fbpx

שוב השקר הזה | מאת נחמה דואק

תחקיר 'פייק ריפורטר'

0

מאות קבוצות, שחלקן מנוהלות לכאורה על ידי מנהלת לשכתו של נתניהו לשעבר | שופרות תקשורתיים שמהדהדים את המסרים בתיאום מדויק |ופוליטיקאים שמצטרפים לעגלה | חשיפה מאחורי הקלעים: כך עובד מנגנון הפצת הפייק ניוז של פעילי ליכוד וקמפיין נתניהו

"עובדות אלטרנטיביות", קבעה הדוברת של נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ את הביטוי שמגדיר יותר מכל את התקופה הזו. במילים אחרות, בעידן הרשתות החברתיות, כאשר ערוצי התקשורת המסורתיים נחלשים, לאמת יש פחות משמעות. על פי המחקרים העדכניים, נראה שהסיכוי של ידיעה שקרית לקבל חשיפה ברשתות החברתיות גבוה במאות אחוזים מאשר הסיכוי של ידיעה אמיתית, בשל האלגוריתם הידוע לשמצה ונטייתם של בני האדם להגיב ולשתף ובכך לסייע בהפצת השקר.

הדבר ניכר היטב בתקופת הקורונה: הפעילות האקטיבית של מתנגדי החיסונים, והרעש שהם מייצרים ברשתות החברתיות, גורמים לתפוצה חסרת פרופורציה של עמדותיהם השוליות, עד כי גם באמצעי התקשורת המסורתיים שוגים לעיתים ומביאים את מפיצי הבדיות כ"מומחים".

עם זאת, עיקר השימוש במנגנון ההרסני נעשה בעולמות הפוליטיים – על ידי מדינות החפצות בהפצת דיסאינפורמציה וזריעת כאוס בדמוקרטיות, ועל ידי ארגונים פוליטיים שונים, המפעילים מעין "צבא" מאורגן המפיץ "פייק ניוז" במהירות מסחררת. זה קורה גם בארץ על ידי כל המפלגות, ברמה כזו או אחרת.

'פייק ריפורטר' הוא ארגון שמנטר את השיח הקיצוני ברשתות חברתיות ובקבוצות מסרים מידיים, ובחודשים האחרונים צללו אנשיו לאחד מאותם מנגנונים, לכאורה – זה שמפעילים מעריציו של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו ופעילים בליכוד בתיאום כמעט מושלם, באמצעות רשתות אפקטיביות שעל אודותיהן נרחיב. כך, מועברים מסריו של נתניהו – האב או בנו, יאיר, או אחרים בקמפיין – ומקבלים תפוצה חסרת תקדים, כאשר לעיתים מדובר בשקרים גסים ובדיות, שעיקר מטרתם לפגוע בלגיטימציה של יריביו הפוליטיים.

מנהלת לשכה וקבוצות בפייסבוק

כמויות החומר עצומות, כמעט בלתי אפשריות. כמעט מדי יום ניתן לראות בטוויטר ובפייסבוק האשטגים או פוסטים וציוצים משוכפלים כאלה. על כן, בחרנו בשני מקרי בוחן, שבאמצעותם נדגים כיצד פועלים מנגנוני הפצת הפייק ניוז, ה"עובדות האלטרנטיביות", ולעיתים גם מסרים הגובלים או עוברים את גבול ההסתה כלפי יריבים פוליטיים.

איך זה עובד? לליכוד ובעיקר לתומכי נתניהו מערך דיגיטל מתוחזק ועשיר בערוצים ובתוכן. ניתן לחלק את המערך לערוצים רשמיים ולא רשמיים, ועל פי פלטפורמות. מהניתוח של 'פייק ריפורטר' אפשר לראות כיצד מסרים שצומחים מתוך המערך הדיגיטלי, יוצאים החוצה ומשפיעים על השיח ועל סדר היום הציבורי, לעיתים גם באמצעות אנשי תקשורת שתומכים בגלוי באותן עמדות, שיש המכנים אותם "שופרות". במקרה הזה בעמדותיו של ראש האופוזיציה. כך, יעקב ברדוגו, אבי רצון, שמעון ריקלין ואחרים.

בסך הכל מצאו 'פייק ריפורטר' 260 קבוצות פייסבוק, שבהן חברים יותר מ־1.7 מיליון פרופילים. עשרות מאותן קבוצות מנוהלות לכאורה על ידי מנהלת לשכתו לשעבר של נתניהו, חני בליוויס, שמספר הטלפון הסלולרי שלה מופיע בניהול הקבוצות. יחד איתה מככב גם פעיל הליכוד המוכר ליאור הררי.

בנוסף לשמות הללו אפשר לראות בעמודים גם מפעילים אנונימיים, כמו דני דיאן; מנהל קבוצות ווטסאפ וטלגרם בשם מייקי שלו; וכמובן, פעילת הליכוד אורלי לב, ששמה מככב באירועים שונים הנוגעים להפגנות של תומכי נתניהו ורק לאחרונה ארגנה הפגנה נגד ראש הממשלה נפתלי בנט שבהזמנה לה נכתב שמקום האירוע הוא כיכר מלכי ישראל ולא כיכר רבין – שמה הרשמי של הכיכר מאז רצח רבין. המסרים המופיעים בקבוצות נראים לעיתים מתואמים להפליא עם דף המסרים של הליכוד, או של נתניהו – שברוב המקרים זה היינו הך. מרגע שניתנת הפקודה הווירטואלית, המסר מופץ לקבוצות, מהודהד על ידי "אנשי התקשורת" מטעם והופך במהרה לחלק מהשיח ומסדר היום.

השיח, שחלקו הערצה לנתניהו ולמשפחתו וחלקו האחר כולל בין השאר שקרים ודיסאינפורמציה בנושאים שעל סדר היום, גורר לעיתים קרובות שיח שנאה והסתה לאלימות. עד הקמת הממשלה הנוכחית בראשות נפתלי בנט, התרכזו המסרים בעיקר באהדה למשפחת נתניהו, בתקיפת התקשורת ומערכת המשפט ש"רודפות אותו" ו"במחאת בלפור". מאז הקמת הממשלה מופנה עיקר המסרים נגד בנט ושותפיו לקואליציה.

מנהלי הקבוצות מתעלמים ואף מעודדים לעיתים שיח משלהב. ניתן למצוא בקבוצות פוסטים, כמו זה של מאיר בן־אילוז, שמושכים תגובות אלימות ואף, לכאורה, קריאה לאלימות. כך, פוסט שמתיימר להיות ענייני, אלא שבסיומו מופיעה השאלה "מה תאחלו לאיילת שקד/עידית סילמן?". זה מוביל בין השאר לתגובות מתלהמות ואלימות, שלא אחת מצריכות התערבות של גורמי אכיפת החוק. לא לשווא הוצמדה לשתיים אבטחה.

חני בליוויס צילום תומר אפלבאום, ׳הארץ׳

חני בליוויס צילום תומר אפלבאום, ׳הארץ׳

ספין גניבת הבחירות

אי־שם, בסבב הבחירות של מארס 2021 – הרביעי במספר בתוך שנתיים, למי שסופר – החל ברשתות ואחר כך גם בתקשורת הממוסדת שיח קונספירטיבי, שטען כי "גונבים את הבחירות" וכי ישנם ויהיו זיופים נגד נתניהו, הליכוד וגוש הימין.

עוד חודשים לפני הבחירות גבר השיח שטען כי בכירי ועדת הבחירות המרכזית בראשות היו"ר, שופט ביהמ"ש העליון עוזי פוגלמן, והמנכ"לית עו"ד אורלי עדס, עלולים לזייף את תוצאות הבחירות. עדס אף הואשמה שנתנה יד לזיוף תוצאות הבחירות בסבבים הקודמים.

הטענות הופצו ברשתות החברתיות על ידי משתמשים, כולל כאלו שחשודים כמזויפים, הודהדו על ידי גורמים רשמיים כמו מנהל קמפיין הליכוד, גיא לוי, ובעלי עניין כמו בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו. אליהם נוסף קמפיין פרסומי של ארגון 'אם תרצו' – סוג של זרוע נוספת, המתואמת לעיתים עם קמפיין הליכוד – ששטף את הרשת תחת הסיסמה: "עוצרים את הזיופים!", לצד תמונתו של השופט פוגלמן.

העילה לתחילת הקמפיין הייתה החלטתה של ועדת הבחירות לבקש תקציב מיוחד, שאושר בוועדת המשנה של ועדת הכספים ב־8 במארס 2021, לצורך טיפול במעטפות הכפולות. על פי ההערכה הראשונית, בשל מגפת הקורונה ציפו בוועדת הבחירות ל־600 אלף מעטפות כפולות, לעומת 330 אלף בבחירות הקודמות.

נושא המעטפות הכפולות הפך לשיח הקונספירטיבי המרכזי. נטען שבבחירות לכנסת הקודמת, 600 אלף קולות היו שקולים ל־16 מנדטים, שיכולים להכריע בחירות. "מדווחים שיהיו 600 אלף מעטפות כפולות", צייץ בטוויטר ב־8 במארס המשתמש nategershon. "ועדת הבחירות מתכננים לגנוב שוב את הבחירות, שלמה (ח"כ שלמה קרעי, נ"ד) אתה חייב לעצור את זה".

DemocratiaMahui כבר שדרג את מספר המעטפות הכפולות וצייץ: "גניבת הבחירות מתחילה. פתאום מיליון מעטפות כפולות שמשום־מה הביאו בבחירות האחרונות מנדטים נוספים לגוש השמאל, בניגוד לכל בחירות אחרות שהיו בישראל. תסלחו לי אם אני כבר לא מאמין לשום איש ממערכת המשפט המושחתת שלנו. אחזור עם הציוץ הזה אחרי ספירת המעטפות הכפולות".

כך, בבת אחת, עוד ועוד ציוצים שכולם נושאים את אותו נרטיב שקרי: ועדת הבחירות זוממת לגנוב מנתניהו את השלטון. "הקונספירציה הזו של המעטפות זוכה כמעט מיד לתפוצה אדירה", מראים ב'פייק ריפורטר'. "ואז הגיע פוסט הפייסבוק '600 מעטפות כפולות בידיים של עוזי פוגלמן? מפחיד'".

ב־9 במארס, בשעה 6:24, פורסם לראשונה הפוסט הזה על ידי משתמש בשם רונן מאייר. מיד לאחר מכן פורסם בעמוד שנפתח באותו יום תחת השם "זו האמת וכולם צריכים לשמוע ולדעת אותה", פוסטר ובו תמונתו של השופט פוגלמן ומעליו כיתוב זהה לפוסט המקורי. "העמוד נפתח כשעתיים לפני פרסום הפוסטר", אומרים ב'פייק ריפורטר'. "נראה שהתוכן של העמוד שותף לתוך קבוצות ליכוד וקבוצות ביביסטיות, ובין הפרופילים ששיתפו את החומרים בעמוד יש גם כאלה בעלי סממני פייקים".

בתוך דקות רץ הפוסטר בשלל קבוצות כמו 'תומכי ליכוד', 'יאיר נתניהו, הדור הבא', 'ח"כ שלמה קרעי הנציג שלנו בכנסת' ו'ביביסטים IL'. משם גולש הנרטיב גם לקבוצות ווטסאפ של תומכי ליכוד. "פוגלמן בשליחות החונטה המשפטית מתחיל לחמם מנועים", נכתב בקבוצת הווטסאפ 'מוניכוד תל אביב'. "לראשונה בתולדות המדינה מספר המעטפות הכפולות יהיה כ־600 אלף. זאת אומרת חגיגת זיופים בוועדת הבחירות המרכזית בראשות פוגלמן האולטרה שמאלני".

במקביל, כאילו מדובר בדף מסרים מתוכנן, הודהד המסר בדרכים שונות ועקיפות גם על ידי חברי כנסת מהליכוד, כמו ח"כ שלמה קרעי. "תוצאות הבחירות, לאחר ספירת המעטפות הכפולות, צפויות להתקבל ביום חמישי אחרי הצהריים, ערב בדיקת חמץ", הוא כתב בחשבון הפייסבוק שלו, ב־9 במארס בשעה 9:42, אף שבוועדת הבחירות אמרו כי הספירה תימשך עד למחרת, ערב כניסת השבת. לכאורה, נשמעים הדברים כהכנה לטענות עתידיות על זיופים.

מהקבוצות ליעקב ברדוגו

מפיצי קונספירציית זיופי הבחירות חיקו למעשה אחד לאחד את המהלכים של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ בבחירות בנובמבר 2020. גם שם, חודשים לפני הבחירות, הכין טראמפ את השטח באזהרות מזויפות על כך שהשימוש הנרחב בהצבעה מוקדמת באמצעות טפסים שנשלחו בדואר לאור התפשטות הקורונה – יוביל לזיופים.

ואכן, כשהתברר שג'ו ביידן, מועמד הדמוקרטים, ניצח אותו, המתקפות הוחרפו עד שהובילו להסתערות המונים של מעריצי טראמפ על הקפיטול ב־6 בינואר – אירוע אלים וחסר תקדים, שהוביל למותו של שוטר ולמותם של ארבעה מהמתפרעים.

כמו בארה"ב, גם בישראל תודלקה הקונספירציה בכלי תקשורת המזוהים עם הימין, ובאמצעות עיתונאים המזוהים עם הימין. כך, למשל, מאמר דעה באתר ערוץ 20, שכותרתו "שופטי בג"ץ מזהמים את הליך הבחירות". המאמר זכה לתפוצה נרחבת בקבוצות שונות, וכן בדבריו של שדרן גלי צה"ל יעקב ברדוגו, המהדהד תכופות את מסרי קמפיין הליכוד ונתניהו, שאמר בשידור: "אני תוהה אם בכלל אתם ערוכים, כי ועדת הבחירות הולכת לתת 600 אלף מעטפות כפולות". בריאיון לשרון גל ברדיו גלי ישראל, הוא היה נחרץ אף יותר: "אל תאמינו למדגמי ליל הבחירות, הסיפור הגדול הוא 600 אלף המעטפות הכפולות. על ידי מאות מעטפות אפשר להזיז את כחול לבן לכאן ואת מרצ לכאן… זה הסיפור בבחירות הללו". ברדוגו, בעצם, שימש כמגבר למסרים הקונספירטיביים שנולדו בקבוצות – או בקמפיין – ומעצם מעמדו בתקשורת נתן להם חיזוק, אף על פי שלא היה להם כל בסיס.

ברדוגו חזר על המסרים הללו שוב ושוב בהזדמנויות שונות, כולל בליל הבחירות, כשאמר במשדר בערוץ 20: "זה לא בחירות חמישיות, אנחנו צריכים לחשוש מדבר אחד – מהשופט פוגלמן. במספרים שכאלה, ראיינתי את (מנסור) עבאס, שבטוח שמקבל ארבעה מנדטים. למה אני מזכיר את פוגלמן? יש 400–500 אלף מעטפות כפולות, וכשאני זוכר את עבאס ובל"ד, שעברה במועד א' עם 3,000 קולות, והימין החדש שלא עברה עם 1,400 קולות, אז אני אומר, הבטן שלי מתחילה לפרפר".

"זה מזכיר מאוד את איך שעבד קמפיין 'Stop The Steal' בארה"ב, שהתחיל ב־2016 כהכנה להפסד אפשרי, אך יצא לפועל במלואו ב־2020 בעקבות ההפסד של טראמפ", מציינים ב'פייק ריפורטר'. "בליכוד, בסבב א' וב' אמרו שניסו לגנוב את הבחירות ושהיו זיופים, ובסבב ג' זה התעצם. בקמפיין הרביעי כבר ראינו מתקפה חזיתית, כקמפיין מגירה ליום הדין".

מטרתו המובהקת של הקמפיין הייתה ערעור אמון הציבור בוועדת הבחירות ובאנשיה, ערעור האמון בהליך הבחירות ובעיקר ערעור הלגיטימיות של תוצאות הבחירות בקרב תומכי נתניהו. את שיטת ערעור האמון במוסדות הדמוקרטיים ניתן לראות באופן מובהק בקרב כל המנהיגים הפופוליסטיים, כפי שיורחב כאן בכתבתו של אורן נהרי.

בן־ארי על הכוונת

בהמשך למתקפה על הדמוקרטיה, חלק משמעותי מהמסרים של הקבוצות המנוהלות על ידי אנשי הליכוד ונתניהו מכוון למערכת המשפט. בתחקיר התמקדנו במקרה המיוחד של עו"ד ליאת בן־ארי, התובעת במשפטי נתניהו. זו הוגדרה כאישיות מאובטחת, בעקבות איומים על חייה ועל חיי משפחתה. אפשר להניח כי חלק מהאיומים הללו ניזונים ממתקפה ארסית ושקרית עליה, הנפוצה מאוד בקבוצות הללו.

בפרקליטות מגדירים את מה שמתרחש סביב בן־ארי כצונאמי. את התחושות שמלוות את הטיפול במאות הפרסומים הנוגעים לפרקליטה הבכירה הם מגדירים כ"הלם". הסיבה: אינספור פניות יומיומיות הכוללות שאלות מביכות ומגוחכות, בקשות לתגובה על שקרים בוטים ועוד.

"כל יום ליאת מקבלת משהו חדש, וחלק מהדברים נוראים ממש", מודה גורם במשרד המשפטים. "אין דרך טובה להתמודד עם זה. אם לא נגיב, יאמרו שאנחנו לא פתוחים לביקורת. אם נגיב – נאכיל את המפלצת שלא יודעת שובע. נגיב בחומרה, יאשימו אותנו בסתימת פיות. נגיב ברפיון, ניפול בפח. זה שדה לא מוכר, שלא נתקלנו בו מעולם".

במתקפה המתוזמנת על בן־ארי נוטלים חלק עורכי דין, עיתונאים, אנשים המתחזים לעיתונאים, מטרילים מקצועיים וסתם עוברי אורח אקראיים. מה שהתחיל בטענות ל"שחיתות" כביכול, המשיך בהפגנות, ציוצים אלימים, הטרדות, איומים על משפחתה ובעיקר שרשרת של כזבים בלתי נתפסים, שמופצים על ידי צבא מהוקצע שכולל פעילים, שופרות תקשורתיים ואחרים.

סיפורי הנדל"ן (סגירת מרפסת בבית שרשום על שם בעלה בראש העין) היו אפקטיביים ביצירת מהומה סביב בן־ארי, אך לא אפקטיביים כמו ההפגנות שארגנה מול ביתה פעילת הימין אורלי לב. ההפגנה, ששודרה לייב בפייסבוק ובקבוצות השונות, כללה קריאות גנאי חוזרות ונשנות. באחת מהן נראה לפתע "בנה" של בן־ארי, תומר, כשהוא תוקף שוטר במושב חירות שבו מתגוררת המשפחה.

הייתה רק בעיה אחת: תומר, ובית המשפט הכיר בכך, כלל לא היה באותו הזמן במושב והוכח כי הוא אינו הבחור שמופיע בסרטונים. אבל ברגע שניתן האות, האמת לא עניינה איש. הקמפיין, שהודהד ברשתות המדוברות של פעילי הליכוד, עבר משם במהירות גם לתקשורת המיינסטרים, למשל ברדיו גלי ישראל.

עורך דין בשם אילן ציאון טען כי בן־ארי שיקרה, בדיון בנושא שהתקיים בבית המשפט נגד אורלי לב, ביוזמת היועמ"ש מנדלבליט, כאשר טענה שהתוקף אינו בנה, "פברקה ותפרה תיק נגד אורלי לב". המסר שלו הודהד גם על ידי איש התקשורת אבי רצון, המגיש תוכנית יומית בגלי ישראל. "אני מוכן שתתבעו אותי דיבה", הצהיר עו"ד ציאון, כאשר מדוברות הפרקליטות דחו את הפרסום.

עו"ד כנרת בראשי, אף היא מהפעילים ברשת למען נתניהו, הוסיפה: "דוברות הפרקליטות לא אמורה לנהל את ענייניה האישיים של בן־ארי… שיביאו הוכחה. תמונה של הבן". חלק מהציוצים ריטווט יאיר נתניהו, והם זכו לתגובות ולשיתופים מרובים.

כאשר סירבה בן־ארי להמציא תמונה, פנה רצון מספר פעמים למנהלת בית הספר שבו לומד בנה תומר וביקש לקבל את תמונתו מספר המחזור. הוא אף ביקר בבית הספר וחזר עם ממצאי התחקיר המסועף: "מצאנו את תמונות המחזור של הבן הגדול, אופיר, מלפני שנתיים בערך. תמונת המחזור של תומר לא קיימת על קירות בית הספר. חיפשנו, לא מצאנו. יש לנו תיעוד", סיפר בתוכניתו.

במקביל הגיע סבב איומים גם כנגד אותו אופיר, בנה השני של בן־ארי. תושב כרמיאל אף נעצר והוגש נגדו כתב אישום, אחרי ששלח לו הודעה מאיימת ("אתה הבן של השרמוטה, אם כן חכה היום שאני בא לתפוס אותך לחנך אותך קרוב, יא שרמוטה"). בחקירתו הודה התושב שהטריגר למתקפה היה הסרטונים שפרסמה אורלי לב, וייתכן שהתבלבל בין שני הבנים.

את עיקר הקמפיין הובילה אורלי לב, שכתבה על ה"סיפור" ללא הרף והציקה למשפחת בן־ארי בהפגנות מול ביתה. כל פוסט שכתבה לב הופץ כמעט מיד בקבוצות השונות וזכה לתהודה רבה. מאז נאלצה בן־ארי להסתובב עם אבטחה.

כרזה של פעילי נתניהו

כרזה של פעילי נתניהו

תוכיחי שאין לך אחות

הקביעות של בית המשפט, שכאמור נדרש לנושא ההצקה של אורלי לב, לא עניינו את רצון, את עו"ד ציאון או את פעילי הליכוד ברשתות. אלה המשיכו לתקוף את בן־ארי ללא הרף. בינתיים נפטרה אחותה של בן־ארי והמשפחה ישבה שבעה. עו"ד ציאון הבליח אז עם "חשיפה" חדשה: "מתברר כי לליאת בן־ארי אין כלל אחות, והיא קרוב לוודאי כלל לא ישבה שבעה על איש! ככל הנראה הועבר מידע כוזב זה בכדי לאפשר למשפחת בן־ארי מעט 'מנוחה' מהחיטוט המתמיד בענייניה מצד המפגינים עד יעבור זעם".

הפוסט הזה, שזכה לאלפי לייקים ולשיתופים רבים, נמחק בינתיים. אלא שזה לא ממש עזר, כי בעקבות מאמר שכתב בנושא עו"ד גיל לימון, מעוזריו של מנדלבליט, שבו תקף את המלעיזים, שלח רצון שאילתה לדובר משרד המשפטים משה כהן, בזו הלשון: "אחד מעוזריו של היועמ"ש פרסם אתמול מאמר ב'ישראל היום' ובו הוא טוען שליאת בן־ארי ישבה שבעה על אחותה שנפטרה. מה שם אחותה שנפטרה? היכן נקברה? באיזה תאריך נקברה? היכן ישבה שבעה? האם אתה, גיל לימון ומנדלבליט ועוד בכירי משרד המשפטים השתתפתם בהלוויה? האם ניחמתם את ליאת בן־ארי בשבעה? האם יש מודעות אבל של מדינת ישראל או משרד המשפטים שמביעות צער על מות האחות והשתתפות בצערה ובאבלה? בתודה מראש, אבי רצון". כמו במקרים קודמים, גם הציניות המחרידה של רצון זכתה לתהודה רבה.

כאשר רואים את המיומנות של העוסקים במלאכה, קשה שלא להיזכר בדברים שאמר דוברו החדש של נתניהו, אלי חזן, בפגישה עם פעילים טרם מינויו לתפקידו הרשמי, ופרסמה כתבת חדשות 12 דפנה ליאל. "הגעתי למסקנה שצריך להיות טראמפ", אמר חזן, שהודה כי הוא מהדהד פייק ניוז. "האנשים האלה לא מבינים בטוב. הם מבינים רק מלחמה. אתם רוצים מלחמה ברשתות? אנחנו ניתן לכם מלחמה ברשתות".

גם בימים אלה ניתן לראות היטב כיצד פועל קמפיין כזה. כבר חודשים ארוכים שההאשטג "למה גדעון סער התפטר ב־2014" מככב בטוויטר, תוצאה של קמפיין בלתי פוסק, שמנסה לרמוז על מעשים פליליים מצידו של סער ומופץ בידי פעילי ליכוד ופרופילים מזויפים. סוג אחר של קמפיינים, למשל קריאה להחרמת כלי תקשורת, מתחיל בחשבון הטוויטר של נתניהו ומשם עובר כמו סופת אש לעמודי הפייסבוק וקבוצות הווטסאפ.

הפייק ניוז מופץ על פי העניין והצורך. פעם זה "אהוד ברק פדופיל"; בפעם אחרת זו מתקפה על מנדלבליט או על אשתו של בנט. הכל נועד לשרת את הנרטיב העליון, שבא אולי לביטוי בצורה המזוקקת ביותר בציוץ של יאיר נתניהו למחרת יום הכיפורים: "בבתי הכנסת בכל הארץ, השנה ביום הכיפורים, זעקו מתפללים במיוחד בתפילה את המשפט: 'כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ'. אם התפילה לא תתקיים בתקופה הקרובה, לא תישאר ליהודים מדינה…". 893 לייקים; 66 ציוצים מחדש.

מהליכוד נמסר בתגובה: "'התחקיר' הזה לא שונה מאחרים כמו 'תחקיר' הבוטים שפורסמו בעבר והתבררו בעצמם כפייק שהפיצו מסרים של שנאה נגד הליכוד והעומד בראשו. מעניין, שתמיד בוחרים לעשות 'תחקירים' על הליכוד אבל אף פעם לא על הצד השני של המפה הפוליטית ומסרי השנאה והדיסאינפורמציה שהם מפיצים. צביעות".

מחני בליוויס נמסר בתגובה: "חבביתי, אין לי מושג על מה את מדברת. אני מהאולד־פאשן. הדבר היחיד שאני עושה בפייסבוק זה שכשהנכד שלי משחק במשחקים בנייד. התברר לי שמישהו הכניס אותי כמנהלת קבוצה באחת הקבוצות הללו. אין לי מושג מי ולמה. לפעמים שולחים לי צילומי מסך, ואומרים שזרקו מהקבוצה ושאני אחזיר. אני אפילו לא יודעת איך עושים את זה. אני חושבת שרק פעם אחת, ובטעות אולי, כתבתי בקבוצה – חג שמח".

מאורלי לב נמסר בתגובה: "אמנם בית המשפט קבע שלא מדובר בבן של ליאת בן־ארי, אבל מאחר ולא הביאו שום הוכחה, הגשתי שוב עתירה. אני משוכנעת שהבן שלה הוא זה שהרים עליי ידיים וכל עוד לא הוכח אחרת, אמשיך לומר זאת. בכלל, אני לא מפיצה פייק ניוז ואין לי כלום נגד השמאל ונגד התקשורת. כל מה שאני מפרסמת, נכון. אני רק מבקשת צדק. אני רוצה שכולם יידעו שבנט גנב את הממשלה. שיידעו שלדעתי, כן, גנבו את הבחירות. מגדירים אותי כמסיתה. זה ממש לא נכון. מסיתים נגדי. לדוגמה, כתבתי שבהפגנת הימין בכיכר מלכי ישראל היו 5,000 אנשים. מיד חסמו אותי בפייסבוק בטענה של שידול מיני. למה כיכר מלכי ישראל ולא כיכר רבין? כי לא היו צריכים לשנות את השם, למרות שרבין נרצח שם".

מח"כ שלמה קרעי נמסר בתגובה: "אכן, הייתי מודאג מהמעטפות הכפולות ולכן הייתי שם והקפדתי לוודא שהתהליך תקין, וכך היה. אגב, חטפתי באותן קבוצות על כך שאישרתי את תוצאות המעטפות הכפולות. עד שבאתי, כנציג הליכוד לוועדת הבחירות, נושא המעטפות הכפולות היה קופסה שחורה. וידאתי שיהיה פרוטוקול. ואכן, הכל היה תקין. לגבי נושא הקבוצות – אנחנו בעידן שבו אני מבין את הדאגה. אבל, חשוב לומר, שהרבה פעמים הזעקה והדהוד ברשתות גורם לרשויות החוק לבדוק דברים. יש רע וטוב בכל דבר".

מאבי רצון נמסר בתגובה: "מה שאמרתי (בעניין בנה של ליאת בן־ארי, נ"ד) זה לא פייק ניוז. זה הבן שלה ושתוכיח לי אחרת. אני מוכן לפגוש אותה בכל מקום, עם כל שופט וללא אנשים נוספים. אני אביא את הצילומים מאותה הפגנה, והיא תביא את הבן שלה. אם יתברר שטעיתי, אתנצל ובגדול".

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook