בין כניסתו לתוקף של הסכם הגרעין עם איראן לבין החתימה על הסכם הסיוע הביטחוני הגדול ביותר בתולדות יחסי ישראל־ארה"ב, מעטים האנשים שהשפיעו בשנה החולפת על ביטחון ישראל כמו ברק אובמה. על העובדה הזו אין כל מחלוקת. יש, לעומת זאת, מחלוקת קשה בשאלה הבאה – האם השפעתו של אובמה על ביטחוננו הייתה חיובית או שלילית? כלומר, האם בתקופתו הפכה ישראל למדינה בטוחה יותר או דווקא למדינה חשופה יותר?
בישראל יש נטייה לבלבל בין כישלונותיו הלא מעטים של אובמה בזירה המזרח תיכונית לבין השפעתם של הכישלונות הללו על ישראל וביטחונה. הדוגמה הברורה ביותר לבלבול הזה היא ההסכמה הרוסית־אמריקאית מספטמבר 2013 לגבי הוצאת הנשק הכימי מסוריה. אובמה, כזכור, הבטיח שאם אסד ישתמש בנשק כימי נגד אזרחיו, הדבר יהווה "קו אדום" שיוביל את ארה"ב לפעולה נגד משטרו. ברגע האמת, אחרי שהדיקטטור הסורי חצה את הקו, אובמה חזר בו מדבריו והתפשר על הסדר להוצאת הנשק הזה מתחומי סוריה.
עבור ארה"ב, הסכם הנשק הכימי היה כישלון צורב. רבים מבכירי ממשל אובמה מודים בעצמם שהנשיא פגע במעמדה של המעצמה באפיזודה הזו. אבל עבור ישראל, זה היה הסכם מצוין, כפי שאמר ראש הממשלה נתניהו בעצמו בכמה הזדמנויות. מאגר הנשק הכימי היה איום מרכזי על שלומנו. רובו הגדול כבר לא נמצא בסוריה. תודה, אובמה.
עוד מקרה מבחן מעניין: מצרים. אובמה שגה לאורך כל הדרך: תמך בהדחת מובארק, קיבל בברכה את האחים המוסלמים והפנה כתף קרה לגנרל א־סיסי. אלא שעבור ישראל, סדרת הכישלונות הללו הייתה בגדר מתנה: היא אפשרה לנו לחזק מאוד את יחסינו עם א־סיסי והצבא המצרי, ולהדק על הדרך גם את היחסים עם מדינות ערביות אחרות באזור, שהגיעו למסקנה שעל האמריקאים אי אפשר באמת לסמוך, אבל עם הישראלים דווקא משתלם להיות בקשר. זה הישג יפה של נתניהו, אבל הוא התאפשר בעיקר בגלל התנהלותו של אובמה.
המבחן האולטימטיבי יהיה כמובן הסכם הגרעין. בניגוד לראש הממשלה, שרואה בו אך ורק איומים, ראשי מערכת הביטחון סבורים שיש בו גם יתרונות. ההסכם דוחה את 'טווח הפריצה' של איראן בכעשור. ההימור של אובמה הוא שההסכם ישנה את איראן לאורך הזמן – יחזק את הגורמים המתונים בתוכה, ויהפוך אותה למדינה שיש לה יותר מדי מה להפסיד. זה הימור מסוכן מאוד: אובמה אמר בכמה הזדמנויות שאם ההסכם ייכשל, ואיראן תדהר לעבר הפצצה, המורשת שלו תספוג כתם בלתי ניתן להסרה. הוא צודק. מצד שני, אם ההימור שלו יצליח, זה יהיה אחד ההישגים הגדולים ביותר של נשיא אמריקאי כלשהו בעשורים האחרונים.
בצד השוטף, אובמה לא גרע ולא שינה ממדיניותה של ארה"ב, במחויבות הטוטאלית לביטחון ישראל. על כך יעידו לא רק הסכם הסיוע הנדיב וארוך הטווח שנחתם לאחרונה, אלא שלל גורמים בציר שבין ירושלים לוושינגטון, שעובדים כל הזמן יחד בתיאום ויעילות המעוררים קנאה בכל פינה בעולם. אבל כדי לענות באופן מלא על השאלה שהוצבה בתחילת הרשימה הזו – כיצד בדיוק השפיע אובמה על ביטחוננו – כנראה שניאלץ לחכות עוד כמה שנים טובות. ניפגש בגיליון המשפיעים של 'ליברל' בחורף 2026.
.
צילום: אתר הבית הלבן
.
למבצע מנויים אטרקטיבי וחדש – 49 ש"ח לשלושה חודשים ראשונים – לחצו כאן
