fbpx !-- Global site tag (gtag.js) - Google Analytics -->

״עכשיו תורי״ | עושים טוב | שרה סלומון

בתוכנית "שירה", הקרויה על שם שירה בנקי, נותנים לנערות בסיכון את האפשרות להגדיר את עצמן. שם הן לומדות על פמיניזם, על פסיכולוגיה ועל עצמן, ומוכשרות להפוך למנטוריות לנערות אחרות. שרה סלומון, שבעצמה הסתובבה עם התווית "נערה בסיכון", על פרויקט שעושה טוב בעולם

0

כנערה בסיכון לשעבר איני יכולה לשכוח את ההרגשה המשפילה של ללכת עם התווית "נערה בסיכון", עם הצורך להסביר בכל מקום חדש שאני לא משתמשת בסמים קשים, לא צורכת אלכוהול והכסף שלי לא מגיע מזנות. הסתובבתי בעולם מתנצלת על כל חלק טוב באישיות שלי, שהרי נסיבות חיי והעובדה כי אני משתייכת לקטגוריה "נוער בסיכון" הכניסו אותי תחת מערכת ציפיות קפדנית מהחברה לענות להגדרה המקובלת. 

על פי הגדרת משרד הרווחה והשירותים החברתיים, נערה במצוקה היא "צעירה בין הגילים 13־25, רווקה, שמאפייני התנהגותה הם הרס עצמי, והיא נמצאת בהידרדרות או בסכנת הידרדרות, וחוותה בעבר אירועים טראומטיים נפשיים, רגשיים וחברתיים. בהגדרה נכללת נערה או צעירה שהייתה או הינה קורבן לפגיעה מינית, קורבן לאלימות במשפחה ומחוצה לה, ונוקטת אחת או יותר מדרכי ההתנהגות הבאות: היפלטות חוזרת ממסגרות לימודיות; שוטטות; בריחה מן הבית; התחברות לחברה עבריינית; קיום יחסי מין שאינם מובחנים לאורך זמן; הריונות חוזרים; שימוש מזדמן בסמים ובאלכוהול; הפרעות אכילה; דיכאונות וניסיונות אובדניים".

נוח להשתמש במונח "נוער בסיכון" כדי לסמן את כל מי ששייך לקבוצה הגדולה הזו של נוער בהידרדרות או בסכנת הידרדרות, אבל בפועל, כל נער או נערה כאלה שונים זה מזו. מדובר בקבוצה מגוונת הכוללת נערים משני המינים, בכל הגילים, מכל הרמות הסוציו־אקונומיות, מכל קבוצה אתנית, בני ובנות כל הדתות וכל העדות. 

הכניסה תחת ההגדרה של "נערה בסיכון" פתוחה לכל צעירה בכל שלב בחייה מגיל 13 ועד 25. אם היא רק הייתה קורבן לתקיפה מינית, חוותה התעללות או אלימות במשפחה או מחוצה לה, היא זוכה בתואר "הנחשק"'. תחת הגדרה זו נכנסות אלפי נערות שסיפור חייהן שונה בתכלית וכך גם מאפייני הסיכון שלהן. 

להחזיר את השליטה

תוכנית "שירה" לנערות ולצעירות היא תוכנית פמיניסטית רב־שנתית, הפועלת לשינוי במצבי החיים של נערות וצעירות ש"היו שם", כלומר, התמודדו בחייהן עם מצבי קושי ומצוקה. התוכנית מאמינה שצעירות המגיעות מרקע של מורכבות ומצבי סיכון, שרדו אין־ספור חוויות, ובשל כך רכשו מיומנויות חברתיות ורגשיות קיצוניות. 

כשהן ישתמשו בכוחות הללו וינתבו אותם לתחומים אחרים כמו תהליך טיפולי, לימודים, השכלה, תעסוקה או כל יעד אחר שיציבו לעצמן, ניווכח לרוב שהיכולות שלהן גבוהות מאוד ושהן בעלות מוטיבציה אדירה לשיפור מצבי חייהן. 

התוכנית, שהוקמה ב־2015 בהנהלת היחידה לפרויקטים לקידום נוער בירושלים, מתכתבת עם גישות פמיניסטיות וביקורתית בעבודה סוציאלית, הרואות בנערות ובצעירות שותפות פעילות ואקטיביות ליצירת שינוי בחייהן. 

"תוכנית המנטורינג לנערות על שם שירה בנקי הוקמה כדי להחזיר לנערות בסיכון את הכוח לידיים", אומרת ניצן וינוגרד, רכזת טיפולית. "הן לומדות על פמיניזם, על פסיכולוגיה ועל מיניות, ואחר כך הופכות למנטוריות לנערות בסיכון אחרות. יש המון סיסמאות סביב התוכנית, אבל הדבר העיקרי הוא: Nothing about us without us. כלומר, אל תבואו ותספרו לי עכשיו מה זו נערה בסיכון, מה היא עושה – תנו לנו את הבמה להסביר לכם מה זה אומר. 

"בתחילת התוכנית הבאנו את ההגדרה 'נערה בסיכון', שזו הגדרה שלא חיברו אותה נערות בסיכון, אלא חבורה של גברים לבנים שיושבים במשרדים גבוהים בממשלה. מי שצריכה להגדיר מהי נערה בסיכון היא נערה בסיכון, בטח לא גבר. המונח 'נערה בסיכון' מעלה קונוטציה שלילית. ישר חושבים: היא בטח בסמים, באלכוהול, בטח אין לה משפחה. זה יכול להיות חלק מהסיפור, אבל זה ממש לא מחייב".

כשאנחנו יושבות ומספרות לעצמנו מה ההגדרה האמיתית של נערה בסיכון – זה לא באמת משנה שום דבר בעולם.

"היו שנים שבסוף התהליך בנות ישבו וכתבו הגדרה, והזמינו לכנס סוף השנה שרים בממשלה כדי לספר להם. הייתה שנה שבמקום טקס סיום, הבנות הזמינו אנשי טיפול ירושלמים וישבו ודיברו על הדברים הללו. אבל יש גם ערך משמעותי באפקט שזה עושה עבור נערה בודדת שמרגישה שהכוח חזר אליה. ההבנה שהחברה בנויה באופן מסוים מאפשרת לנו להבין איפה אנחנו נמצאות ביחס אליה, והבנה של יחסי הכוחות נותנת לנו מילים להמשיג את התחושות שלנו ולבטא את התסכול אל מול המערכות".

 "לא שוליים, לא שונות"

בחברה שבה אלימות ופגיעות מיניות רווחות, קיומה של התופעה "נוער בסיכון" הוא תוצר חברתי ותרבותי. השפה, המילים והמשמעות
החברתית־תרבותית המיוחסת להן הן אבני היסוד שבאמצעותן אנו מנסחים לעצמנו ולאחרים את זהותנו ואת זהות האדם שמולנו. 

אם המילים בשפה טעונות משמעות חברתית־תרבותית, והמילים הן שמעצבות את המחשבות, תיאורים לא מדויקים ושימוש לא מתאים בהן מנציחים סטריאוטיפים שליליים ומשמשים כמחסום בפני הכלה ושילוב של אינדיווידואלים עם מוגבלות בחברה.

כל עוד אנחנו ממשיכים להשתמש במונחים שמשמעותם מעוגנת בתפיסת העולם על פי המודל החברתי, בגישה הפטרונית, בסטריאוטיפים, בדעות הקדומות השגויות, בהוצאת אנשים שיכולותיהם שונות ממה שנקבע כנורמטיבי אל שולי החברה, אנו גוררים איתנו במחשבה, בדיבור ובכתיבה את השורשים של הפרדיגמה החברתית הישנה. המשך השימוש במונחים שמשמעותם סותרת את עיקרי הפרדיגמה החברתית החדשה יוצר עבור כולנו מכשולים לא רק
בניסוח עיקרי הפרדיגמה החדשה, אלא גם בביצוע של השינוי החברתי־תרבותי עצמו.

היחס לנוער בסיכון, לעיתים לא במכוון, הוא בעל מאפיינים מקטינים. צעירות בסיכון מגיעות לרוב ממציאות חיים שבה הן לא המרכז. השיח מתנהל לגביהן, עליהן ומתקבלות החלטות הנוגעות לצרכים שלהן ולמי שאמור לדאוג להן. תוכנית המנטורינג מאפשרת לנערות והצעירות להיות נוכחות בשיח עליהן. להגיד את דעתן, לכעוס, לכאוב, לנכס לעצמן את סיפור חייהן כדי שיוכלו לפעול לנתב אותו על פי בחירתן. "זאת הייתה הפעם הראשונה ששאלו אותי מה אני רוצה, והפעם הראשונה שהייתי צריכה לחשוב מה אני באמת רוצה", משתפת נערה מהתוכנית.   

יהודית, בוגרת מחזור ג' של "שירה", מספרת כי במנטורינג היא הרגישה שמסתכלים עליה אחרת. "לא שוליים, לא שונות, רגילות, חלק", היא אומרת. "שאלו אותנו, לפעמים בפעם הראשונה בחיים, מה אנחנו חושבות שחסר או צריך לשנות. זה שם אותנו במקום אחר גם מול עצמנו. המנטורינג לימד אותי לקחת את הקשיים שלי ולהתייחס אליהם ממקום של כוח. נפגשנו פה עם נושאים ועם רעיונות שלא היינו פוגשות. פתחנו את הראש, הבנו מה אנחנו עוברות בחיים. לא הרגשנו שמסתכלים עלינו דרך מה שעברנו או מנבאים לנו אחוזי הצלחה או כישלון. קיבלו אותנו".

עבור נערה בסיכון שקיבלה יחס מתנשא מהחברה ומהמבוגרים סביבה, היכולת להיות בעמדה תורמת ומועילה היא הכרחית בדרך לריפוי שלה את עצמה. "כשהתחלתי את התוכנית הייתי בתקופה מאוד מבולבלת, הייתי אז פגועה וכעסתי על העולם", מספרת שרית, בוגרת מחזור ב'. "היום אני מרגישה שהתחזקתי ולמדתי להכיר את עצמי. דרך למידה ומושגים חדשים למדתי לעזור גם לעצמי וגם לאחרים, למדתי לשלוט בכעסים, להקשיב, להפנים ולהבין דברים וחוויות של נערות אחרות שפגשתי. למדתי לקבל את עצמי, הכרתי בנות ונשים מדהימות. תוכנית המנטורינג תרמה לי הרבה – ועכשיו תורי לתרום". 

לתרומות ל"דרך שירה בנקי", המפעילה את התוכנית: bit.ly/3TZP0YU

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook