בספר שמואל א, פרק ט, נכתב: "ויהי איש מבנימין ושמו קיש (…) גיבור חיל. ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו, משכמו ומעלה גבוה מכל העם". לעומת שאול, דוד בן ישי היה תחמן, מניפולטור, חסר עכבות וחומד אשת חברו. שניהם, שאול ודוד, היו מלכים. מנהיגים. השאלה היא מי היה מנהיג טוב יותר ומהי בעצם מנהיגות. בפרק יש לנו רמז למה שקורה כיום. "איש מבנימין", נכתב בפסוק. ולנו יש כיום מלחמת בנימין בבנימין. מלחמת ביבי בבני. בנימין נתניהו בבנימין גנץ.
על פי אריסטו, מנהיגות מורכבת מאתוס, לוגוס ופאתוס. כלומר, כלל ערכי היסוד, יכולת הנמקה ולהיות גדול מהחיים. אף לא אחד מן המנהיגים שמבקשים להנהיג את המדינה ניחן בכל שלוש התכונות הללו. נתניהו גדול מהחיים, אך הלוגיקה שלו בעייתית וערכי היסוד שלו טובים ליום שבו הם מבוטאים. גנץ מנומק, אך עדיין לא ברור מה האתוס שלו וּודאי שאין בו פירור של פאתוס. גם אם הוא מורם מעם, תרתי משמע, וגם אם מנהיגותו נצרבה בדם מלחמות, כשקרא "אחריי" ורץ אל מול הכדורים, חסר לו הקילומטרז' כדי לקבל את יכולת המנהיגות החמקמקה של הפוליטיקאי. של ראש ממשלה. ובכלל, בעוד נתניהו כבר החליט מזמן שהוא מזן דוד, גנץ עוד לא הכריע אם הוא שאול או דוד.
על פי מקיאוולי, בספרו 'הנסיך', המידה הטובה ביותר של מדינתו של הנסיך היא יציבות. לכן כל פעולה שינקוט על מנת לשמר את יציבות הממלכה היא מוצדקת, גם אם היא אכזרית כשלעצמה. עם זאת, אל לו למנהיג לשאוף להיות שנוא, לא להיות תלוי באחרים אלא רק בעצמו, ובכל מקרה לעשות כל שביכולתו לא להיות שנוא. אבל, אם לפניו מוטלת בחירה בין להיות אהוב או להיות מי שפוחדים ממנו, עליו, על פי מקיאוולי, לבחור בפחד. כשמפחדים, מצייתים.
למרות שהיצירה נכתבה במאה ה־16, נראה לעיתים שהיא כוונה לימי הבחירות שלנו, כי מקיאוולי מציע לנסיך שלו, למנהיג, לא להסס לנקוט צעדים שנחשבים מגונים, כמו מיגור אלים של אויבים פוליטיים ועשיית שימוש במרמה ובתחבולות. מזכיר לכם מישהו? נתניהו מומחה בהסטת האש ממנו והעברת הזרקור השלילי לעבר יריבו, וגם בגימוד וקיצוץ בני ברית מבית שעשויים להרים ראשם. כשכבר חשבנו שבמערכת הבחירות הנוכחית ירדו המנהיגים שלנו לתחתית חבית הזבל, עם תוכן בניידים, רמיזות לרומנים, תלונות מפוקפקות בלשון המעטה, שווה להיזכר מה כתוב במגילת קהלת, טקסט שמיוחס לשלמה המלך: אין חדש תחת השמש.
מדינת ישראל ב־2019 נואשת למנהיגות ממתנת, מפשרת, מכילה ומקבלת. כזו, למשל, שרואה את הערבים כאזרחים שווים. ראש ממשלה שמבקש להוביל את ישראל אל עבר חוף מבטחים, ולא לעבר צוק. נתניהו מסוגל, אם רק ירצה ואם יצליח לצלוח את משוכת החשדות וכתבי האישום, להתעלות לרמה שתשלב בין שאול ודוד. על גנץ כולם אומרים שהוא בחור טוב. הוא אומר על עצמו שלא היסס לחסל רבי־מחבלים. אבל מה שהוא הכי צריך זה ללמוד להיות פוליטיקאי. ללמוד להיות תחמן. לעשות בריתות וללמוד להיות נתניהו, רק במובן הטוב.
