתכוון להשתלטות הימין על חלק עצום ממשבצות השידור. יש ימין בבוקר, יש ימין לפני הצהריים, יש ימין בערב. יש הרבה ימין בגלי צה"ל, ויעקב ברדוגו אחד שמככב בה מדי יום. ברדוגו לא באמת פרשן. הוא מודה בזה. אני אומר את דעתי, הוא מדגיש, ככה אני רואה את זה, זאת המחשבה שלי, ואתה לא תסתום לי את הפה. אתה זה שלונסקי – מפקד גל"צ שהקים את גלגלצ ב־93' – או כל אדם שמתווכח איתו. אתם קבעתם פעם, הוא מסביר, עכשיו אנחנו, המזרחים. עכשיו האשכנזים צריכים לשאת את האפיריון של ברדוגו.
התקשורת שותקת בגלל ברדוגו ומפני שהיא מטומטמת וקצרת ראות מעצם הווייתה. היא לא הפנימה שהתקשורת כולה מתרסקת, מקצצת ומפטרת. אם התחנה תיסגר, שום הפרטה לא תהיה כאן. רק עוד שממה. תלכו אל ההיסטוריה, לא רק אל עיתוני האתמול. זה לא גלי ישראל. זה גלי צה"ל. תחליפו מפקד, והכל יסתדר.
–
- מותה של האמנות | רשימה מאת יונתן שם־אור
- למה הם בטוויטר (ולא מפסיקים לצייץ) // הטור של יונתן שם־אור
- למה בן גביר על המסך שלך כל הזמן? | הטור של יונתן שם-אור
