fbpx

משפיעים 2020 | בני גנץ | עוד לשון מאזניים

0

טעם הבגידה לא באמת התפוגג. ייתכן שהוא לא היה מצליח להרכיב ממשלה, אבל אולי הוא היה יכול למנוע מנתניהו להתמודד בבחירות הבאות, אלה שבהן בני גנץ עצמו – נכון לעת כתיבת שורות אלה – עומד להצטמק לגודל מביך. הרמטכ"ל הגבוה ותכול העיניים, שבמשך שלושה סיבובי בחירות הצליח לעמוד זקוף מול נתניהו, לעיתים להיות אפילו גדול ממנו, ולא איפשר לו לנצח, עומד להיות עוד לשון מאזניים בבחירות הקרובות.

למעשה, כמו שהדברים נראים עכשיו, זה עומד להיות גורלן של כל המפלגות. אלה שכבר משחקות על המגרש, ואלה שבונות את עצמן בחושך, ממתינות להכרזה הרשמית ומכינות מטות ומועמדים. הפרשנים עדיין מדברים על גושים, אבל הפעם זה יהיה משחק שונה. משחק צירופי המספרים.

מספר המזל של נתניהו איננו 61. אם זה מה שיצליח לקושש, הוא הפסיד. אין לו חסינות, אין לו חוק צרפתי. אין לו פסקת התגברות. לא רק גדעון סער יעצור את זה, יש עוד. ביבי צריך 65 מנדטים, לפחות. כדי שזה יקרה, הוא חייב להשיג יותר מ־35 מנדטים לליכוד. כרגע, זו נראית מטרה גבוהה מדי. החרדים ייתנו לו עוד 15–17 מנדטים, וזהו. בנט על הגדר. וליברמן ימשיך לעשות הכל כדי לסיים את הפרק הארוך מדי של הבוס לשעבר בפוליטיקה.

בצד השני קורה משהו. יאיר לפיד ונפתלי בנט מסתובבים כבר די הרבה זמן באזור שמתקרב ל־20 מנדטים. יש עתיד כבר עוברת את הקידומת הזו במקרים רבים. ליברמן יציב עם שבעה–שמונה. יחד זה כבר נתון, שביום טוב יגיע ל־50 נבחרים. עכשיו, צריך לספור את המנדטים של כחול לבן. כן, אלה של גנץ ואשכנזי, שבגדו ביותר ממיליון בוחרים והלכו להיות השטיח של הנאשם מבלפור.

אבל זו הפוליטיקה. כחול לבן הפסיקה את הדימום. הם סביב עשרה מנדטים. עם קצת מזל, ועוד דחיפה של רביב דרוקר, שהתנדב לסנגר על המהלך שלהם מהיום הראשון, הם יכולים לעלות עוד קצת. איכשהו, הנימוקים של דרוקר מתחילים לשכנע את בוגרי שלוש היחידות במתמטיקה. תארו לכם ממשלת ימין בלי כחול לבן, תראו איך הם בכל זאת שומרים עלינו מהטירוף בבלפור. אבל זה נימוק שמגיע מארץ האמנזיה וממחוזות חוסר ההיגיון. לו ביבי היה יכול להרכיב ממשלת ימין, הוא לא היה הולך לממשלת החליפים המטורפת הזאת. הפוך. זה רק בני גנץ שאיפשר את המשך שלטון נתניהו. אם לא היה נכנס לממשלה היו בחירות, נכון, אבל אחרי העברת החוק, אולי בלי נתניהו בראש הליכוד. עולם אחר. סיפור אחר.

גנץ לא יפרוש. יותר מעשר שנים סחב כאבי תופת בגב, עד שהוכרע והלך לניתוח. הוא נחוש וקשוח בהרבה משנדמה. הוא לא אוהב ללכת לבית ספר, וזה בסדר. לא כולם מוטרפי שלטון כמו המנהיג הנוכחי. אבל הוא הקציב לעצמו עשור בפוליטיקה, והוא ימלא את המכסה. ואולי בסוף כל מהלכי התעתוע שאנחנו חווים כאן, בחירות אחר בחירות, גנץ עוד יהיה שר הביטחון של יאיר לפיד.

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook