כבר בגיל הרך, המודעות הגבוהה של הורים להיבטים ההתפתחותיים, הרגשיים והשכליים של ילדיהם בגיל הרך מביאה אותם לתהות: האם המסגרת החינוכית ה"רגילה" באמת מתאימה לילד שלי? האם הוא יקבל ממנה את המירב והמיטב? הפסיכולוגית החינוכית אנה זימבובסקי עונה על כל השאלות בראיון מיוחד
כהורים, אנחנו תמיד מסתכלים קדימה. כל יום שעובר הוא רק הכנה לקראת המחר, כשבראש אנו כבר רואים את השבוע הבא, השנה הבאה, העשור שעומד להגיע.
איך ייראו ילדינו בעוד מספר שנים? מה יאהבו ללמוד בבית הספר? אילו מגמות ייקחו בתיכון? הסקרנות שלנו לא יודעת שובע, אך לפני הכל, המשוכה הראשונה שעומדת בפנינו היא המסגרת החינוכית הראשונה: כיתה א'.
בעבר, לא הייתה כל התלבטות. ילדים בגילאי 5 היו מתחילים גן חובה ולאחר שנה קלנדרית עולים לכיתה א', לרוב בבית הספר הסמוך למגוריהם.
כיום, המודעות הגבוהה לפערים בין ילד אחד למשנהו ולשוני המייחד אותם, מביאה הורים רבים להבנה כי לא כל פעוט צריך לעלות לכיתה א' בגיל 6, ולהיפך – ישנם פעוטות שבשלים לעלות לכיתה א' הרבה לפני גיל 6.
מה הסימנים שיכולים להעיד להורה שהילד שלו לא מתאים למסגרת החינוכית הרגילה?
אנה זימבובסקי, פסיכולוגית חינוכית המבצעת מזה שנים אבחון פסיכולוגי בגבעתיים דרך "מכון דרור – פסיכולוגיה וחינוך", מסבירה לנו את כל מה שהורים לילדים בגיל הרך צריכים לדעת:
"הסימנים העיקריים נחלקים לשלושה תחומים: התפתחות, רגש ואינטליגנציה.
סימנים מסוג אחד נוגעים לקושי התפתחותי. ישנם ילדים שכבר בגיל הרך מראים עיכוב מסוים, מתקשים לבנות משפט, לא מצליחים להגות כהלכה מילים מסוימות או זקוקים לעזרה בשליפת מילים בדיבור.
אלו דוגמאות להתפתחות מילולית ושפתית, אך יש גם עיכוב בהתפתחות מוטורית – למשל קושי להחזיק כף או מברשת שיניים. דברים שנראים לא קריטיים בגיל כה מוקדם, אך רלוונטיים כשמדובר בצורך להחזיק עיפרון בכיתה א', לשרטט אותיות, לקרוא ולכתוב.
סימנים מסוג שני נוגעים לקושי רגשי. לכל ילד האופי שלו, אך ניתן לראות שפעוטות מסוימים פחות עצמאיים מאחרים, מביעים תסכול כשלא מצליחים לבטא את עצמם ומתקשים לתקשר עם הסביבה. זה יכול להתבטא גם בקושי בגמילה ממוצץ או מטיטול.
שני סוגי הסימנים הללו הם הדרך של הילד להתריע בפני ההורה: אולי אני עדיין לא מוכן לעלות לכיתה א', וה'אולי' פה חשוב מכיוון שכל קושי מכל סוג צריך להיות מאובחן באופן מקצועי כדי להבין את הגורמים לו וכך גם את הפתרונות המתאימים.
סימנים מסוג שלישי נוגעים לאינטליגנציה. הגננת אולי תספר להורים שהפעוט מאוד חכם לגילו, שואל שאלות מתוחכמות, מתעניין בתחומים מורכבים ולכן משתעמם מחברתם של הילדים בגן ומהפעילויות הנערכות בו.
סימנים מסוג זה הם הדרך של הילד להתריע בפני ההורה: אולי אני מוכן כבר עכשיו לעלות לכיתה א'. גם כאן ישנה הסתייגות כי למרות אינטליגנציה גבוהה, פעוטות רבים אינם בשלים למסגרת חינוכית בשלב מוקדם כל כך, למשל אם הם חווים קושי התפתחותי או רגשי שאינו תואם למנת המשכל שלהם".
מה כהורה כדאי לי לעשות אם אני רואה סימנים כאלה אצל הילד שלי?
הורים רבים, גם אם יבחינו בקשיים התפתחותיים ורגשיים או בסימנים לאינטליגנציה גבוהה אצל ילדיהם, יחשבו שצריך להמתין עד שהדברים יסתדרו מאליהם, או יאמינו שעדיין מוקדם מכדי לטפל.
זוהי טעות נפוצה וחשוב לי להתעכב עליה: אבחון וטיפול פסיכולוגי יכולים להתבצע גם בגיל הרך, אפילו בגילאי 3 ו-4, ולמעשה – ככל ש'תופסים בזמן' את המצב, הרבה יותר קל למצוא פתרונות ולהביא את הילד למסגרת החינוכית שמתאימה לו מלכתחילה, בלי שייאלץ לפתח קשיים נוספים במקום שאינו מתאים לו.
מה הכוונה מסגרת חינוכית מתאימה לילד? למה זה כל כך חשוב?
כיום, קיימות תוכניות מיוחדות שבנה משרד החינוך לילדים שזקוקים לעזרה נוספת ולילדים שמפגינים יכולות גבוהות וזקוקים להתאמת תכנים. אני מדברת כמובן על מה שנקרא 'חינוך מיוחד' ו'מסגרות למצטיינים'.
הורים חייבים להבין ששליחת ילד מתקשה או מחונן למסגרת רגילה, לא תגרום לו 'להתרגל' עם הזמן או 'להתמודד לבד' עם המצב. ילד מתקשה יחווה תסכול כשלא יצליח לעמוד ברף של בני כיתתו. ילד מחונן יחווה גם הוא תסכול כשלא יוכל לקבל את היחס והלימוד המעמיק שהוא זקוק לו.
בשני המקרים הללו, הילדים יחושו בודדים, יסתגרו בפני סביבתם ולא יפתחו או ימצו את היכולות שלהם. מבחינת פעוט שרק נכנס למסגרת חינוכית, מדובר בהפסד עצום שעלול להשפיע על יחסו לכל התחום הלימודי, דבר שיש לו השפעות נרחבות גם בהמשך, לא חבל?!
מנגד, התאמת מסגרת חינוכית למצבו ההתפתחותי, הרגשי והשכלי של הילד תוכל לעשות עמו חסד, לסייע לו לחזק את התחומים שבו הוא מצטיין, לשפר את מה שדרוש שיפור, לחוש מסוגלות, לפתח ביטחון עצמי ולגדול להיות ילד שמח, סקרן, חברותי וחיובי.
מה צריך לעשות כדי להבין מה המצב של הילד ולהתאים לו מסגרת חינוכית?
הפתרון הוא פשוט: אבחון פסיכולוגי לילדים. במכון שלנו בגבעתיים אנו מבצעים אבחונים גם לילדים בגיל הרך, בני 4 עד 6, ובודקים האם הם בשלים לקראת גן חובה או לקראת כיתה א'. זה הכרחי כשיש חשד מוקדם ללקות למידה או למחוננות, כי אז האבחון יודע לאתר זאת בזמן.
בסופו של דבר האבחון מספק מספר תשובות: האם הפעוט חווה קושי התפתחותי, קושי רגשי ומה מנת המשכל שלו. בעזרת האלמנטים הללו, האבחון הפסיכולוגי מאפשר להתאים מסגרת חינוכית לילד.
במקרים מסוימים יומלץ לשלב את הילד בחינוך המיוחד, לספק לו 'שעות שילוב' של הוראה מתקנת, למשל במקרה של לקויות למידה, או להמליץ על הדלגה לכיתה א' או על תוכניות העשרה אינטלקטואליות במקרה של מחוננים.
האבחון הפסיכולוגי יודע באופן אינטגרטיבי לתת מענה בכל התחומים כדי למצוא את הפתרון המתאים לילד.
תהליך האבחון הפסיכולוגי – איך הוא נראה?
אבחון פסיכולוגי לילדים מבוצע במכון מקצועי על ידי פסיכולוגים חינוכיים שהוכשרו לכך. ישנם מספר אבחונים כאשר החדשני ביותר נקרא 'ויפסי 3' (באנגלית, WPPSI-3) ומיועד לילדים מהגיל הרך ועד גילאי 7-8.
אבחון פסיכולוגי בגבעתיים, במכון שלנו, מורכב למעשה משלושה שלבים:
- איסוף מידע – בשלב הראשוני, עוד בטרם ביצוע האבחון עצמו, אנו מרכזים את כל המידע שיש לנו על אודות הילד.
זה מתבצע פרונטאלית, טלפונית או באופן מקוון, כאשר ההורה מספר מה קשיי הילד ומה היה תהליך ההתפתחות שלו, ממש מהלידה – למשל עד כמה היה עצמאי, מה הוא אוהב לעשות, איך הוא מבחינת אוכל ועוד. לרוב אנו גם מבקשים לקבל אינדיקציה מהגננת והתרשמות שלה מהילד, בתור מי שרואה אותו מחוץ למסגרת הביתית.
- ביצוע האבחון – מדובר במספר מטלות שהילד מבצע בהדרכת הפסיכולוגית החינוכית שמאבחנת אותו. לכל מטלה יש היבט אחר בפן ההתפתחותי, הרגשי והקוגניטיבי של הילד.
מכיוון שהילד קטן, רצוי שההורה יישאר לאורך האבחון בחדר ההמתנה כדי לקבל את פניו בהפסקות ולתת לו תחושת ביטחון. לעיתים האבחון יארך כמה פגישות, הכל בהתאם ליכולות ולמסוגלות של הילד.
לנו, כפסיכולוגים חינוכיים, יש תפקיד חשוב בביצוע האבחון כשמדובר בילדים בגיל הרך, אנחנו נוקטים בטון יותר ילדותי ונגיש, מעבירים את המטלות בצורה חווייתית ומשחקית, כדי שהילד יוכל להיפתח אלינו ולבצע את המטלות בטבעיות ובהנאה.
- הכנת התוצאות – לאחר אבחון פסיכולוגי בגבעתיים במכון שלנו, אנחנו מעבדים את התוצאות ועורכים אותן בדוח מקצועי מסודר שגם יכיל הסבר בגובה העיניים להורה, כדי שיבין בדיוק מה משמעות התוצאות של האבחון. זה לוקח בממוצע כשבועיים-שלושה עד שהדוח נשלח להורים.
זה החלק החשוב ביותר שלשמו בוצע האבחון: לאחר פירוט התוצאות והמשמעות שלהן, הדוח מפרט המלצות על התאמת מסגרת רלוונטית לילד, כך שהוא יוכל לפתוח את הפרק הבא בחייו במקום שמתאים לו, עם סביבה שמכילה אותו, מחזקת אותו ונותנת לו להגיע לגבהים שהוא מסוגל להם.
***
אבחון פסיכולוגי בגבעתיים – אבחון ילדים בגיל הרך והתאמת מסגרת חינוכית, בקליניקה נעימה, עם פסיכולוגים חינוכיים מקצועיים ובאווירה ביתית וחמה.
להיכרות עם "מכון דרור" וקריאת עשרות מדריכים מקצועיים להורים לילדים בגיל הרך, לחצו כאן >>
