fbpx

הפיל הלבן שבחדר הסרוג // הטור של רועי לחמנוביץ

הציונות הדתית היא בתפיסתה אשכנזית. נניח את הדיון הערכי ונישאר עם השאלה התועלתנית: ההתעלמות מהציבור המסורתי־מזרחי פוגע בה פוליטית

0

הסיפור של הציונות הדתית בבחירות 2020 הוא הציונות הדתית הראשונה – נגד הציונות הדתית השנייה. רגע לפני שהשמות פרץ, מועלם־רפאלי, סילמן וסופר נשלפים, נדגיש כי אין לדבר על "המוצא" כאבן הבוחן המבדילה בין הציונות הדתית הראשונה לשנייה, אבל נכון יהיה לדבר על "תפיסת המוצא". מאבק בין ההגמוני למודר.

אם סרגל האידיאולוגיה היה מארגן את הציונות הדתית, היו מתמודדות שתי רשימות. האחת 'הימין החדש' כבית לדתיים לאומיים ליברלים, הדתיים השקופים, חלק מהימין החילוני ונוספים על רצף הדתיות. השנייה הייתה צריכה לכלול את הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית. כן, גם את עוצמה יהודית. איתמר בן גביר יצר לעצמו בייס של 80 אלף קולות. נתון שהציונות הדתית במצבה לא יכולה לוותר עליו. בפועל, הסרגל שפעלו לפיו לא היה סרגל האידיאולוגיה אלא סרגל הלגיטימיות. בשביל שכל מי שאני רוצה יהיה בקונצנזוס ולגיטימי – מישהו צריך להיות מחוץ למחנה.

אפרופו לגיטימיות, בואו נבדוק מה היה לנו פה. פעם, ממש מזמן, נפתלי בנט כיו"ר הבית היהודי רצה אחדות עם האיחוד הלאומי, ובפועל חתך לימין החדש. במועד ב' התמודד ברשימה אחת, שכן נשאה ונתנה עם עוצמה יהודית, זו שכרגע בסטטוס של מוקצה, להיות חלק מהמערך המתגבש. במועד ג' הודיע באופן רשמי שהימין החדש תרוץ לבד וניסה לגייס את משה פייגלין. כשכשל חתך לכיוון בצלאל סמוטריץ' החרד"לי. ורפי פרץ? הכל כבר נאמר. חתם הסכם והפר. צייץ "מילה זו מילה" ומחק. וטעותו הגדולה ביותר הייתה שלאחר נסיגתו מההסכם שחתם עם בן גביר, הסביר זאת באומרו כי הרב דרוקמן הוא שהורה/המליץ לו לסגת מההסכם. אני תוהה אם הרב פרץ חשב שהציבור בציונות הדתית יקבל הסבר הטוען "כך הורו לי רבותיי". וסמוטריץ'? מוכן לאפסן את תפיסת העולם החרד"לית ולרוץ עם מישהו שתומך באמנת גביזון־מדן? מעודד גיוס נשים לתפקידים קרביים?

הגיעה העת לדבר על הפיל שבחדר. הציונות הדתית היא בתפיסתה אשכנזית. על מי באמת נאבקו במפלגות הדתיות לתפקיד הרב הראשי? האשכנזי. איזה נוסח מתפללים בישיבות תיכוניות? אשכנזי. נוסח התפילה בבני עקיבא? אשכנזי. היכל ישיבה בליל שבת למי ידמה, לבית כנסת אשכנזי או ספרדי? אשכנזי. בבית היהודי לא הצליחו לבלוע בשעתו את אלי אוחנה. מדוע? בגלל שהוא לא אלקטורט? לא. בגלל שהוא לא התאים לזקני המפד"ל.

נניח את הדיון הערכי ונישאר רק עם השאלה התועלתנית. ההתעלמות מהציבור המסורתי־מזרחי פוגע בציונות הדתית, בהיקף הנאמד בין שניים לשלושה מנדטים. במקום שההנהגה הפוליטית הציונית־דתית העכשווית תצא נגד הדפוסים המפד"לניקים־מפא"יניקים – היא מחזקת אותם. בהחלטה מודעת, מוותרים על קהל מטרה קריטי. בן גביר נושא על גבו שני סטטוסים שלא מקילים עליו את החדירה לתוככי ההגמוניה הציונית־דתית: חוזר בתשובה ובן עדות המזרח. כאשר על זה מוסיפים עמדות ימין קיצוני – קל מאוד להותירו מחוץ למחנה.

ממש לא משנה כמה מנדטים תקבל רשימת 'ימינה'. את המותג מפד"ל או בית יהודי יישא רק ח"כ אחד בלבד – רפי פרץ – והוא חתום, נכון לרגע זה, על תעודת הפטירה של המפעל המפואר של יוסף בורג וזבולון המר המנוחים. אז למה זקוקה הציונות הדתית? להבנה כי אם לא תפתח את שעריה במפתח הרחב ביותר, אזי לא רחוק היום שלא יבוא בשעריה אף אחד.

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook