הוא משרטט את הגבול המזרחי שלנו כבר קרוב ל־40 שנה. במחנה שלו יש מי שקורא לו פשרן ואפילו בוגד, אבל מאחורי הקלעים זאב חבר (זמביש) לא מפסיק לרגע להעמיק את הבנייה הישראלית מעבר לקו הירוק. הגידופים וההשפלות שספג מהאגף הימני לא נוגעים לחזון ההתיישבות, הם מסמנים רק את המחלוקת הקשה על השיטה הרצויה בדרך לארץ ישראל השלמה.
דווקא שלושה קרוואנים במאחז הקטן 'בני אדם' נצרבו חזק בקורותיו של זמביש. אחרי 30 שנות הסכמים וקריצות, נתקל האיש החזק ביש"ע בהתנגדות אלימה מבית. ביום שסגר עסקת פינוי בהסכמה בין שר הביטחון לתושבי המאחז ב־2009 הותקף בידי נערי גבעות, שצעקו לעברו "בכמה כסף מכרת אותנו בגוש קטיף". הם הקיפו אותו, צעקו עליו, מרדו בו, והוא, שכולם היו בניו, נאלץ להיכנס לג'יפ הכסוף שלו ולנטוש את הגבעה. קדמו לכך ההתקפות נגד ראשי המתנחלים בעקבות כישלון מאבק גוש קטיף, שבהן גם צמיגי הג'יפ שלו נוקבו בידי נערים שלא ידעו את גוש אמונים. את משנתו הסדורה על נערי הגבעות השמיע בערב נדיר בשנת 2012. לא נוכל לשתוק יותר נגד אלימות הנוער, אמר, ודיבר מפורשות על "השנאה בעיניים שלהם". באותה שנה עזב את קרית ארבע ועבר לגור בנתיב האבות בגוש עציון – מאחז שבו גרה אוכלוסייה ממלכתית ומתונה יותר. המשפט האחרון מצלצל אולי כמו אוקסימורון, שהרי בנייה במאחז היא הפרת חוק; אבל למעשה זו תמצית חייה של תנועת גוש אמונים, של מפעל ההתיישבות בשטחים. עוד מכולה על עוד גבעה חשופה היא עוד שכונה ועוד התנחלות.
איפה שכם שלנו, איפה יריחו שלנו ואיפה חברון שלנו, שאל הרב צבי יהודה קוק לפני מלחמת ששת הימים, ואת המסר קלטו חנן פורת, הרב לוינגר, בני קצובר, דניאלה וייס וחבריהם. הם סימנו את המפה, זמביש פיצח את השיטה. החבר במחתרת היהודית של תחילת שנות ה־80 הבין, כמו יתר חבריו, מהי הדרך הנכונה להעמיק את השליטה הישראלית בהרי יהודה ושומרון. תפיסת הממלכה שלו מעולם לא התקרבה למרד של נערי המאחזים, שרואים במדינה אויב. מיטב ההתנחלויות הוקמו בשיתוף פעולה סמוי בין ראשי המתנחלים לדרג המדיני. גם כשרץ מזרחה ודילג לעוד רכס, וידא שמאחוריו עומד נציג שלטון. על הגבעה החשופה הצטברה בינתיים מסה קריטית שיצר זמביש בתחכום, בתחבולות רבות ובעיקר בתיאום עם הממלכה.
הוא פועל מאחורי הקלעים, דמותו מסתורית; מראשי אסכולת הקריצות, ממנסחי התורה שבעל פה; הציב מכולות והמציא מאחזי דמה כדי לבלבל את האויב; חתם על הסכמי פינוי מרצון שפגעו למראית עין במפעל המשגשג, אבל בפועל העמיקו והרחיבו את האחיזה בשטח. על כל מאחז שפונה השיג שתי שכונות, חמישה בתים שנהרסו הפכו ל־300 חדשים.
הפרטנר המסורתי שלו היה אריק שרון. אסטרטג שבט המתנחלים צעד עשרות שנים עם המפא"יניק שהיתל בכולם. גם אחרי שחרץ את גורלו של גוש קטיף. "קשה וכואבת הייתה התנתקותך מהדרך שבה צעדנו", ספד לשרון, "אבל על הכול תכסה אהבה גדולה". מהפסוק המקורי השמיט זמביש את המילה "פשעים". הימין שלא סלח לשרון על חטא העקירה רתח על זמביש, שהכשיר בהספדו את אבי הנסיגה מעזה ומצפון השומרון. אבל המתנחל מספר 1 כבר רכן על המפה, על הפרויקט הבא.
גם בהסכם הפינוי שתפר על המאחז מִגרון נתקל, כרגיל, בהתנגדות מצד התושבים. הפכו אותו לרופס, אמרו עליו שהוא התעייף, דרשו את פיטוריו. האיש הכי משפיע על מועצת יש"ע מעולם לא ניצח בבחירות. אבל הובלתו והשפעתו דרמטיות, ואין לו שום כוונה לתלות את המפות. עד כה הפרגמטיזם המסורתי של הבנאי הראשי בהתנחלויות מנצח את מתנגדיו משמאל ומימין. ומי שמטיל ספק, שיציץ בדו"ח הבא של לשכת האוכלוסין, שצפוי לספר על הישראלי ה־400 אלף שגר בשטחי יהודה ושומרון.
–
- תיאטרון קליפה // על דמותה של מיה (אגם רודברג) ב'חזרות'
- הוד קשיחותה // על מרגרט תאצ'ר ב'הכתר' // מאת גדי להב
- זהירות, מצלמים // כך נראתה תעשיית הטלוויזיה בשנה שבצל הקורונה // מאת רותה קופפר
