fbpx

ההתרסקות של בוריס ג'ונסון // הטור של אלעד שמחיוף

0

ב־1850 עזב פטריק בלוויט את אירלנד. בן 27, ארז מזוודה וקיווה לברוח מהמדינה מוכת הרעב לעבר עתיד טוב יותר. הוא השתקע בפנסילבניה, ארה"ב, והחל לעבוד כמלח. באותה תקופה עלתה משפחת פיניגן על אונייה ועשתה את אותה הדרך בדיוק. אבי המשפחה, אוון, ברח גם הוא מהרעב הנורא שגבה את חיי שמינית מאוכלוסיית אירלנד. צאצאי שתי המשפחות יתאחדו במרוצת השנים, וב־1942 יביאו לעולם את ג'וזף ביידן הבן, הנשיא ה־46 של ארה"ב.

עם היבחרו לנשיאות ערך ביידן שיחת טלפון עם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון. רבים בממלכה התרגשו מהעובדה שג'ונסון הוא המנהיג האירופאי הראשון שמשוחח עם הנשיא הנבחר. ההתרגשות, עם זאת, דעכה כשהתברר תוכן השיחה. זו לא הייתה שיחת איחולים גנרית. השניים צללו ישר לעבודה. "האירי" מסקרנטון, שבכל הזדמנות אפשרית מתגאה במורשתו, חש כנראה את רוחות אבותיו זורמות בעורקיו ונחלץ להגנת המולדת. ביידן הזהיר את ג'ונסון שצעדיו עלולים להביא הלכה למעשה לביטול הסכם 'יום שישי הטוב' שסיים את מלחמת האזרחים האירית, וציין את ההשפעה הרעה שתהיה לכך על היחסים בין בריטניה לארה"ב. ג'ונסון הנבוך הנהן מעבר לשפופרת, והוציא הודעה לעיתונות על שיחה לבבית וחמה.

הבחירה של ביידן מגיעה בעיתוי בעייתי לרה"מ הבריטי. בסוף השנה בריטניה נפרדת באופן מעשי מהאיחוד האירופי. ג'ונסון נקט לאחרונה קו תקיף וקיצוני, ופעל לבטל את ההסכמים שגובשו בין הצדדים תוך דהירה מהירה לפרידה ללא עסקה. הקורונה טרפה את הקלפים מחדש, וג'ונסון, העריכו הפרשנים, מכפיל את ההימור על הכלכלה הבריטית בעידן שאחרי המגפה. הוא מוכן לזרוק את ההסכם, לספוג את הפגיעה במוניטין ואת הביקורת, מתוך אמונה שבריטניה משוחררת מכל מחויבות תהיה חזקה יותר בטווח הארוך. התקווה התבססה רבות על ההערכה שבריטניה וארה"ב יחתמו על הסכם סחר נדיב, ברוח "היחסים המיוחדים". טראמפ הרי הגדיר עצמו "מר ברקזיט", הוא דחף לפרידה קשה מהאיחוד האירופי ואפילו הציע לתרזה מיי לתבוע את הגוף היושב בבריסל. הנשיא "האירי" הוא סיפור אחר לגמרי.

בעוד בכל הקשור לברקזיט הבין ג'ונסון שהוא מחויב להוריד טונים, הוא חווה הפסד גם בחזית השנייה, המאבק בקורונה. ראש הממשלה השמרן חתום על הגבלות חופש פרט חסרות תקדים, על התערבות ממשלתית שלא הייתה כמותה ועל חבילת סעד כלכלית שעליה ישלמו הבריטים עוד שנות דור. משיא של 66% תמיכה, צנח ג'ונסון ל־39%. כ־60% חושבים שהוא עושה עבודה גרועה. חברי המפלגה השמרנית יוצאים נגדו בגלל הקורונה והטיפול בברקזיט, האופוזיציה יוצאת נגדו בגלל… ובכן, כי זה תפקידה. ג'ונסון נותר כמעט לבד.

הבידוד הזה אינו רק מטאפורי. ג'ונסון איבד לאחרונה את האיש המקורב לו ביותר. דומיניק קאמינגס הוא אדם מוזר, ייחודי, שונה בנוף של ווסטמינסטר, אבל לטענת רבים מדובר בגאון. האדריכל שהבין את מה שהיתר לא השכילו לראות וניצח את משאל הברקזיט, האיש שקורא את בריטניה כמו ספר פתוח והביא את ג'ונסון לניצחון היסטורי בבחירות. קאמינגס כבש את ווסטמינסטר ואת דאונינג 10 כרוח סערה. הוא רכש אויבים מכל עבר, התערב בקבלת ההחלטות, יצר ממשלה בצלמו. הלחץ על ג'ונסון לשינוי גבר. לא מעט מצידה של בת זוגו שמכירה היטב את המפלגה השמרנית והבינה שהעסק מקרטע. עם הצניחה בסקרים, המרד הפנימי והשינויים בנוף הפוליטי העולמי, ג'ונסון השתכנע. קאמינגס הועף.

בדצמבר 2019 זכה ג'ונסון לרוב של 80 מושבים בפרלמנט. הישג שלא נראה כמותו יותר מ־30 שנה. אומרים, במישורים רבים, שהקורונה מאיצה תהליכים. חמש שנים מלאות הבטחות עמדו בפני רה"מ הבריטי – והנה היום כבר נשאלת השאלה: האם כהונתו מתקרבת לסיומה?

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook