"עסקת הבושה", כך מכנה אבו מאזן בפומבי את תוכנית השלום של דונלד טראמפ. בשיחות סגורות הוא משתמש במילים בוטות יותר, כמו "עסקת הבגידה". "עסקת הבושה תלך לגיהינום ולעזאזל, וכך גם הסדנה הכלכלית (בבחריין) שהאמריקאים מתכוונים לקיים ולהציג שם אשליות תלך גם היא לגיהינום. מי שמעוניין להציג פתרון לסוגיה הפלסטינית – עליו להתחיל בפתרון המדיני", אמר בכינוס ברמאללה.
הפלסטינים כבר הודיעו כי לא יקבלו כל תוכנית או יוזמה שתביא ארה"ב, כי זו אינה מתווך הוגן, אלא מוטה לטובת ישראל. עם ההכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות, החליטו בזעם לנתק קשר עם וושינגטון. מאז מכונה טראמפ ברמאללה "אויב העם הפלסטיני". בסביבת אבו מאזן לא מאמינים לממשל וחושדים בכל צעד של הבית הלבן. לסדנה הכלכלית בבחריין הוזמנו גם אנשי עסקים פלסטינים. ברמאללה אומרים שמי מהם שישתתף בה, ייחשב בוגד. יתרה מזאת, מלשכת היו"ר הודיעו כי יקיימו ועידה חלופית ברמאללה, בדיוק באותם תאריכים, ויזמינו אליה מנהיגים ערבים למורת רוחם של האמריקאים.
נבהיר: אבו מאזן ומנהיגי ערב המתונים אינם רואים עין בעין את האינטרס הפלסטיני. מלך סעודיה סלמן בן עבד אלעזיז ונשיא מצרים עבד אלפתאח א־סיסי, ואיתם רוב מדינות המפרץ, רואים בטראמפ שותף אסטרטגי. כך גם בישראל. אבו מאזן נחשב בעיניהם סרבן שלום. היו"ר מצידו כועס על סעודיה ומצרים, שמצדדות בטראמפ בעוד שהוא, האיש שמנהיג את הפלסטינים, מחרים אותו. חתול שחור עבר בין רמאללה לבין ריאד וקהיר.
בשיחת סגורות הוא מסביר כי הערבים בראשות מצרים וסעודיה "מכרו את פלסטין לארה"ב". בושה וקלון לתפיסתו. "מלך סעודיה ונשיא מצרים מיישרים קו עם מדיניות טראמפ למורת רוחו של אבו מאזן, ותקעו לו סכין בגב", אומרים ברמאללה. רק ירדן והמלך עבדאללה מודאגים כמעט כמו אבו מאזן. המילה "כמעט" חשובה, כי גם ירדן לא תצא נגד ארה"ב, מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ עבור אבו מאזן. אבל ירדן מודאגת מאי־יציבות פלסטינית, שתוביל לאי־יציבות בממלכה ההאשמית.
אבו מאזן מוביל קו קשה, קיצוני ובלתי מתפשר נגד טראמפ. הוא נחוש לא להתפשר, למרות המצב הכלכלי הקשה ברשות. הכסף שמבטיחים מנהיגי ערב וארה"ב לרשות הפלסטינית, במסגרת יישום 'עסקת המאה', לא מזיז גם הוא את היו"ר מעמדותיו. אבו מאזן בן ה־84 מבין שזהו קרב חייו. הקרב על המורשת שלו. מורשת קודמו, ערפאת, נחשבת בשטחים כלאומית ופטריוטית. אבן מאזן גם רוצה להיזכר ככזה.
מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ מעוניינות ברגיעה באזור. בהשקעות עם ארה"ב וישראל וריכוז מאמצים ומשאבים נגד האויב המשותף: איראן. זה יותר חשוב להם. הפלסטינים פחות מעניינים כרגע. לכן אבו מאזן חש שעושים זאת על חשבונו. הוא מקבל את ההרגשה שהוא מפריע להם. הוא יודע שלא יכהן עוד הרבה זמן בתפקידו. הוא בשלהי כהונתו. אבל אבו מאזן גם יודע היטב שיש מה שמשחק לטובתו: הרחוב הערבי ודעת הקהל. "מוכרים את פלסטין, אל־אקצא בסכנה", אומרים ברמאללה ומנסים לגייס את הרחוב הערבי נגד 'עסקת המאה'. מלך סעודיה הקשיש והמנוסה, מאוד לא אוהב לשמוע את זה. הוא מבין את הנזק שיכול להיגרם לו בדעת הקהל. הרחוב בקהיר ובריאד אנטי־אמריקאי באופן מסורתי ומובהק. ולכן מנסים לחבק את אבו מאזן בלית ברירה – וגם להביא ליישום תוכנית טראמפ. השאלה שנותרה: מי יצליח לכפות את רצונו, אבו מאזן על הערבים – או הערבים עליו?
