פוליטיקה

פוליטיקה תמונת בנימין נתניהו לטור מאת רותם דנון
0

הוא איל תקשורת, בפורמט שאפילו ברלוסקוני לא יכול היה לדמיין. נתניהו לא באמת פוחד מנוני מוזס. הוא יודע שניצח אותו מזמן. אצל נתניהו, הכוח משכר וההיבריס משקר. ומה שהיה היום השתלחות במו"ל, יהיה בקדנציה הרביעית השתלחות אישית, מסיתה, בעיתונאים. אמנון אברמוביץ' ורביב דרוקר הם מועמדים לספתח המבהיל הזה

איך קרה שבאיש שביקש לראות בעצמו שילוב של צ'רצ'יל וקנדי חלה מעין פוטיניזציה זוחלת? כיום הוא קרוב יותר בדמותו לזו של נשיא רוסיה, מאשר לגיבורי ילדותו המערביים. זו תוצאה של סממן אופי שרבים מזהים בו. המשיחיות. לנתניהו לא אכפת שהשבט הנאור והמצטמצם במדינה, שאריות ה"אליטות" בהן סנט עוד משנות ה־90, עדיין נגדו. מבחינתו, ההיסטוריה הציבה אותו בכיסאו, יש לו תפקיד, ואין לו שום כוונה להיפרד ממנו מרצון. כמו מנהיגים דמוקרטיים רבים אחרים שנשארו יותר מדי זמן בתפקידם, הוא לקה בתסמונת "המדינה זה אני". נכון, גם לבן גוריון הייתה תסמונת כזו. אבל מעט יותר בצדק, ועם קצת יותר קבלות בשטח, בתמורה לסמי־דיקטטורה שהשליט. נתניהו, אויב האליטות, הפך לאליטה האולטימטיבית, ויעידו על כך פרשיות הנהנתנות שהיו לנו לזרא.

1 44 45 46 47 48 50