הוא, כלומר הם, כבר מזמן יצאו מהצללים. והם רבים, רבים מאוד. וככל שהעולם מורכב יותר, המדע קשה יותר להבנה, הטכנולוגיה שולטת יותר ויותר בחיינו, התהליכים הפוליטיים, הכלכליים, התרבותיים מהירים יותר וגלובליים יותר – כך כוחם עולה. הם – כלומר הקונספירטורים ומפיצי חדשות הכזב, ה"פייק ניוז", שנכנסו לחיינו.
ההשפעה שלהם אדירה. ומתגברת. "השקר מקיף את כדור הארץ (כלומר בעצם אין 'כדור' הארץ, הארץ היא שטוחה… רק אתם הסומים, שהאילומינטי, הציונים, אנשי הלטאה וכל השאר מעוורים אתכם – לא מודעים לכך, אבל האמת תנצח!) לפני שהאמת יוצאת לדרך" – אינו פתגם חדש, להפך. אבל בימינו, בעידן הרשתות החברתיות, בעידן של מנהיגים פופוליסטים, בתקופה שבה האמת, העובדות, כל דבר במתחם הזה גורם לבוז מתנשא של אלה היודעים טוב יותר; בימים אלה יוצרי השקרים – ומאמיניהם – כבר אינם אלה היושבים במחשכים ומתיזים משם רעל. לא, הם שחקנים במגרש של הגדולים. ולמחשבותיהם יש השפעה אדירה בעולם האמיתי. הרבה יותר מלאישים רבים המופיעים בגיליון הזה.
תיאוריות הקונספירציות כמובן אינן חדשות. היהודים משתמשים בדמם של ילדים נוצרים לאפיית מצות, מתכננים (ומצליחים) להשתלט על העולם. הטמפלרים מקיימים יחסי מין עם השטן, נשים הן מכשפות – לכל הדברים האלה היו מאמינים. כמו כן יש המוני מאמינים לכך שמעולם לא הייתה נחיתה על הירח, שאלביס חי, שחייזרים מהלכים בינינו, שחיסונים הם מזימה של חברות התרופות, שמסוקים שחורים של האו"ם סובבים בשמי ארה"ב ומתכוונים להשתלט על מחסני הנשק של הפטריוטים, שגלובליסטים פדופילים שולטים באמריקה מאחורי הקלעים.
ההבדל הגדול בין התקופה הנוכחית לבין העבר – לא ימי הביניים, אפילו לא מפנה המאה ה־20, מועד פרסום 'הפרוטוקולים של זקני ציון', אלא עבר קרוב של עשרות שנים בודדות – לבין ההווה, בלתי נתפס. אנחנו בעידן אחר לגמרי מבחינת היקף הקונספירציות והפייק ניוז, מספרם, תפוצתם, מספר המאמינים בהם וכמובן השפעתם (גם אם הרוב לא מאמין בהם).
הביטוי "פייק ניוז", במקור, מתייחס לאמצעי התקשורת המייצרים חדשות כזב. הכוונה לא לטעויות בתום לב – אלה קרו, קורות ויקרו – אלא להטיה מכוונת. לטובת מי? כאן אנו עוברים מתחום חדשות הכזב לתחום הקונספירציה – דונלד טראמפ אומר שאמצעי התקשורת ליברליים, מוטים, מנהלים נגדו מלחמה שבה כל הכללים מופרים. בדעה דומה אוחז כמובן בנימין נתניהו ובני ביתו. להפך, אומרים מתנגדיהם: אמצעי התקשורת החביבים על המשטר – 'פוקס ניוז', 'וואן אמריקה', תחנות הרדיו השמרניות על המוני שדרניהן, דוגמת אלכס ג'ונס ומרק לוין בארה"ב; או 'ישראל היום', ערוץ 20 ושלל שדרים ופרשנים ומרואיינים שמזוהים עם ראש ממשלת ישראל – הם המציגים תמונת עולם מעוותת כדי לשרת את השקפת העולם, או את המנהיג.
אבל זה החלק הקל. כי יש פייק ניוז נוספים, חשובים לא פחות אם לא יותר: אלה של השלטון. השקרים, ההגזמות, ההמצאות וההטעיות של הנשיא האמריקאי הם דוגמה טובה – עד כה הוא נתפס בלמעלה מ־20 אלף שקרים בתקופת כהונתו. החל מיום השבעתו, שבו הודיע שהקהל שהגיע אליה היה הגדול בהיסטוריה.
–
אז חדשות כזב, כמו תיאוריות קשר, הן שקרים המופצים באמצעי התקשורת – ובעיקר במדיה החברתית – כדי להשפיע על אנשים; ובשני המקרים הקהל שאליו הם מיועדים מאמין בהם. מה ההבדל ביניהם, אם כך?
שני ההבדלים הבסיסיים הם שפייק ניוז, בהכללה, הם שקר שבו המשקר יודע שהוא משקר, ומספר את השקר לאזרחים, לבוחרים, כדי להשיג מטרה פוליטית, קצרת או ארוכת טווח. בתיאוריית קונספירציה, בדרך כלל המפיץ מאמין בכל ליבו בקונספירציה שהוא מפיץ. הוא לוחם מטעם בני האור נגד בני החושך. אביר בודד, האוסף סביבו נאמנים כדי להרוג את הדרקון, לשחרר את הממלכה מהרשע שהשתלט עליה. וחלקם משלמים מחיר חברתי וכלכלי כבד על הקונספירציות שהם מאמינים בהן.
הבדל נוסף הוא שהאמונה בשקר היא נקודתית – בשקר עצמו, בהגזמה עצמה, גם אם לעיתים היא גוררת אמון בכל דבר שיאמר המנהיג או השדר החביב על המאזין.
קונספירציה אינה נקודתית. היא חובקת עולם, משפיעה על כל הבנת המציאות שלך. מרגע, נניח, שבו לקחת את הגלולה במטריקס והבנת שכולנו נשלטים בידי תוכנות, מרגע שהסוכן קיי הראה לך שחייזרים נמצאים על כדור הארץ וסוכנות של אנשים הלבושים בשחור מטפלת בהם, שום דבר לא ייראה לך שוב אותו הדבר.
ניקח את הקונספירציה הפופולרית כרגע בארה"ב: QAnon. זו תיאוריית קשר של הימין הקיצוני (הבולשת הפדרלית סיווגה אותה כאיום טרור פנימי, בקונגרס הקרוב תהיה לפחות חברת בית נבחרים רפובליקנית אחת המאמינה בה בכל ליבה. הנשיא טראמפ מרטווט אותם לעיתים קרובות). זו טוענת מפי "קיו" המסתורי, שטראמפ מנהל מלחמה נגד הדיפ סטייט – מונח אהוב על תומכי קונספירציות – דמוקרטים פדופילים. מדי פעם הוא שולח מסרים חידתיים לתומכיו, המתארים את השתלשלות המאבק שבו אוטוטו הטובים ינצחו. מיליוני אמריקאים מאמינים לכך. חלק הגיעו חמושים לשחרר ילדים מפיצרייה שבה, על פי הקונספירציה, הילרי קלינטון ואחרים החזיקו ילדים לשימוש פדופילים. אין צורך לומר שהקונספירציה גם מתנגדת לעטיית מסכות ולחיסונים.
מיליוני אמריקאים גם מאמינים שמדינתם – בעצם העולם כולו – נשלטים בידי אנשי לטאה חייזריים המשתמשים באילומינטי, המפורסם שבהם הוא המיליארדר ג'ורג' סורוס. כן, תיראו מופתעים – הרבה מהקונספירציות אנטישמיות.
היפֶה בקונספירציות הוא שאי אפשר להכחיש אותן. כל ניסיון להפריך אותן רק מראה כמה אנשי הלטאה, או הדיפ סטייט, או האילומינטי שולטים בכל – בממשל, בתקשורת, במדע, מה לא. ניסיון להסביר שכדי להסתיר, למשל, שלא הייתה נחיתה על הירח ב־1969, או שהעולם שטוח והכל מסתירים זאת, או שאוסטרליה לא קיימת (כן, כל אלה קונספירציות קיימות) מחייב שיתוף פעולה חשאי של מיליוני בני אדם, מעשרות מדינות, לאורך עשרות שנים, לא מרתיע את המאמין – זה בדיוק מה שהוא מאמין בו.
קשה לנו לתפוס שאירועים הרי גורל יכולים לנבוע ממקרה, מפעולת אדם בודד, מטמטום – רצח קנדי, פרוץ מלחמת עולם. קונספירציה מביאה היגיון, לפחות סוג של היגיון, לראיית העולם. היא מרגיעה. אמונה היא תמיד דבר מרגיע. וכך במדינות רציונליות ומתקדמות במערב, שליש מהציבור אומר שלא ייקח חיסון לקורונה.
ובמאבק בין רציונליות ומדע, הסתברות וספקנות מצד אחד לבין קונספירציות דרמטיות, ודאויות מוחלטות וחשדנות בממשלים וממסדים מצד שני, כשהכל מתודלק בהמוני פוסטים מפורטים, בשורת סרטים וספרים על רשעות ארגוני ביון, ממשלים, מדענים ומה לא – די ברור מי מנצח.
התחזית הלא אופטימית שלי היא שדווקא בעידן של תקשורת המונית פתוחה לכל, של נגישות אדירה למדע ולטכנולוגיה – ואולי דווקא בגללן – מפיצי וצרכני הפייק ניוז ותיאוריות הקונספירציה אינם רק משפיעני השנה – הם משפיעני התקופה.
–
כמה מהקונספירציות הנפוצות השנה סביב מגפת הקורונה
- הנגיף תוכנן על ידי סין כדי לשלוט בסופו של דבר בעולם
- הסרט Plandemic (שילוב של "מגפה" ו"תכנון") עלה לרשתות החברתיות והפך להיט – ומסביר כיצד המגפה תוכננה והונדסה על ידי כוחות רשע עוצמתיים
- המגפה בכלל נגרמה מפריסת הרשת הסלולרית המתקדמת 5G, שגם מאחוריה עומדים גורמים רבי־עוצמה ומרושעים
- קבוצת גלובליסטים שבראשם ביל גייטס תכננו הכל, כדי להשתיל לנו באמצעות החיסון שיגיע שבב שישלוט בנו
–
- משפיעים 2020 | כל השמות
- מיהו בוגד // מרבי יוחנן בן זכאי ועד אדוארד סנודן, מסע היסטורי מיוחד בין בוגדים, מלשינים ופטריוטים // מאת אורן נהרי
- כשאנרכיסטים היו אנרכיסטים // מבאדר־מיינהוף ועד היונבומר // מאת אורן נהרי