מהפכה אמיתית ארעה בעניין זה אשר שינתה את הנחת היסוד הנוהגת בארץ מימים ימימה ועד שנת 2017. שכן עד אז חייבו בתי המשפט את האב במזונות והטילו עליו את מלוא האחריות הכלכלית לצרכים ההכרחיים של הילדים. אותו חיוב נקבע גם באם מצבה הכלכלי של האם היה טוב משלו וגם כשהמשמורת הייתה משותפת (לעיתים זיכו אותו בהפחתה חלקית בלבד) ותוך התעלמות גמורה מיחס ההכנסות של בני הזוג כמו גם מההוצאות הישירות שהאב הוציא על הילדים. מבינים אנו כי מצב נוהג זה, דאז, נדרש היה בשינוי והתאמה, לימינו אנו, שכן ההלכה המשפטית הנוהגת עד עתה יצרה מציאות אנומלית בעליל וגזירה קשה ולא הוגנת על האבות (הנדרשים בתשלומי מזונות גם באם המציאות העובדתית בשטח לא הייתה הוגנת בעליל).
עו"ד בועז לביא
בחודש יולי 2017 , בפסק הדין בפרשת בע"מ 919/15, שינה בית המשפט העליון את הנחת היסוד הנוהגת וקבע כי מגיל שש ואילך חובת הנשיאה בחיוב דמי המזונות תהא ניטרלית מבחינה מגדרית ותיקבע לפי יחס הכנסות ההורים והיקף ההוצאות הישירות שכל אחד מההורים מוציא בגינם. הבשורה, באופן טבעי, התפשטה כאש בשדה קוצים במחוזותינו כאשר בלבול רב חל (גם מצד בתי המשפט כמובן) לגבי אופן התחולה והיישום של ההלכה החדשה. בניגוד לסברה הרווחת, משמורת משותפת אינה מביאה לביטול אוטומטי של תשלומי המזונות המשולמים על ידי האב. עם זאת, במקרים שבהם נקבעים זמני שהות שווים תיתכן הפחתה של סכום המזונות. בעבר המונחים משמורת וזמני שהות נחשבו לקשורים האחד לשני, ולכן בפסקי דין רבים היה ניתן לראות כי נקבעה הפחתה של דמי המזונות עקב קביעת משמורת משותפת. החיבור בין המונחים הללו הוביל לבלבול בקרב זוגות של מתגרשים ובמקרים רבים גרר התנגדות של נשים להסדר של הגדרה הורית שווה מחשש לביטול או להפחתה של דמי המזונות.
כיום, בהתאם להמלצות ועדת שניט, במקרים רבים קביעת הגדרה הורית שווה לאב ולאם אינה קשורה לזמני שהות של ההורים עם הילדים ולכן גם אין לה השפעה עצמאית על סכום דמי מזונות הילדים.
הלכת בע"מ הביאה לידי ביטוי את ההבנה של בית המשפט לענייני משפחה ושל בתי הדין הרבניים כי במקרים מסוימים לא יהיה מוצדק לחייב את האב בתשלום דמי מזונות. זאת במצבים שבהם נקבעה משמורת משותפת על קטין בין גיל 6-15 ושכרם של שני הצדדים הוא דומה. בית המשפט העליון קבע כי במקרים כאלו מן הראוי לקבוע את סכום המזונות לפי חלוקת זמני השהות של ההורים עם הילד תוך התחשבות בהכנסות ההורים.
לפיכך, ביחס לילדים מעל גיל 6 תחול ההלכה החדשה כאשר בית המשפט לענייני משפחה ייבחן את הנסיבות של כל מקרה לגופו ותוך כך יתחשב בין היתר בהכנסותיהם של ההורים ובחלוקת זמני השהות שלהם עם הילד, לצורך קביעת סכום דמי המזונות הראוי. יובהר כי גם ביחס לילדים עד גיל 6, בית המשפט לענייני משפחה נוטה להתייחס לחלוקת זמני השהות של הילד עם הוריו ולהפרשי השכר שלהם בבואו לקבוע את סכום המזונות הראוי במקרים של משמורת משותפת. לעומת זאת, בתי הדין הרבניים לא ממהרים לאמץ את ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון שלעיל. לפיכך, ברוב המקרים הם לא יפחיתו את סכומי המזונות בהתאם להגדרה ההורית. עם זאת, לעיתים בתי הדין הרבניים יתחשבו בהוצאותיו של האב במהלך שהותו של הילד עימו, ללא תלות בגיל הילד, ויפחיתו בהתאם את סכום דמי המזונות.
פסק דין ראשון ליישום ההלכה החדשה של בית המשפט העליון ניתן על ידי כבוד הש' עידית בן-דב ג'לויאן (תמ"ש פ"ת 39920-01-15 מיום 1.9.2017) ובו נקבע כי ניתן אף להקטין דמי מזונות בתיקים תלויים ועומדים. סוגיה משפטית זו מפורטת על ידי כבוד השופט יהורם שקד (תמ"ש 21810-06-16 , מיום 9.10.2017), ושם נקבע כי נקודת המוצא העקרונית היא כי ההלכה החדשה פועלת הן רטרוספקטיבית והן פרוספקטיבית (רע"א 8925/04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נגד עיזבון המנוח אחמד עבד אלחמיד ז"ל). הלכה זו חלה גם בכל הקשור למזונות ילדים ששולמו ביתר. באותו פס"ד חויבה האישה להחזיר חלק מתשלומי המזונות ששולמו לה ביתר.
סוף דבר – כינונה של ההלכה החדשה הביאה למצב בו בכל תיק ותיק נדרש בית משפט לבחון, לגופו של עניין, את יכולותיהם הכלכליות היחסיות של הצדדים מכלל המקורות העומדים לרשות הצדדים, לרבות שכר עבודה, חלוקת זמני השהות והטיפול בילדים, בחינת הצרכים ההכרחיים של הילדים, עלויות המדור, הכנסותיהם הפנויות של הצדדים והצרכים הלא הכרחיים של הילדים.
ברי כי עבודתו הנדרשת של בית המשפט הפכה לקשה יותר ועימה הלחץ אשר זה מפעיל על הצדדים להגיע להסכמות שלא על דרך הכרעה שיפוטית. ברם, אין ספק כי המציאות החדשה מביאה לתוצאה משפטית מדויקת יותר והוגנת יותר. יוזכר כי השימוש הקודם בחיוב ב"ערכי מינימום" לא בהכרח עשה תמיד חסד עם האישה וגם הוא לא היה מתכונת ו/או הבטחה גדולה לאישה לקבלת דמי מזונות הוגנים.
–
בועז לביא, עו״ד ונוטריון
דיני משפחה וירושה | מקרקעין | יפוי כח מתמשך | שירותי נוטריון
boaz@blavi-law.co.il | 050-8814070 | 03-3733314
