fbpx

עוד'פם // הטור של יונתן שם־אור

0

אני מכיר מישהי שיכולה ורוצה לראות את 'אישה יפה' גם בפעם האלף, ואל תבלבלו לה את המוח עם מהפכת #גםאני שנחתה בינתיים על העולם. אני מכיר מישהו שלעולם לא ידלג על הסרט 'מטריקס' – הראשון – אם ייתקל בו במסע זפזופ הציד הלילי אחרי סרט שטרם ראה. אני מכיר אחד שתמיד ייתקע על פרק מזדמן מ'סיינפלד', בתירוץ העצמי שאולי יקרה לו נס והוא יראה פרק שאיכשהו החמיץ באחד מאלף סיבובי השידורים של הסדרה. הרבה אנשים אוהבים לחזור אל משהו שהם אוהבים במיוחד, אבל מעט מאוד רוצים לראות רק את מה שכבר ראו.

יצרני וספקי התוכן, שלא אוהבים להוציא כסף ולרכוש מוצרים חדשים, רוצים להאמין כי זה מה שכולנו בעצם רוצים. לצפות במה שכבר ראינו. להתנחם בידיעה שהכל אולי משתנה, העולם רועד לנו מתחת לרגליים, אבל על מסך הטלוויזיה הכל בדיוק כמו שהיה. הצופה, הם חושבים, הוא הילד שרוצה לשמוע ולראות את אותו סיפור מוכר, שוב ושוב. עוד'פם, אבא, עוד פעם.

חברות הכבלים והלוויין הן אלופות המיחזור. HOT, הגדולה שבהן, עם כ־800 אלף המנויים, היא ככל הנראה המיומנת ביותר בתקיעת תוכן מיושן, משומש וגרוע לפרצופיהם של הצופים. לא רק בחבילות שכלולות בתשלום החודשי. גם בסרטים בתשלום קשה יחסית למצוא משהו חדש וטוב. השיטוט האיטי להחריד – זה נתקע כל פעם בספריות התוכן ("תוציא את התקע ותכניס, זה יסתדר") – מביא אותך לייאוש. עברת עיר, עבודה, דירה, אישה, והנה אתם מכינים את עצמכם לערב נעים ורגוע על הספה, משקה, קצת פינוקי אוכל, שמיכת צמר דקה אחת לשניכם, בינתיים לא צריך יותר, יושבים קרוב, השלט ביד, והנה, אותן סדרות, אותם סרטים שהיו ויהיו שם תמיד. בשביל זה עשית את כל המהפך?

הן לא רק קפוצות יד, ספקיות התוכן האלה, לא רק קמצניות להבחיל. הם לא חושבים שם על שיפור החוויה. מילא התכנים הישנים והעלובים. אבל הם הרי יודעים מה כבר ראית. הם גם יודעים מהן ההעדפות שלך. הם היו יכולים להסיר את מה שראית ולהציג לך, במעלה המסך, את הדברים החדשים שאולי יעניינו אותך. הצחקת אותם. מה זה מעניין אותם מה מעניין אותך. עובדה.

חברות הכבלים והלוויין ראו שהצעירים ממעטים להצטרף, וחשבו כי העתיד שלהן נמצא בשירותים אחרים. אינטרנט. טלפונים. הן שם, במלוא הכוח, אבל חברות הטלפונים והאינטרנט הוותיקות הלכו בצעד הנגדי, ומספקות תכנים לצפייה ישירה על מסכי הטלוויזיה החכמים שמחוברים למחשב. הן הבינו מה שנטפליקס, HBO ויצרני תוכן אחרים תפסו מזמן. התוכן כבר לא המלך. הוא הקיסר, האימפרטור, הוא הכל.

תוכן זה לא מרק מחומם בפעם המיליון. תוכן, לצופה, זה מפגש עם חוויה חדשה. אבל למה להלין על חברות הכבלים והלוויין, כאשר המסך של זכייניות הטלוויזיה המסחרית מטיח בצופים ערימות של מוצרי יושן רקובים כל הזמן, ועוד בזמן צפיית השיא, בפריים טיים. לפעמים, כשמדובר בתוכניות, לא בסדרות, הם כותבים במקום "שידור חוזר" את המילים "לקט" או "המיטב", אבל זה לא מעביר את הריח. בחגים זה בכלל מסורת. מי שרוצה לראות משהו חדש, מתבקש לפתוח את הטלוויזיה במלון ביוון. מי שנשאר מאחור, חייב להרגיש את הבאסה. אתם בישראל, ארץ העוד'פם.

רוצים לקבל את המגזין בכל חודש עד הבית? עכשיו במבצע למנויים חדשים - גיליון ראשון במתנה.
השאירו פרטים ונחזור אליכם:

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook