fbpx

זמן שיתוק // הטור של עמית תומר

0

במשרד האוצר התכוננו לחורף קשה. אחרי שתי מערכות בחירות, ציפו לנהל דיוני בזק על התקציב לשנת 2020, במטרה להספיק לאשרו עוד לפני שזו מגיעה – ולהתחיל במלאכת צמצום הגירעון. אבל בעוד שהיורה כבר הגיע, מותיר את אותותיו על המדרכות כהבטחה לבאות, יריית הפתיחה של גיבוש התקציב, שתגיע רק לאחר הרכבת הממשלה, נראית רחוקה מתמיד.

המסתובבים בבניין ברחוב קפלן מספרים על אחת התקופות הרגועות שנרשמו שם, ובני משפחותיהם של בכירי האוצר, שבדרך כלל עובדים לילות כימים, זוכים לראות את יקיריהם הרבה יותר בבית. למרות זאת, הם כלל אינם שלווים. הכאוס הפוליטי חסר התקדים שמתרחש בימים אלו, מוביל אותנו גם לתרחיש בלהות מבחינה כלכלית. אפילו אם הפוליטיקאים יצליחו בדקה ה־90, כנגד כל הסיכויים, לגשר על הפערים ולהרכיב ממשלה – באוצר כבר מבינים, חודש לפני סוף השנה, ששנת 2020 תיפתח בתקציב המשכי, של אחד חלקי 12.

במילים אחרות: סדר העדיפויות שנקבע אי שם ב־2017 (!) למשרדי הממשלה, הוא שימשיך לשלוט, בלי התאמות למציאות המשתנה, בלי חלוקת הטבות חדשות לאזרחים וללא טיפול שורש לבעיית הגירעון, עד שיגובש תקציב שיזכה לרוב קולות בממשלה ובכנסת.

בתרחיש שכרגע נראה הסביר ביותר – מערכת בחירות שלישית – יעברו עוד חודשים ארוכים עד שבכלל יהיו ממשלה וכנסת, שיש להן הסמכות להצביע על הנושא החשוב והרגיש הזה.

"אם תקום ממשלת אחדות כולם ישלמו מחיר, אך אם לא תקום ממשלה – אזרחי ישראל הם אלו שישלמו את המחיר, המחיר הגדול מכולם", אמר הנשיא רובי ריבלין כשהעביר את המנדט לבני גנץ לאחר כישלונו של בנימין נתניהו. ריבלין לא הגזים. כי את המחיר של מצב כזה אנחנו נרגיש ביומיום – כשסבסוד הצהרונים לילדים, שממנו נהנים ההורים כיום, יסתיים בסוף 2019 ולא יחודש, ואיתו גם הפטורים ממכסים על עשרות מוצרים. סל התרופות לא יורחב, קצבאות הנכים לא יוגדלו כמובטח, והרשימה עוד ארוכה.

מומחים לכלכלה צופים שהשיתוק הזה עשוי בסוף לספק מענה לבעיה אחת: צמצום השירותים לאזרח עשוי לצמצם במידה מסוימת גם את הגירעון. אבל אפילו הקולות השמרניים ביותר במשרד האוצר לא ציפו להתמודד עם הנושא הזה ככה – פשוט לחתוך בבשר החי, ללא אפשרות כמעט להפעלת שיקול דעת.

נוסף על כך, חוסר היציבות – הן הכלכלית והן הפוליטית – עלול לפגוע בדירוג האשראי של ישראל שהגיע לשיא בשנה שעברה, דבר שיגרום לריביות על הכסף שישראל לווה בעולם להיות גבוהות יותר, וזה יוביל מנגד להחמרת הגירעון ולהשפעה על כל אזרח ואזרחית.

כל זה צריך להטריד את הפוליטיקאים לא פחות ממה שזה מטריד אותנו, מי שבחרו בהם. לרוב, לקראת מערכת בחירות נוהגים השרים לשלוף מהמותן תוכניות לטובת בוחריהם, כדי להזכיר להם רגע לפני ההליכה לקלפי שהם עובדים בשבילם. אבל בלופ בלתי נגמר של בחירות אחר בחירות אחר בחירות, אין להם יכולת כזאת. הציבור כבר לא זוכר את מה שהעניקו לו נבחריו, לפני יותר משנה. במקום זאת, התחושה בעם כעת היא שעיקר מאמציהם של הפוליטיקאים מושקעים בלהיבחר שוב ושוב ולהתקוטט עם יריביהם, וזה עשוי לחזור אליהם כבומרנג – כשלנו יימאס לשלם עבורם את המחיר.

 

רוצים לקבל את המגזין בכל חודש עד הבית? עכשיו במבצע למנויים חדשים - גיליון ראשון במתנה.
השאירו פרטים ונחזור אליכם:

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook