הסבא של כולנו // על ריק ב'ריק ומורטי' // מאת גדי להב
דמות אחת בחודש
במבט ראשון, 'ריק ומורטי' נראית כמו סדרה במשקל נוצה לגיקים בתולים. ריק ומורטי, כמו דאג…
תרבות
מבחר מכתבות וטורי התרבות במגזין ליברל
ההומופוב ומיס לוסי // האמת על הומופובים // הטור של שי גולדן
ההומופוב מפחד מהגן הרדום הזה שבתוכו. מהדחף הסמוי והכבוש והמודחק שכלוא בו - לטעום נקניקייה.
חבר שלי נורא הומופוב. זה נורא, אני יודע. הומופוביה זה דבר נורא. אבל הוא חולה,…
סוכריה אחת וחיי נצח // על קנדי קראש ו'הטובות לקרב' בימי הקורונה // מאת פיני אסקל
מה למדנו מקנדי קראש
הערב בשמונה שוב נצא למרפסות בתל אביב, בני ברק, מאה שערים, מדריד, לונדון ומנהטן, ונמחא…
שלוש מחשבות על קורונה // מאת לילך וולך
במובנים מסוימים, האפשרויות המצומצמות מעלות יצירתיות ומורידות חרדה.
כיוון שכל הימים נראים אותו הדבר, לבנים וריקים, ובמקביל לזה ובלי ביטול האמור לעיל, דרמות…
מסך נגוע // מ'החותם השביעי' ועד 'התפשטות': מסע קולנועי בעקבות סרטי מגפות // מאת רון פוגל
לעיתים המציאות על המסך ממש מדהימה עם קווי דמיון למה שאנו חווים
"האיום הבודד והגדול ביותר להמשך האנושות על כדור הארץ הוא הווירוס" ('התפרצות', 1995) מגפות ליוו אותנו…
הרהורים טריוויאליים על הקורונה // מאת שי גולדן
ופרשת עוקץ כספי הסמים של המאפיה האלבנית
יש הקטע המטורף הזה שבו אתה מספר למכריך ולחבריך שאתה מושבת עם פריצת דיסק בבית,…
המציג אינו רופא // על דמותו הטלוויזיונית של משה בר סימן טוב
דמות אחת בחודש מאת גדי להב
חודש אחרי התרחשותן, צפייה בבינג' במהדורות החדשות של ישראל (הח"מ מתגורר בבריטניה הרחוקה) מתחילת מרץ,…
מין פריצת דרך // מיניות בסדרות טלוויזיה אז והיום // מאת רותה קופפר
מהנשיקה הראשונה, דרך ההפלות והעירום ועד יחסי מין בין שני גברים או שתי נשים, כך נראתה "הפעם הראשונה" בטלוויזיה לאורך ההיסטוריה
בין הסדרות המפורשות מאוד מינית של היום לבין אלו של פעם קיים פער אדיר. הצעדים…
עיין ערך: נרקיסיזם // על יורם שפטל בסדרת הדוקו 'איוואן האיום'
דמות אחת בחודש מאת גדי להב
'איוואן האיום' היא נערת שער של סדרות דוקומנטריות: סיפור אמיתי, בעל חשיבות היסטורית, שגם תסריטאי־על…
מעדן לעיניים: מצעד סצנות האוכל הטובות של הקולנוע // מאת יונתן גת
הן מפתות, הן מגרות, אבל יכולות להיות גם מסוכנות (או מגעילות). בחרנו את סצנות האוכל הבלתי נשכחות של הקולנוע
מלצר: "ולקינוח, מסייה, ופל מנטה דקיק". סועד שמן: "לאאאאאאא". מלצר: "אדוני, זה בסך הכל ופל…
ויראליים, לגמרי ויראליים // הטור של פיני אסקל
השינויים התרבותיים־חברתיים שכבר מייצר משבר הקורונה
התסריט הפסימי הוא שנגיף הקורונה יביס אותנו. ימותו כמה שימותו, בסוף נפסיד. התסריט האופטימי הוא…
מצב צבירה: בידוד // הטור של שי גולדן
הגיהינום מצוי בהישג יד, ויש לו כל כך הרבה פנים וצורות. אבל את הגיהינום הזה לא חזינו
נהיה משהו מעט מצחיק עם כל הקורונה הזה, והוא שאנשים יושבים בבית ומרחמים על עצמם…
אפוקליפסה עכשיו // הטור של לילך וולך
תיאורטית, אני אמורה לדעת לשרוד בתנאים שבהם השמש נעלמה לתמיד והנאצים חזרו.
אחת הבדיחות הקבועות שלי על עצמי היא שבשואה אני הייתי מתה כבר בהתחלה מטטנוס שהייתי…
דרבוקה למתים: איך ולמה החליפו מחיאות הכפיים את דקת הדומיה // מאת פיני אסקל
יש בעולם מספיק קורונה ומינוס בבנק וצבע אדום וצרות אחרות. תנו לנו לראות את קובי בריאנט דופק דאנק.
ההיסטוריה מתקשה לזכור מתי ואיפה זה התחיל בדיוק. תחושות הבטן מספרות כי זה קרה לראשונה,…
פגיעוּת // הטור של לילך וולך
כשאני מספרת בדיחה על עצמי, על חשבוני, אני חזקה שם לרגע. יש בזה עוצמה, אפילו מידה של ריספקט. ואז, מאוחר יותר, אני מבינה - זה רק שבלעתי את הרעל ראשונה, לפני שירעילו אותי.
אני אהיה הראשונה לדבר על עיגולי הזיעה בחולצה שלי מול זרים, או החצאית שנקרעה או…
איך התפדחתי מאמא: על ד"ר ג'ין מילברן, 'חינוך מיני' // דמות אחת בחודש
ג'ין גורמת לכל מבוגר שצופה בסדרה להבין שהיא מדברת עליו בתור הורה ועל תפקידו בחיי ילדיו.
רוב ההורים רוצים לחשוב על עצמם כליברלים, כמי שמסוגלים לדבר עם ילדיהם על סקס, למשל,…
