מעטים הגורמים במערכת הפוליטית שלא מחכים בעיניים כלות ליום שאחרי נתניהו. למעשה, מלבד מיעוט בתוך סיעת הליכוד (בעיקר שחקני השוליים במפלגה) והמפלגות החרדיות, כנראה מדובר בכולם. הערבים, השמאל, המרכז, בכירי הליכוד וגם רוב הפוליטיקאים מהציונות הדתית. העידן הזה, כשיגיע, יגדיר מחדש את הפוליטיקה כולה, ובתוכה יוגדרו מחדש גם שחקניה המרכזיים.
נפתלי בנט הוא אחד מאלה שמחכים ליום הזה. לא רק בגלל הדם הרע והניסיון האישי של נתניהו, בעידוד משפחתו, לקצץ את כנפיו הפוליטיות. מי שהגיע כאחד המטאורים המפתיעים לתוך המערכת, לפני שבע שנים בלבד, ידע בעיקר הפסדים בדו־קרב הזה. מ"שתיות" המנדטים הידועות, שאחת מהן הביאה אותו אל מתחת לאחוז החסימה בהרפתקה הנועזת שנקראה 'הימין החדש', ועד הפעלת רבני הבית היהודי כנגדו, באולטימטום על משרת שר הביטחון, שהפך להתקפלות מפוארת.
אבל בנט הוכיח שהוא רחוק מהדימוי שמצמיד לו בכישרון ערן זרחוביץ' ב'ארץ נהדרת'. כעוף החול, הוא חזר לעוף בסבב ב' של הבחירות. התפשר – לכאורה – על המקום הראשון מול שקד, אבל רקח בפועל מעשה מרכבה מרהיב, שמעניק לו כוח, ולה תואר. כך הוא חזר למשחק, עם יכולת למידה, הסקת מסקנות וגמישות, אבל גם בנחישות של מטכ"ליסט החותר למטרה. בנט עוד לא רואה את הליכוד כמטרה מיידית, כמו שקד אחרי הסבב הקודם. הוא מחכה לתמורות נרחבות שיקרו בשדה הפוליטי, ועוד נכונו לו מבחנים. אבל את תעודת הבגרות שלו, שר החינוך לשעבר כבר קיבל השנה.