ימים אחדים לפני הבחירות ב־2015 התקשר אל ראש הממשלה בנימין נתניהו עורך בכיר של אחת ממהדורות החדשות המרכזיות בטלוויזיה. באותן בחירות העלה נתניהו את הטון באופן קיצוני נגד התקשורת, אך בישורת האחרונה קבע ראיונות בכל תחנה ותוכנית זניחה. אותו עורך ניסה למצוא דרך לליבו של ראש הממשלה. חוק התעמולה אינו מאפשר לנו לראיין אותך ישירות ברגע האחרון, אמר לו, אבל מדוע שלא נגיע לבית בבלפור ונצלם אותך משוחח בטלפון עם מטה הבחירות שלך. נתניהו התלהב. איך לא. בימים שקדמו לאותה שיחת טלפון הוא התראיין כאמור עשרות פעמים – לכלי תקשורת ישראליים. סבר שחשיפה מוגברת תגדיל את כוחו. חסר סבלנות המתין ראש הממשלה לצלם, תהה מדוע בושש לבוא. התברר שהצלם הגיע לפתח ביתו של ראש הממשלה, אבל התעכב במה שנקרא בשפת יושבי הבית "הגולף", עמדת הבידוק שזכתה לשמה הודות לשטיח הירוק שכיסה את האזור. נתניהו לא היסס לרגע. לפתע נעלם, איש מהנוכחים לא הבין לאן הלך, אך התעלומה נפתרה בתום זמן קצר. נתניהו מיהר לעמדת הגולף, לקח את המצלמות מהצלם כדי לקצר את הליכי הבידוק וחזר לחדרו עם המצלמות עליו. עד כדי כך אצה דרכו לא להפסיד אף דקת שידור.
זריזות דומה גילה כלפי ערוץ 9. ריאיון שנקבע התעכב אחרי שהכתב והצלם לא הצליחו להגיע לבית ראש הממשלה בעקבות חסימת הכביש בשל מרתון ירושלים. אין בעיה, הודיע ראש הממשלה ונסע לאולפן של ערוץ 9 במודיעין. "הוא היה בהיסטריה", אומר אדם שעבד לצידו של נתניהו. "הוא היה בטוח שהוא מפסיד את הבחירות והיה מוכן לעשות הרבה כדי לנצח". ביום הבחירות התברר שנשיאת מצלמות ונסיעה למודיעין הן רק הפתיח. השקר המגה־ויראלי בדמות סרטון "הערבים נעים בכמויות אל הקלפי" היה רעיון של הרגע האחרון שהעניק לנתניהו את הניצחון.
אגרסיביות במיטבה
אחרי שש מערכות בחירות, שתיים מהן גם בבחירות אישיות לראשות הממשלה, נתניהו הוא המומחה מספר אחת בתחום, או כפי שאומר אחד מיועציו הקרובים לשעבר, "יש לו ניסיון שאין לאף אחד, אין מומחה גדול ממנו". נתניהו ניצח בשלוש מערכות בחירות. ב־96' גבר על שמעון פרס בפער של כ־30 אלף קולות (בבחירה האישית, אך הפסיד לעבודה במנדטים); ב־2013 הגיע ל־31 מנדטים הודות לאיחוד עם מפלגתו של אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו; ב־2015 הביא 30 מנדטים, אבל זה ההישג המשמעותי ביותר, לאור הדשדוש של הליכוד סביב 20 מנדטים ברוב הסקרים שלפני.
מר בחירות הפסיד ב־99' לאהוד ברק ב־12 אחוזים (בחירות אישיות), וב־2006 דרדר את הליכוד ל־12 מנדטים לעומת 29 של קדימה בראשות אהוד אולמרט. ב־2009 קדימה בראשות ציפי לבני זכתה ביותר מנדטים, אבל נתניהו הוא סוחר פוליטי ממולח בהרבה, והרכיב קואליציה מתחת לאפה של לבני.
ההישגים הגדולים של נתניהו בבחירות הגיעו בעקבות קמפיינים אגרסיביים, רובם של הרגע האחרון. "פרס יחלק את ירושלים" ו"נתניהו זה טוב ליהודים" ב־96', וקמפיין הגעוולד שכלל את "הערבים נעים לקלפיות" ב־2015. לא כל הרעיונות נזקפים לזכותו. הפרסומאי מוטי מורל היה אחראי ל"פרס יחלק את ירושלים". קבוצת אנשי חב"ד הגתה את "נתניהו זה טוב ליהודים". אבל במערכות הבחירות האחרונות, נתניהו סומך רק על עצמו. היועצים שעבדו לצידו ומי שנאבקו בו, מסכימים באופן גורף: האיש לא סומך על אף אחד, ומפעיל את כל התותחים האפשריים.
התיאורים קשים, מפחידים, מדירי שינה, אפוקליפטיים. על חלקם לא ניתן לחזור כאן, הם באים מעולמות האופל הנסתרים. "בשבוע האחרון, ובעיקר ביומיים האחרונים לפני הבחירות, עלולה להיות מהומה", אומר יועץ אסטרטגי שעבד מול נתניהו באחת ממערכות הבחירות. "יהיה פה שמח. לנתניהו יש עור של פיל, אין לו בושה, לעיתים הוא פועל ללא גבולות, הוא רוצה לשרוד וזה עלול להביא למוצרים שאת אפילו לא מסוגלת לדמיין. אני יכול לראות בעיני רוחי תוכנית שלום מופרכת, סיפורי מעשיות על גנץ שאיש לא יבין מאין צצו פתאום, תקריות צבאיות, שימוש מוגבר בשמאל עם סיסמאות כמו 'השמאל כובש את המדינה' ו'השמאל רוצה תחבורה ציבורית בשבת בבני ברק', דברים מהסוג הזה".
לזהות חולשות
יועץ שעבד עם נתניהו באחת ממערכות הבחירות אומר שהוא עלול להגיע ל"דברים לא מקובלים כדי לזעזע את אמות הסיפים ולזכות בבחירות. חומרים, צילומים או ידיעות על מתחריו. אנחנו צפויים לסערות ולבלגנים. אני לא מוציא מכלל אפשרות, מהיכרותי איתו, שברגע האחרון יפתיע ויודיע על פרישה, ימציא איזה תירוץ או קשקוש וילך הביתה. בכל מקרה, הוא לא יפסיד בכבוד". יועץ אחר מהמר על הכיוון הכלכלי. "הוא לא ייגע במערכת המשפט, ביועץ המשפטי לממשלה או בפרקליט המדינה. הוא תקף אותם כדי להוציא כמה שיותר סעיפים מכתב האישום, נראה שהטקטיקה עבדה ואין טעם להוסיף להשתלח בהם. הוא יתרכז בכלכלה, יסביר שבלעדיו המשק יקרוס, המדינה כולה תקרוס, הפחדה, הפחדה, הפחדה. הוא גם ימשיך להשתמש בערבים; מי שחושב שהשימוש בערבים מיצה את עצמו אחרי 'הערבים נעים לקלפיות', טועה. הוא יוסיף להפחיד עם הערבים. נתניהו הוא הקמפיינר הכי טוב בעולם, הוא ממוקד מטרה, לא רואה בעיניים. רק גאון שיווקי כמוהו הצליח לשכנע את יריביו שכל מתקפה עליו רק מחזקת אותו. הוא בעצמו לא בוחל במתקפות. 'ההגנה הכי טובה היא ההתקפה' זו השיטה שלו, והיא תלך ותגבר ככל שנתקרב ליום הבחירות, גם במישור האישי. הוא יוריד ארטילריה של טון על כל מי שמסוגל לקחת ממנו אפילו מנדט אחד, וכל זה בעזרת אנשי שלומו בתקשורת, אנשים שנשבעו אמונים למשפחת נתניהו וילכו איתה באש ובמים".
התקשורת, בהיותה חוליה חלשה, היא חלק מהשילוש שמופיע בקמפיינים של נתניהו יחד עם השמאל והערבים, אומרת ד"ר אורית גלילי־צוקר, שהייתה יועצת של נתניהו והפכה למתנגדת חריפה לשלטונו. "הוא ימשיך לסחוט את השילוש הזה כמו לימון. ב־2015 זה היה מלאכת מחשבת וזה עדיין עובד. המאבק עדיין לא מיצה את עצמו. הדגש עכשיו הוא על התקשורת. ממילא על רובה הוא השתלט, כמעט בכל ארגון תקשורת יש מי שמהדהדים את המסרים שלו. הוא מספיק מתוחכם כדי למכור לתומכיו שהתקשורת מנסה להדיח אותו, ומצד שני אותה תקשורת היא גם שק החבטות שלו. הוא לא יבחל בשום דמוניזציה כלפי הערבים, השמאל והתקשורת, ויכוון את האש אל דמויות ספציפיות".
אסטרטגיית הרגע האחרון איננה מתוכננת מראש, אומר יואב צור, עורך 'מעריב' לשעבר ויועץ אסטרטגי שעבד עם נתניהו בקמפיין ב־2015. "נתניהו פועל מהבטן שלו אל הבטן של המצביעים, וכך הוא ימשיך לפעול. למי שחושש מאסטרטגיית הרגע האחרון אני יכול לומר שיהיה קשה להמציא משהו חדש, הכל כבר הומצא. אין מה לחדש".
המשפחה תנווט
חלק גדול מהחידושים מגיע מהבית בבלפור. נתניהו עצמו, רעייתו שרה ובנם יאיר מנהלים את הקמפיין, כשיועצים או פרסומאים נדחקים הצידה. שלא לדבר על פוליטיקאים, שממודרים כמעט כולם מהעשייה. בבחירות הקודמות היועצים זזו הצידה זמן־מה לפני הבחירות, הפעם כלל לא נשכרו. אם בעבר ניסו להצניע את המעורבות הגבוהה של הבית בבלפור, הכחישו כל ידיעה, השנה העמדת הפנים התפוגגה. פגישות רבות נערכות בבלפור. שרה מעורבת, יאיר הרבה יותר. בעבר, מעידים גורמים הקרובים לסביבת נתניהו, הייתה שרה מעורבת יותר. זה כלל השתתפות בניסוחי סלוגנים ושלטי חוצות, ישיבה על המחשב שעות ארוכות כדי לאתר כשלים בקמפיין ולדרוש לתקנם. היא הייתה אחת הרוחות החיות מאחורי הקמפיין השלילי נגד ציפי לבני ("זה גדול עליה"). בבחירות הקודמות היא שדרשה להטיל את האחריות על מני נפתלי לאחר פרסום דו"ח המבקר על מעונות ראש הממשלה. באחת ממערכות הבחירות השתתף נתן אשל, איש סודה, בישיבות המטה. אחד הנוכחים מעיד כיצד אשל היה יוצא מהחדר בקביעות, בתדירות גבוהה, כדי להתקשר לגברת נתניהו, לבשר לה מה הוחלט ולהעביר דרכו המלצות (או יותר – הנחיות) אל אנשי המטה ואל ראש הממשלה. אדם שעבד במטה הבחירות באותה עת היה המום כשהבין איך עצותיו המקצועיות מתהפכות במחי לחישה של אשל על אוזנו של נתניהו. אשל עדיין מקורב ומסייע למשפחה בעניינים שונים, אבל ככל הנראה לא מעורב בקמפיין.
מטה הבחירות מצומצם, העובדים מקורבים למשפחה. הפעם מבחן הנאמנות חשוב במיוחד, לאחר שבכירי מטות הבחירות הקודמים, ניר חפץ, ארי הרו ושלמה פילבר, הפכו לעדי מדינה. פילבר אף עובד עם 'הימין החדש'. עד כדי כך הנושא רגיש, שמנהל השטח, נדב דואני, עזב את תפקידו אחרי שהתברר שהוא מיודד עם רעייתו של בן כספית.
יונתן אוריך וטופז לוק, אנשי הניו מדיה, הם מהמילייה של יאיר נתניהו. הם אחראים כמעט על כל המסרים יחד עם נתניהו עצמו, ציוצים, פוסטים, סרטוני וידיאו. הם מחפשים הזדמנויות, תרים אחרי כל סדק שדרכו ראש הממשלה יוכל להעביר את מסריו, כמו רותם סלע שנפלה לידיהם כמכרה זהב. "נתניהו מקווה שהשמאל יספק לו עוד יאיר גרבוז. בינתיים הסתפק ברותם סלע, ובעזרתה ניסה להוכיח לבייס שלו שהשמאל התל אביבי מנותק", אומר אחד מיועציו של נתניהו בעבר. אוריך וטופז הם כליאי הברקים של המשפחה. האשמה על הסרטון שצולם על רקע בית עלמין צבאי הוטלה, על פי גורמים, בין השאר על אוריך, שצריך היה לצפות בסרט טרם פרסומו. אם כי איש לא העלה על דעתו לפטר אותו. אחרים שילמו את המחיר.
צורי סיסו, מנכ"ל הליכוד ומנהל השטח של הקמפיין, מקורב לשרה נתניהו, התחיל את דרכו כטכנאי המחשבים המשפחתי וטיפס עד לתואר הנחשק למורת רוחם של אחדים מבכירי הליכוד. נתניהו, אוריך וסיסו אחראים גם על תקצוב הקמפיין. בבחירות הקודמות אישרה מזכירות הליכוד בראשות ישראל כ"ץ את נושאי התקציב, כמו גם הקמת ועדה בראשות דוד ביטן שהייתה אחראית על פרטי התקצוב. הפעם, אומר חבר מזכירות, לא היינו מעורבים כלל. הקמפיין מתוקצב על ידי המעגל הפנימי ללא התערבות חיצונית.
חני בליוייס, המזכירה הנאמנה של נתניהו במצודת זאב, מקורבת מאוד לשרה נתניהו ולא אחת מתואמת איתה, בוחשת בפוליטיקה הליכודית עד כדי מריבות עם יועציו הפוליטיים של נתניהו. תשאלו את עמרי אקוניס, אחיו של אופיר אקוניס. "פריימריז בליכוד עושים עם חני בליוייס או לא עושים בכלל", כדברי יונתן אוריך בטוויטר. לתצלום של נתניהו עם כמה מבכירי הליכוד על רקע ירושלים הביא נתניהו את יולי אדלשטיין ואת ישראל כ"ץ, בליוייס לחצה להוסיף לתמונה את יואב גלנט, גלעד ארדן וגדעון סער, קרובה לשטח שמעדיף הסכמי שלום פנים־ליכודיים על מאבק דמים. מירי רגב, שנדחקה החוצה למרות מקומה בחמישייה הראשונה, רצתה לשרוף את המועדון. וזו לא ההיתקלות הראשונה שלה עם בליוייס, שהושיבה אותה רחוק מדי מהמנהיג באירוע בעכו שבו נרשמה סולחה קודמת – של נתניהו עם יולי אדלשטיין.
–
לכתבה זו יש המשך. הכתבה המלאה פורסמה בגיליון המודפס.
