fbpx

הקיץ הסנסציוני של הוליווד // יאיר רוה

0

קיץ 2014 היה קטסטרופלי עבור הוליווד. אחרי שנים שבהן נתוני הקופות רק הלכו וגדלו, הגיעה 2014 ורשמה ירידה בהכנסות, שלוותה באכזבות מהסרטים עצמם. מדורי הקולנוע מיד התחילו לנתח ולהוכיח: הוליווד איבדה מגע עם הקהל; סרטי ההמשך כבר לא עובדים, די כבר איתם, הגיע לזמן לחפש חומר מקורי; כוכבי הקולנוע כבר לא מושכים קהל.

בהחלט ייתכן שהכול נכון, אלא שרק שנה לאחר מכן, אותה הוליווד, עם פחות או יותר אותם סרטים, הכתה עם קיץ אימתני, היסטרי והיסטורי: שלושה מבין ששת הסרטים המצליחים ביותר בכל הזמנים בעולם (לצד 'אווטאר' ו'טיטאניק', שניהם של ג'יימס קמרון, ו'הנוקמים' הראשון) יצאו בארבעת החודשים האחרונים, והכניסו כ־1.5 מיליארד דולר כל אחד.

עד כמה גדול הפער בין השנה לאשתקד? הנה המחשה: הסרט הכי קופתי ב־2014 היה 'צלף אמריקאי', שהכניס 547 מיליון דולר בכל העולם (חלק ניכר מההכנסות, אגב, הגיע ב־2015, בעקבות מועמדותו לאוסקר, אבל הרישום הולך על פי שנת היציאה ולא על פי שנת רכישת הכרטיס). הסרט הכי קופתי ב־2015 עד כה הוא 'עולם היורה', שחצה את רף 1.5 מיליארד דולר, ומדורג כסרט השלישי הכי קופתי בכל הזמנים. מיד אחריו נמצאים 'מהיר ועצבני 7' (1.5 מיליארד דולר) ו'הנוקמים: עידן אולטרון' (1.4 מיליארד דולר), שיצאו השנה והתברגו גם הם בין ששת שוברי הקופות של כל הזמנים.

איך זה קרה? מה השתנה בין 2014 ל־2015? בכנות – כלום. כשם שהיה זה אידיוטי להספיד את הוליווד על שנה חלשה אחת, כך זה אידיוטי להכתיר כתרים ולשורר שבחים על סמך שנה מוצלחת אחת. ובכל זאת, אנחנו לא יכולים להתאפק. תגובות בטן פזיזות הן הדלק שמזין את המקצוע שלנו. בייחוד כשיש באמת מה ללמוד על תעשיית הקולנוע מהנתונים האלה, שלכאורה אמורים לעניין רק את בעלי המניות בתאגידים השולטים בתעשיית הקולנוע. מצד שני, זו היתממות: ברגע שסרט מצליח מאוד אנחנו יודעים שכל התעשייה תנסה עכשיו לפצח את ההצלחה ולייצר עוד סרטים כמוהו. לעומת זאת, ברגע שסרט נכשל, הסוגה הזאת מוּסרת מפס הייצור (אנחנו מסתכלים עליך, אדם סנדלר). 'פארק היורה' המקורי, למשל, החזיק בתואר "הסרט הקופתי בכל הזמנים" בין השנים 1994–1998, והוליד לא רק סרטי המשך אלא גם ניסיונות לחיקוי. העובדה ש'עולם היורה' עקף אותו בהכנסות והקים מחדש את המותג תייצר עוד ועוד סרטים בסדרה, וגם תשפיע על סוג הסרטים שנראה בשנים הקרובות.

הקיץ הוא הפריים טיים של תעשיית הקולנוע. זה נכון לרוב העולם, אבל בייחוד בהוליווד. ובאופן ספציפי: יולי הוא החודש הכי קופתי בשנה בבתי הקולנוע באמריקה זה 25 שנה (יוצא הדופן באותה תקופה? שנת 2014). רוב הכסף של אולפני הקולנוע מכוון ל־16 השבועות שבין תחילת מאי לסוף אוגוסט (ובשנים האחרונות התחילו כבר לגרור את סרטי הקיץ לתוך אפריל). הכלל פשוט: פרסים, כבוד, איכות ואוסקרים – זה בין אוקטובר לדצמבר; כסף – בקיץ. שנים מנסים להוכיח לנו בהוליווד שזה כבר לא ככה, שכל השנה היא בעצם עונה רצופה אחת ושסרטי דצמבר הם שוברי קופות וסרטי יולי זוכים באוסקר. וזה נכון, אבל בסופו של דבר המתמטיקה הקרה לא משתנה. והיא לא משתנה כבר 40 שנה. השנה מלאו 40 לבכורת 'מלתעות' של סטיבן ספילברג – סרט אדיר, יצירת מופת, בכורתו של גדול הקולנוענים האמריקאים של דורנו על קנווס גדול, אבל תמיד הוא ייזכר בתור הסרט שבעצם המציא את המושג הזה, "סרט קיץ"; סרט שמופץ בבת אחת במאות, ובהמשך באלפי בתי קולנוע, ושתקציב הפרסום, השיווק והכנת העותקים שלו מתקרב לתקציב הסרט עצמו. סרט שהוא לא רק אירוע אמנותי־תוכני, אלא אירוע מסחרי־שיווקי. סרט שהוא מוצר, שמתלווים אליו צעצועים וטי־שירטים.

ההצלחה הכבירה של 'עולם היורה', 'מהיר ועצבני 7' ו'הנוקמים: עידן אולטרון' מחייבת אותנו לשאול: האם הוליווד למדה השנה את המתכון ליצירת להיטי ענק? התשובה הברורה היא: לא. כי אם היה מתכון ידוע, לא היו לעולם עוד כישלונות קופתיים (אנחנו שוב מסתכלים עליך, אדם סנדלר). העובדה שהתחום הזה כה לא יציב היא עדות לכך שיש גם פקטורים מחוץ לשליטתם של אנשי השיווק והכספים: מזל, תזמון ואפילו כישרון. העניין הוא שאם מנסים להבין מה סוד ההצלחה של קיץ 2015, כל אחד משלושת הסרטים האחרונים שנכנסו למועדון המיליארד מניב תשובה שונה לחלוטין. המכנה המשותף הברור הוא שיש לנו כאן שלושה סרטי המשך. אבל להבדיל מ'מהיר ועצבני 7' ומ'הנוקמים 2', 'עולם היורה' הוא סרט המשך לסדרה שנקטעה בסוף שנות ה־90. בנוסף, אם מסתכלים על המספרים של מכירות הכרטיסים, רואים שההצלחה של 'מהיר ועצבני 7' שונה לחלוטין מההצלחה של 'עולם היורה': הראשון הכניס יותר מ־350 מיליון דולר בארצות הברית – מספר מרשים מאוד – אבל הכניס למעלה ממיליארד דולר בשאר העולם. כלומר, מדובר בסרט שהצלחתו העיקרית היא מחוץ לגבולות אמריקה, מסוג הסרטים שהאמריקאים גילו בשנות ה־80 שהם פופולריים מאוד במקומות כמו הפיליפינים ומלזיה, מקומות שצורכים בידור אמריקאי כשאין בו אמריקנה. ארנולד שוורצנגר עשה מזה קריירה, וחברת 'קנון' של מנחם גולן ויורם גלובוס עשתה מזה עסקים היסטוריים בשנות ה־80, עם צ'אק נוריס וז'אן קלוד ואן דאם. למעשה, 'מהיר ועצבני 7' הוא סרט 'קנון' קלאסי ב־150 מיליון דולר (רק שמנחם גולן היה עושה בסכום הזה 150 סרטי 'מהיר ועצבני'). 'עולם היורה', לעומת זאת, הכניס למעלה מ־600 מיליון דולר בארצות הברית (מספר שרק שלושה סרטים אחרים בהיסטוריה הגיעו אליו) – והשאר בשוק הבינלאומי.

רוצים לקרוא את הטור המלא? לחצו כאן ותוכלו לקבל את הגיליון החדש של 'ליברל' במתנה עד הבית.

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook