הטרנד תפס, זה ברור. בערך שלושה ימים אחרי פרוץ מלחמת עזה השלישית התחילו להופיע התסמינים הראשונים ע"ש מורן שריר. תחילה כצפוי במעבדה, ביקורת הטלוויזיה של "הארץ", משם זה התפשט אל "העין השביעית", פוסטים של תרבותניקים בפייסבוק ועד לדיונים בערוצי הברודקאסט עצמם, יוצרי המחלה.
עד כאן הכול צפוי. אבל רק כשזה הופיע בוואטסאפ שלי כמסמך הדורש מערוצים 2 ו־10 להפסיק לבאס את עם ישראל עם דיווחים על הפסקות אש ולהתחיל להיות גברים עם ביצים מפח, רק אז קלטתי כמה עמוק זה הגיע. במסמך הנ"ל, שברור היה שמחבריו הם מאלה שצופים בשידורים משש בבוקר עד אחת בלילה, הופיעה דרישה חד־משמעית: להפסיק עם הברברת הבלתי פוסקת ולעבור לשיטת המבזק כל שעה עגולה.
ביום ראשון, 26 יום אחרי שפרצה המלחמה, הגיעו בערוץ 10 למסקנה שיש משהו בטענות והחליטו להיות הראשונים שיחזרו ללוח השידורים הרגיל. וכך אחרי תכניות הבוקר קיבלנו את "סדר יום חדש" עם הילה נחשון ואקי אבני. בשידור התארחו בין היתר עו"ד רון לוינטל, מומחה ללשון הרע וזכויות יוצרים (נחשון: "אז אל תתעסקו איתנו!"), עו"ד ענת קאופמן, מומחית לנזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית (נחשון: "אז אל תתעסקו איתנו!"), ונח אבגר הלוי, מאמן אישי ועיתונאי. הנושא שעל הפרק: האם הייתם עוברים לגור בנגב אם העבודה הייתה מחייבת. לוח התכניות הבטיח עוד ממתקים בהמשך. מיד ישודר "המיטב", לקט משידורי ערוץ הכנסת; אחריו תכנית נוספת של ערוץ הכנסת: "שוברים כלים" עם ד"ר מינה צמח ורוני מילוא; וב־13:00 "זמן מיסטיקה", בהנחיית שמרית הילל ובהשתתפות ארבעה מיסטיקנים שיענו על שאלות צופים.
ב־14:00 נשברו בערוץ 10, ונסלי ברדה שבה אלינו עם פרשנים וכתבים ודיווחי אש ועשן.
–
לכתבה זו יש המשך. הכתבה המלאה פורסמ הבגיליון המודפס.
