כותב לילך וולך

לפני הרבה מאוד שנים, כשעברתי לבית ספר חדש, נודע לי שאנחנו עניים. כמובן, לא היינו עניים, עובדה שהלכתי לבית ספר…

לסבתא שלי יש אלצהיימר. זה איכשהו כל כך רחוק, שזה כמו מגיע אליי דרך אלף רעלות עד שאני נוגעת בקצת…

זה היה כשכבר הייתי כמה חודשים באיטליה. הניסוי הקטן שעשיתי בלחיות חיים של אחרים כשל נוראות. רציתי לשכוח כמה שיותר…

לפעמים הייתי נכנסת אל מיטת הסוכנות המתנדנדת, במדים מלאים, מתכסה בפוך העצום שהבאתי מהבית, ונרדמת. ככה הייתי ישנה מחמש עד…

אדריאן אף פעם לא נשארת בכאב חד, אף פעם לא. במקום זה היא משתמשת בנשימה שלה ככלי לעבור את הכאב.…

צריך לומר תכף ומיד, שיותר משרציתי ללמוד איך עושים מדיטציה, רציתי להישאר בקשר עם עינת. השחרור שלנו מהצבא היה אמור…

אני אף פעם לא בטוחה אם זה בגלל שאני מחזיקה במנטליות של דור שני למהגרים, או שזה פשוט בגלל הדבר…

בדיוק כשכבר לא התכוונתי להוסיף לי שום דבר חדש לאישיות, הגיעה ספייק. יובל ואני קראנו לה ספייק כי היא הייתה…

כשהגעתי ללמוד תיאטרון, זה היה אחרי שצפיתי בהרבה יותר מדי פרקים של 'תהילה', וזה הטיל לי ביצים במוח והן בדיוק…

אני לא צריכה את יום כיפור בשביל לדעת – אני אדם של בינג'. תמיד הייתי. עוד לפני שהיו בינג'ים, או…

הייתה פעם אחת שחיבבתי את מירי רגב. או שלכל הפחות, בתוך ההקשר האינטרנטי המפלצתי – שבו צריכה להיות לך דעה…