בכל אשמורת הבוקר היה רץ רבי חיים זנוויל אברמוביץ' לנהר הדניסטר הקפוא שליד ביתו בריבניצא המולדובית, פושט את בגדיו וקופץ אל תוך גלדי הקרח, טובל ומטהר את נשמתו. בנות המקום החסודות, שראו את מסירות נפשו של הרבי לטבילת טהרה, היו באות ופורשות לגדות הנהר סדינים נקיים ויבשים, כדי שיוכל הרבי להתכסות בהם בעלותו מן הרחצה.
הרבי מריבניץ היה עולה ומברך את הבנות, כל אחת במה שהייתה זקוקה לו. אחת מהן הייתה פירה גיטניק מהעיירה קישינב הסמוכה. פירה ביקשה זיווג הגון והרבי הבטיח. פירה ביקשה בן זכר והרבי שוב הבטיח ואף התכבד להיות הסנדק. לפני הבר מצווה של הילד, איווט, ביקשה פירה ברכה מיוחדת עבורו. הרבי לא דיבר הרבה. הוא הגביה את עיניו העצומות והבטיח: "הוא יצליח. הוא עוד יהיה גדול".
את הרגעים במחיצתו של הרבי מריבניץ לא שוכח אביגדור ליברמן עד היום, אחרי שהפך לגדול ומצליח בברכת הרבי. בראיונות בתקשורת התרפק איווט בגעגועים לדמותו הנאצלת של מי שהשפיע עליו ועל משפחתו בין חומות הקומוניזם. "בריבניצר לא נגעו", נהג ליברמן לומר. "גם נציגי המשטר התייחסו אליו ביראת כבוד". הרבי עצמו היה לועג לכל הרחש־בחש סביבו והיה אומר בספק הלצה: "רק שברתי קצת קרח, מה כבר אפשר לעשות לי?".
הרבה לפני שמסך הברזל קרס, היגרה משפחת ליברמן לישראל והרבי מריבניץ נסע לארה"ב, שם המשיך את שגרת חייו, מינוס הקרח. ליברמן, שינק את החום היידישאי שגם הייתה השפה הרשמית בבית הוריו, הרגיש קרוב לחרדים והיה עד לא מזמן בן בית אצלם. יש דברים שרק יהודים גלותיים מבינים אחד אצל השני, והוא מצא בחרדים שותפים לדרך. החיבור שלו עם אריה דרעי היה אך טבעי. שניהם ממשפחות עולים, שניהם מייצגים אזרחים שהוכרו כסוג ב'. הם כוננו ברית אחים ולמדו לחיות זה עם זה.
הרבה עליות ומורדות ידעה השותפות הזו, אבל כל אלו היו רק למראית עין. אחרי שהקים את ישראל ביתנו נגע לא פעם בנושא הדת־מדינה, ובעיקר במה שנוגע לחייהם של העולים מחבר העמים, שברובם חיים אורח חיים חילוני ובמיעוטם חשו בחיכוך שלילי עם הממסד הדתי.
דרעי לא נבהל, הוא הכיר את איווט היטב. הוא רק מדבר. ואכן, הניסיון הפוליטי הוכיח שהוא צדק. בתקשורת היה תוקף את החרדים ואחר כך רץ להסתדר איתם. לאורך השנים התהדר יו"ר ישראל ביתנו בסלוגן הידוע: "ליברמן – מילה זו מילה". החרדים הבינו אותו נכון, מילה זו רק מילה.
גם בהמשך המשיך ליברמן לסחור בסוסים יחד עם שותפיו החרדים. רק באחרונה רקחו יחדיו דיל להרצת מקורבו משה ליאון לראשות עיריית ירושלים. דרעי נשכב על הגדר בשביל ליברמן, וזה האחרון פחות עשה מה שמצופה ממנו. החרדים האמינו בכל לב שהוא לא ישבור את הכלים בתיקון חוק הגיוס, אבל הוא כן שבר. למחרת מינויו של ליאון התפטר ליברמן במפתיע מהממשלה והוביל את נתניהו לבחירות. לאחר הבחירות הוא לא הצטרף לקואליציה, והוביל את נתניהו לפזר את הכנסת וללכת שוב לבחירות.
דרעי היה מופתע, אולי לראשונה, באותו ליל בלהות כשהכנסת ה־21 התפזרה כלעומת שבאה. זו הפעם הראשונה שליברמן לא רק דיבר, אלא גם עשה. אבל כל מי שמכיר את איווט לעומק משוכנע שזה לא באמת משהו בלתי פתיר. יש כאן מחסום קרח, אנחנו עוד נשבור אותו.
