fbpx

האם ישראל צריכה לפחד מדאעש?

0

"ההלם והאימה שהם מייצרים עושים את העבודה טוב יותר מהשימוש בכוח הצבאי".

תל חזקה, סוף אוגוסט 2014. ה"פרופלורים" של רמת הגולן ממשיכים להסתובב, ובקרוב גם צפוי לגדול מספרם משמעותית, כשטורבינות רוח נוספות יוצבו בעמק הבכא ויספקו חשמל לתושבי רמת הגולן. כשרבין העניק ב־1993 למפגינים תושבי הרמה את כינוי הגנאי "פרופלורים", היה מספר התושבים בגולן כ־10,000 איש. 21 שנים אחרי, גרים ברמה כבר כ־22 אלף ישראלים. למרות החום הכבד והיובש, הגולן פורח. תכנית שאושרה בממשלה תעניק בחינם נחלות חקלאיות ל־700 משפחות חדשות, ובצומת בית המכס, הנקודה המערבית ביותר שאליה הגיעו הכוחות הסורים במלחמת יום כיפור, בונים עכשיו מלון.

ארבעה ראשי ממשלה ניסו לעשות שלום עם סוריה, כשהמחיר הנדרש היה ברור. היום, כשהמדינה הסורית התפרקה לפיסות מדממות, קשה למצוא אדם אחד בישראל שידבר על ירידה לשפת הכנרת. הרמה מעולם לא הייתה ישראלית יותר. במחווה של מנצחים, אפילו הכפרים הדרוזיים קיבלו לראשונה קרקע להרחבה.
למרות שבלילה נורו קטיושות לעבר יישובים בצפון הרמה, בכיכר המרכזית של קצרין משתכשכים כ־20 ילדים במזרקה בלי פחד. מהדרום ועד הצפון, שגרה ישראלית של רקטות, טילים ומרחבים ממוגנים. החופש הגדול הזה ייצרב בזיכרון של חלק ניכר מילדי ישראל, כפעם הראשונה שבה ישבו במקלטים. הקיץ בגולן היה גרוע מאוד מבחינה תיירותית. באוגוסט, אחרי בייאושם הורידו בעלי הצימרים מחירים, הייתה כבר תפוסה מלאה, אבל ביולי, כל עוד נהרגו חיילים בעזה, הרמה הייתה ריקה.

בפיצוצייה שבכיכר מוכרים חפיסת סיגריות בעשרה שקלים. שליש ממחיר חפיסת מרלבורו. אלה סיגריות AM. לייט, מנטול או עם פילטר חום. המוכר לא יודע מי מייצר אותן, אבל אומר שלפי השמועה אלה סיגריות סוריות. ליד הפיצוצייה עומדת "המזללה". פעם היו נוהרים לכאן חיילים מכל הרמה. המעורב הירושלמי בלאפה שנמכר כאן היה חלומו של כל חייל בשנות ה־80. אחד הסמלים המובהקים של שירות בגולן, יחד עם כוננות תמידית למלחמה עם סוריה ויציאה הביתה פעם בשלושה שבועות. היום כבר לא רואים פה הרבה חיילים ואין יותר כוננות מלחמה, ובכלל נראה שהטעם של המעורב טוב יותר כשאוכלים אותו על מדי ב' ויוצאים הביתה פעם בשלוש. ממול ל"מזללה" ניצבים המשרדים של ועד יישובי הגולן. הם ריקים כמעט לגמרי. לפני 20 שנה היו פה מאות פעילים, שהצטיידו בסטיקרים ובשלטים של "העם עם הגולן" ו"שלום עם הגולן" בדרכם להפגנות הסוערות במרכז הארץ ובירושלים. היום מתמקד הוועד בפעילות של פיתוח ותיירות בלבד. המאבקים פוליטיים והמדיניים הם זיכרון רחוק. ארגוני האסלאם הקיצוני, שנאבקים יחד עם קבוצות אחרות בשלטון הסורי המתפורר, ולצדם חוק יסוד משאל עם שעבר בכנסת ב־12 במרץ השנה וקובע כי כל ויתור ישראלי על שטחים יותנה במשאל עם – הם ביטחונות מוחלטים מבחינתם. מנכ"ל הוועד, ברוך כהן, מגדל נקטרינות ואפרסקים ממושב שעל, אומר שבגלל שנושא השלום עם סוריה והנסיגה מהרמה ירדו מסדר היום לחלוטין, החיים של תושבי הגולן רגועים כיום הרבה יותר. "המזל הגדול של המדינה הוא שהצלחנו למנוע את המסירה של הרמה. אם ישראל הייתה נסוגה אז מהגולן, כל מה שקרה בדרום היה מתגמד לעומת מה שהיה קורה היום בצפון. היינו מקבלים את דאעש ואל־קאעידה בכנרת. מבחינה נפשית, עכשיו החיים כאן הרבה יותר טובים מבעבר. חזרנו לחיות בוודאות. אני כבר לא שואל את עצמי אם להשקיע במטע או לא להשקיע, כי תהיה נסיגה. הכול פה הרבה יותר רגוע".

כתבתו של איתי אשר מביאה את סיפורו של דאעש, הארגון שמאיים על המוסלמים "הכופרים" מחד ועל ישראל והעולם הערבי מאידך לפעמים מבלי לירות ולו כדור אחד; מיהו, העומד בראש הארגון; והאם יש מקום להשוואה בין דאעש לחמאס.
וגם: טור פרשנות של ראש אמ"ן לשעבר, עמוס ידלין * מילון מונחים מקוצר שיעשה לכם סדר בהבנת הארגון * ההיסטוריה של דאעש מיום הקמתו ועד היום.

רוצים לקרוא את הכתבה המלאה? הירשמו לקבלת גליון מתנה

איור // אלון בראייר

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook