fbpx

מה מניע את נוער הגבעות? // הטור של גרשון הכהן

0

אלימות המופעלת על ידי קבוצות נוער בגבעות יהודה ושומרון מסוכנת למדינת ישראל. גם הנהגת המתנחלים הכירה כי התופעה מאיימת קודם כל על מפעל ההתיישבות.

האחריות לסיכול התופעה מופקדת כמובן בידי גורמי הביטחון, אולם לטיפול כולל בה נדרש אבחון עומק למקור התהוותה. שאלת המפתח היא היכן מתחיל המעגל: האם באידיאולוגיה קיצונית, שמובילה למעשים סוררים והידרדרות סוציאלית? או בהידרדרות על רקע סוציאלי ובניכור שמחולל מעשים סוררים וגיוס אידיאולוגיה קיצונית? הדיון הציבורי והמקצועי נלכד בסוגיה זו באבחון שגוי, דוגמת הטיפול הרפואי השגוי במחלת האיידס, שבשנים ראשונות לגילויה אובחנה וטופלה כמעין סוג של סרטן. כך קורה גם בתופעת נוער הגבעות.

מהיכן, אם כן, נובעת התופעה? להבנתי, היא כרוכה במידה רבה בשינויים גלובליים: במרחבי המדינות המתוקנות והמפותחות התעצב סדר חדש שלא הותיר מקום לחלוצים.

המילה "חלוציות" מופיעה לראשונה בתנ"ך בדרישת משה מבני גד וראובן: "ואתם תחלצו חמושים לפני אחיכם". במובנה הלשוני מבטאת המילה היחלצות ממשהו. מהיכן וממה נחלצים? לרוב בני האדם מתאים להיצמד למרחבי הנוחות של שגרת חייהם הסדורה והם משתדלים להיאחז בה. זה טבע האדם. היציאה ממרחבי הנוחות אל הבלתי נודע מעוררת ברוב בני האדם חרדה. חלוצים הם אלה הנקראים להיחלץ ממרחבי הנוחות אל הבלתי נודע. ישנם הנענים להיחלצות בסבל ובחרדה. אבל ישנם כאלה שמשהו בם מופעל אחרת: היציאה אל מרחבי אי־הוודאות, בחיכוך דינמי עם מציאות בלתי יציבה, היא עבורם מרחב הנוחות. כאלה היו גיבורי התנ"ך: שמשון ויפתח הגלעדי, חריגים שנפלטו אל מרחבי הספר, ובשעת מצוקה נקראו להושיע את אלה שהשתוקקו להמשיך בשגרת מרחב הנוחות.

מאז התבססותה של חברה אנושית שוחרת נוחות ויציבות, הוכר הצורך לרתום להגנתה את אלה שעל פי אופיים מסתגלים היטב למרחבי המאבק ואי־היציבות. כך עשו משה דיין ואריאל שרון שטיפחו את מאיר הר־ציון. חבריו וחייליו מספרים על אדם שההליכה אל הבלתי נודע, כמו הליכתו לפטרה, הייתה עבורו סוג של מרחב נוחות ואפילו סם חיים. כאלה היו גם אנשי 'השומר' – חבורת קווקזים, אנשי ספר שמרחבי פעולתם היו עבורם סביבת קיום טבעית.

באופן דומה ראוי ללמוד את הדחף שחולל במאות קודמות את הצטרפותם של צעירים בני אירופה, ובעיקר בני אנגליה, אל אוניות הפיראטים. עם התבססות צורות הקיום הבורגניות, היציאה אל מרחבי האוקיינוס הציעה מפלט לאלה שלא מצאו את מקומם במערכות החיים, שהלכו ונכבלו למסילות נורמטיביות. מערכת הזיקות שפיתחה הממלכה הבריטית במאות ה־17 וה־18, עם יורדי ים פיראטיים – גם בחלוקת השלל, גם בידע הגיאוגרפי שנרכש וגם בשילובם בפיתוח הצי הבריטי – מציגה דוגמה של הזדקקות החברה הנורמטיבית לאלה שנחלצו מתוכה אל התמודדות במרחבי הבלתי נודע.

בתמורות שעברה החברה הישראלית מאז ימי 'השומר', מרחבי הספר הלכו ונסגרו. גם יישובי יו"ש הפכו ברובם לפרברים בורגניים. מערכות החינוך בכלל מגזרי החברה הישראלית מכוונות את הנוער להצטיינות תובענית, בנתיבים שאינם מותירים בשורה לחריגים המתקשים להסתגל למרוץ החיים הבורגני. הכמיהה הגוברת לתנאי נוחות, בהטפה למיסוד נורמטיבי של "איכות חיים", התגבשה לסוג של ערך בתודעת ייעוד. במגמה הזו, לשמשון, ליפתח הגלעדי ולמאיר הר־ציון לא נותרו מרחבי קיום. באי־השתלבותם הם נתפסים כאיום. מכאן נובע, במידה לא מבוטלת, כוח המשיכה של הגבעות ביהודה ושומרון.

בהבנת מצוקה זו מונח מפתח להתמודדות אחרת עם התופעה שמניעיה רחבים מתופעות מוכרות של הפרת שלטון החוק.

רוצים לקבל את המגזין בכל חודש עד הבית? עכשיו במבצע למנויים חדשים - גיליון ראשון במתנה.
השאירו פרטים ונחזור אליכם:

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook