fbpx

המבחנים הראשונים של כוכבי // הטור של אור הלר

כאשר נשאל ראש הממשלה בנימין נתניהו במפגש סגור, סביב חודש מאי 2016, כיצד לא נודדת שנתו ממינויו של אביגדור ליברמן לשר הביטחון, הוא ענה לבן שיחו בקול הבריטון הסמכותי הידוע: "מה אתה דואג? ממילא אני וגדי ננהל את הכל".

0

"גדי" היה הרמטכ"ל ה־21, רב־אלוף גדי איזנקוט. בחוכמת הבדיעבד, גם ליברמן עצמו יכול היה להודות שנתניהו צדק. כאשר התפטר יו"ר ישראל ביתנו בנובמבר 2018 מהתפקיד הנחשק ביותר במערכת הפוליטית, שני רק לראשות הממשלה, הוא האשים את ראש הממשלה, שלא הקשיב לו ברצונו "להכריע את חמאס". מה שזה לא אמור להיות.

ליברמן היה למעשה העד המרכזי לכך שבמשך שנתיים וחצי בלשכה המרווחת בקומה ה־14 בקריה, רצונו בהכרעת חמאס לא התקבל בידי נתניהו ולא התקבל גם בידי הרמטכ"ל דאז איזנקוט. בין הפטיש הרך לסדן הפרגמטי, ניצב השר השש אלי קרב.

בכעשרה סבבים שונים, ועם אחד משמעותי במיוחד שמתקיים בעת כתיבת שורות אלה, עם קרוב ל־700 רקטות מעזה וארבעה הרוגים ישראלים, מדינת ישראל דחפה בעיקר לסיום סבבי הלחימה וחזרה לשקט ברצועה.

אלא שהמעשה המשמעותי ביותר שעשה ליברמן בשנתיים וחצי שלו בתפקיד – לאחר שמשה (בוגי) יעלון הודח בשל צרכים פוליטיים ובסיוע עמדתו הערכית, המנוגדת ל"בייס" של נתניהו, בפרשת הירי בחברון – היה מינויו של אביב כוכבי לרמטכ"ל ה־22 של צה"ל. אותו כוכבי, מי שכבר כשהיה קצין צנחנים צעיר ניבאו לו כל סובביו שיפקד יום אחד על צה"ל.

ליברמן, שחש כי נתניהו גורר את מינוי הרמטכ"ל, ניצל את נסיעת ראש הממשלה לעומאן, כדי להכריז חד־צדדית על כוכבי (הכרזה שהביאה למשבר צפוי עם נתניהו הרותח). עכשיו, כמה חודשים מאוחר יותר, כל השחקנים עומדים להיפגש מחדש עם חזרתו הצפויה של ליברמן לתפקיד שר הביטחון.

אלא שבסוגיה הביטחונית הבוערת ביותר, עזה, נראה שנתניהו מצא לו בעל ברית חדש: אותו אביב כוכבי. בדיוק כמו קודמו, רב־אלוף במילואים איזנקוט, שכבר נמצא בימים אלה במכון מחקר בוושינגטון וכותב מאמרים, גם רב־אלוף אביב כוכבי רואה בזירה הצפונית את הזירה העיקרית והמאתגרת של צה"ל תחת פיקודו.

כוכבי הציב לצבא כמה יעדים: בראשם של אלה כמובן למנוע את התבססות הנוכחות האיראנית בסוריה, למתן את הנוכחות של בשאר אסד ב"חגורה השיעית" – שהאיראנים טווים מטהרן, דרך עיראק, ואז דמשק וביירות – ולהשחיר את חזבאללה.

במצב הזה יורדת עזה למקום השני בסדר העדיפויות. אלא שבסוגיית המוכנות למלחמה, עזה היא עדיין מספר אחת. לא בגלל שהיא הזירה הקשה ביותר, אלא בגלל שהיא הזירה הנפיצה ביותר, הפכפכה ושברירית. התוכנית האופרטיבית של צה"ל למלחמה חדשה בעזה נמצאת בראש סדר העדיפויות של כוכבי, לפחות בסוגיית המוכנות. כוכבי מחפש הישג גבוה למלחמה בזמן קצר ובמחיר נמוך. הוא מודאג מכך שחלון הזמן שנתנה לנו מלחמת האזרחים בסוריה הולך ונסגר, אותו חלון שמיקד אליו את האיראנים ואת חזבאללה וכמובן את הצבא הסורי. במקום להתעסק בעצמם הם יחזרו להתעסק בנו.

למרות הדרך המעט עקומה שבה מונה, דרך שעשתה לו עוול, כוכבי הסתער על התפקיד. הרמטכ"ל החדש ערך למעלה מ־100 שיחות רקע לקראת התיישבותו על כס המפקד העליון. הוא אפילו קרא עשר ביוגרפיות של רמטכ"לים מהעבר.

כמו גדי איזנקוט, גם אביב כוכבי מדבר במובן מסוים "בן־גוריונית" שוטפת: צה"ל צריך לספק למדינת ישראל תקופות רגיעה ממושכות כדי שתפרח ותצמח. וכשכבר פורצת מלחמה, היא צריכה להסתיים בתוצאה ברורה.

אשתו של הרמטכ"ל, יעל, היא בכירה במערכת המשפטית. המשנה לפרקליטת מחוז הצפון. בדיחה קבועה של הכוכבים הלכה בערך כך: מי שאביב כוכבי עוצר בלילה, יעל כוכבי מעמידה לדין בבוקר.

בעוד שמדינת ישראל מנהלת שני סוגים של מדיניות מול הסוגיה הפלסטינית – מדיניות אחת מול אבו מאזן ברמאללה, ומדיניות שנייה מול יחיא סינואר בעזה – כוכבי היה רוצה לראות מדיניות אחת.

כוכבי הורה למפקדי צה"ל להפסיק לקרוא לאירועים בעזה "סבבים". אמור מעתה: "יום קרב". הוא רואה בכך מונח נכון יותר מקצועית. הוא שובר את הראש בשאלה איך לשבור את המשוואה שבה צד אחד זורק עציץ והצד השני זורק כיסא והופ, הנה מלחמה. כוכבי קרא היטב את הריאיון שנתן אותו סינואר לעיתונאית איטלקייה ברצועה. סינואר להוט לשיפור המצב האזרחי והכלכלי של הרצועה. להוט להישג בקרב הציבור הנאנק תחת שלטונו, יותר מאשר הישג צבאי.

לכך יש להוסיף את פרשת מינויו של גיל מסינג לדובר צה"ל. נכון לזמן כתיבת שורות אלה, כוכבי משדר שהוא מתעקש כי מי שהיה דוברו באוגדת עזה בגיל 21 ימונה לתפקיד דובר צה"ל, אם כי זו אולי התעקשות מדומה, בידיעה שהמינוי מת למעשה (שוב, בעת ירידת המגזין לדפוס, מסינג עדיין מועמד).

כוכבי ספג על כך אש מצמרת צה"ל, שראתה ברובה במסינג אדם לא בשל או מתאים לתפקיד; ואפילו מי שהתמודד מול כוכבי על הרמטכ"לות (ולדברי בוגי יעלון היה מבחינת נתניהו המועמד המוביל לתפקיד ב־2015), סגן הרמטכ"ל הקודם אלוף יאיר גולן, ייחד את ציוצו הראשון בטוויטר למסינג: "המינוי של מסינג בלתי סביר. דובר צה"ל מפקד על מערכת, צריך לבסס סמכות, לעורר השראה. האם מסינג הוא האיש?".

אלא שהדיון הענייני על התאמת מסינג לתפקיד דובר צה"ל נבלע מיד עם הגילוי של גידי וייץ ב'הארץ' לפיו שימש מסינג כסוכן משטרתי בחקירת פרשת ישראל ביתנו. האם יאפשר ליברמן כשר ביטחון לסוכן שסייע למשטרה בפרשה שבה נחקרו אנשי מפלגתו, לשמש כקול והפנים של צה"ל? האם המערכת תוכל לתפקד כך, בעיקר בזווית יחסיהם של הרמטכ"ל ושר הביטחון? האם כוכבי ילך על המינוי עד הסוף או שיבקש ממסינג להודיע בעצמו על הסרת מועמדותו? בין האיראנים, הסורים, החזבאללה והחמאס, מינוי מסינג הוא (ובעת קריאת שורות אלה, אתם כבר ודאי יודעים את התוצאה) קרב ההרתעה הראשון של רב־אלוף אביב כוכבי שלא יופנה החוצה, אלא פנימה.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook