קשה להאמין שהשאלה ”מיהו יהודי“ עדיין נשאלת ב־2014. הרי כבר 65 שנה שיש לנו מדינה. 65 שנה שהיהודי מגן על עצמו בתוך גבולותיה, מקים משפחה יהודית לתפארת, הולך לעבודה, משלם מסים, מתווכח, מתעקש, מסיים את החודש, והכול הרי בדיוק כמו עמיתיו האנגלים, ההולנדים או הטורקים.
אז למה בכל זאת אנו שואלים עדיין ”מיהו יהודי“? אולי כי בכל בוקר אנו עדיין משפשפים את העיניים בפליאה על שהצלחנו להגיע לנקודה הזו.
אנחנו אולי לא גבוהים כמו הסקנדינבים. אנחנו אולי לא אנינים כמו הצרפתים. ויש עוד הרבה מדינות שהיינו שמחים להיות כמותן. אבל אין עוד כמונו. לאורך ההיסטוריה לא זכורה עוד תקומה של עם כמו שהייתה זו של העם היהודי, ולא זכורה עוד מניה שנסקה מהר כל כך, כמו זו שלנו, של כולנו, והרוב, ככל הנראה, בזכות מילה קטנה אחת – עלייה.
אם תרימו ראשכם מהגיליון ותסתכלו ימינה או שמאלה, סביר להניח שאתם צופים בעולה, או בבן של עולה, או בנכדה של עולה. 40 אחוז מאזרחי ישראל לא נולדו בה. וכאן טמון הסוד של מדינת ישראל שחברות הסטארט־אפ בעמק הסיליקון ככל הנראה העתיקו ממנה: אנחנו כל הזמן עוסקים בגיוס ההון האנושי הטוב ביותר עלי אדמות.
כמו פייסבוק, גוגל ושאר החברות המובילות בעולם, ישראל עסוקה מדי יום במאבק על כוח אדם. הבעיה היא שאנו לא פועלים בעולם הזה לבד, והתחרות על כל אחד ואחת מתפרשת על פני יבשות ולא על פני חברות כוח אדם. בשנת 2014 ועוד הרבה לפני, מדינות העולם המתקדמות הבינו שכדי להשיג יתרון על פני האחרות, עליהן להשיג את היתרון של ההון האנושי. וכאן ישראל נמצאת בחזית, עם הישגים מרשימים.
ישראל אינה נחשבת מדינת הגירה במובן הקלאסי של המילה, כמו ארצות הברית, קנדה, גרמניה וכו‘. אין לה גבולות פתוחים. מי שמעוניין לעלות ולקבל אזרחות ישראלית, עושה זאת מכוח חוק השבות (מיהו יהודי, זוכרים?) או מכוח החלטת ממשלה – עניין שדי מקטין את מאגר המגויסים הפוטנציאלי. אבל האיכות של אותו מאגר היא יקרת ערך. רבות כבר נאמר, נכתב ופורשן בדבר הגניוס היהודי, מספר זוכי פרס נובל היהודים, הממציאים, המשפיעים והמדינאים אשר שייכים לדת משה וישראל, כך שאין ממש מה להוסיף. הבעיה נוצרה בשנים האחרונות, בכך שמדינות רבות אחרות רוצות גם כן את אותו מאגר איכותי. כאן הורידה מדינת ישראל את הכפפות, באמצעות משרד העלייה והקליטה, ובשנים האחרונות ניצבת בחזית על מנת לדאוג לכך שהיהודים יגיעו לישראל, ולא למקומות אחרים.
איך עושים את זה? קודם כל מקשיבים. היהודים בעולם יודעים היום בדיוק מה הם רוצים והדרישות אינן פשוטות. המרכיב הכי חשוב בקליטה של עולה חדש הוא התעסוקה. אף אחד לא יהגר למדינה חדשה על מנת לשבת בבית, ומדינת ישראל בנתה עבור כל עולה ועולה תכנית מקיפה, בין אם הוא בעל עסק עיר ממרסיי או בעל רשת מלונות מרוסיה. מי שרוצה ללמוד מקצוע חדש, יקבל כאן פתרונות של קורסים, הסבות מקצוע, הכשרות ועוד. השבת מוחות? גם זה כלול. ישראל מאבדת בכל שנה מאות צעירים מבטיחים שעתידים להשפיע על העולם בו כולנו חיים. אנחנו חייבים להחזיר אותם. המרכז לקליטה במדע במשרד העלייה והקליטה עומד בראש המאמצים.
תתפלאו, אבל היהודים הם גם ספורטאים לא רעים בכלל, כאשר מחליטים להשקיע בהם. כמה ריק היה ארון המדליות היהודי־ישראלי בלי ההישגים הנפלאים של אלכס אברבוך, נטע ריבקין, מישה קלגנוב, אלכס טילוב ועוד רבים אחרים. גם בהם תמכנו ואנו תומכים, בשביל שגם על הפודיום יתנופף הדגל הישראלי.
נכון, יש גם קשיים לא מעטים. הבירוקרטיה עדיין נשארה (אבל פחות ופחות), המנטליות ישראלית לא תמיד פשוטה עבור העולים, וכן, חם פה… מלבד כל אלה ישנן הסכנות שנשארו דומות בתפוצות: האנטישמיות, ההתבוללות ואובדן הזהות היהודית. אבל אנחנו נמצאים בשנת שיא זה עשור במספר העולים לארץ. לראשונה צרפת היא המדינה המובילה במספר העולים, היהודים המגיעים לארץ הם צעירים, משכילים ורוצים לתרום למשק הישראלי. המשבר הכלכלי של 2008? ישראל עברה אותו בהצלחה לא מעטה בזכות אותם עולים שהמשיכו להגיע, התניעו את הכלכלה והביאו לצמיחה.
מיהו יהודי? אתם כבר יודעים את התשובה, עכשיו העת שגם היהודים בתפוצות ידעו – ויעלו בעקבותיה לארץ.
–
ח“כ סופה לנדבר היא שרת העלייה והקליטה
–
- מיהו יהודי?: אתגר הזהות הכפול של היהודים בישראל // מאת רות גביזון
- ד"ש מזקני ציון: מסע בעקבות ההשפעה של היהודים בפוליטיקה העולמית // אורן נהרי
