2020 הייתה גם שנה די מזופתת עבור נשיא איראן, ועבור ארצו בכלל. הקורונה הכתה חזק. הכלכלה בקרשים. רוחאני השווה באחרונה את מצב המדינה לזה שהיה במלחמה הנוראה עם עיראק בשנות ה־80, שבה נהרגו מאות אלפי איראנים. איראן הובילה במספר המתים בגל הראשון של המגפה, הואשמה כמי שייצאה את הקורונה למזרח התיכון, נכשלה בצעדי המניעה ושיקרה באופן בוטה על מספר המתים.
רוחאני, כמו אבו מאזן, מייחל לניצחון של ג'ו ביידן בבחירות לנשיאות בארה"ב. יציאת טראמפ מהסכם הגרעין שהשיג קודמו אובמה עם האיראנים, פגעה קשות ברוחאני, שציפה להתאוששות הכלכלית שתגיע עם יישום ההסכם. אבל בכל מקרה לא יהיה שינוי בקו האמריקאי, השולל את פרויקט הגרעין מכל וכל, יאייש מי שיאייש את הבית הלבן. על פי פרסומים זרים ולא זרים, ארה"ב וישראל חידשו בתוך משבר הקורונה את המערכה החשאית באיראן, בשורה של תקלות ושריפות ופיצוצים מסתוריים. בראשם הפיצוץ הגדול ב־2 ביולי, במתקן האורניום בנתנז, שהאיראנים הודו כי "נגרם מחבלה".
וגם לרוחאני יש בקרוב בחירות על הראש, ביוני 2021. הטיפול הכושל בקורונה והמצב הכלכלי הגרוע יכולים להביא לירידתו מהבמה. רוחאני נחשב כמי שפישל את כל ההתנהלות מול המערב. ולכל שינוי באיראן תהיה השפעה דרמטית כרגיל על הספרה הביטחונית שבה חיה ופועלת ישראל.
אה כן, ועדיין נותר לנו לראות מה יתפתח במדינה ובגרורותיה המשפיעות עלינו, בהמשך השנה ובשנים הבאות, כתוצאה מהחיסול המהדהד בתחילת 2020 של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס. נער הפוסטר של מאמצי ההתבססות של האיראנים בסוריה, לבנון ותימן.
–
