טראמפ צודק // השקר של טוויטר ופייסבוק נחשף // הטור של יונתן שם-אור

היידה, לביבי // שמאלנים, ביביסטים ומה שביניהם // הטור של שי גולדן

המציאות היא שאם השמאל הציוני לא יתעשת, הוא ייעלם וימות

במקום עמוד ריק // אולי תתעוררו רק כשירצחו פה עיתונאי // מאת יונתן שם־אור

בארץ, שעדיין לא חוותה רצח של עיתונאי, מסתפקים בינתיים בביזוי, נאצות, איחולי מוות, תביעות דיבה. מלעיגים כתבים, מאשימים אותם בבוגדנות

אמנות ההלבנה // הלבנת מושגים בפוליטיקה הישראלית // מאת שרון כידון

כבר לא צריך להשתמש במונח הימני "החלת ריבונות". אפשר פשוט להגיד סיפוח, איש לא ייפול

יהדות התפוצה // מאת דוב גרינבוים

מסע היסטורי (ועכשווי) מיוחד בין הדמויות, הסיפורים וכלי התקשורת שמניעים את המגזר

כשהעצלנים התאמצו // התקשורת והיסטריית הבחירות הרביעיות // הטור של יונתן שם-אור

הפרשנים באולפנים הפנימו את המסר. הכל, הם אמרו, רק לא עוד סיבוב בחירות. הם חזרו על זה בכל שידור.

קונספציות מידבקות // על קורונה ותיאוריית הקונספירציה // הטור של נדב איל

במעגלים נרחבים, בעיקר השבעים והמשכילים יותר, פשטה תיאוריית קונספירציה על הקורונה. וכמו הטובות שבקונספירציות, יש בה גרעינים חזקים של אמת.

בית סוקולוב החדש // הטור של יונתן שם-אור

פעם, איש לא היה מעלה על דעתו למכור את הסחורה שלו בחוצות ולא בכלי התקשורת שלו. עכשיו, כולם זורקים פרשנויות וידיעות ישר לטוויטר או לטלגרם

פחד מוות // הטור של יונתן שם-אור

הפנים רציניות, אפס חיוך, להקת דווחני ופרשני הווירוס נוטפים אימה שזולגת מהמסך. הם מבוהלים עד מוות

דרמה לא מועילה // הטור של רונית ורדי

כשחבר הציע לעשות "תענית קורונה" למסך הטלוויזיה, החלטתי לתת צ'אנס להמלצתו. האפלתי את המסך. בין כה וכה כבר הפסקתי להאמין לו

דעות באות בזול // הטור של יונתן שם-אור

זה נחשב למקצוע בפני עצמו בעיתונות. בפסגה, גבוה מעל כולם, היה הפובליציסט, האיש שמסביר מה באמת קורה, ולאן זה יביא אותנו. שרים ואנשי שלטון רעדו מנקישות מכונת הכתיבה שלו