שעה קלה לאחר שראשי המפלגות החליטו שמפרקים את הממשלה ויוצאים לבחירות, נפגש סגן שר הבריאות יעקב ליצמן (אגודת ישראל) עם יו"ר ועדת הכספים משה גפני (דגל התורה) לפגישת היערכות. תאמרו: מה מרגש בפגישה של שני שותפים לדרך ולרשימת 'יהדות התורה'? התשובה היא כי רב המפלג על המאחד. מאז הבחירות האחרונות ברשויות המקומיות הם לא נפגשו, אפילו לא הביטו זה בעיניו של זה.
הניצחון הליטאי על החסידי בירושלים (3:6 במועצה) גרם למתח רב בין השניים. זה שנים ש'אגודת ישראל' חשה עליונות בתוככי המפלגה המשותפת 'יהדות התורה', נטלה את חלקה בראש והותירה פירורים לאחותה הליטאית הצעירה, 'דגל התורה'. ניצחונה של 'דגל' מול 'אגודה' העמיד בראש סדר היום הפוליטי את השאלה "מי בראש?".
גפני לא רצה להגיע לבחירות על רקע חוק הגיוס, הוא ורבותיו אף צידדו בעד החוק המוצע ופעלו במסתרים שהוא יעבור במליאה. ליצמן, לעומתו, אף הוא בהוראת רבותיו, היה נגד החוק במתכונתו הנוכחית וביקש להכניס בו שינויים. גרירת הרגליים הפכה להזדמנות לכל מבקשי רעתה של הממשלה להכשילה, עד ליציאת נשמתה של הכנסת ה־20 והממשלה ה־34.
אין קו אחיד אצל החרדים, בדיוק כמו שאין משנה אחת אצל החילונים. מה שגדולי התורה הליטאים רואים כהזדמנות חד־פעמית, רואים האדמו"רים החסידיים כהתרפסות וכפשרה. יהדות התורה היא אכן מפלגה אחת, אבל הסיעות לא תמיד שרות בדואט, לפעמים כל אחד שר סולו לעצמו.
ואת הסוד הגלוי הזה לא יודע מי שמכריז על עצמו כראש הממשלה הבא, יאיר לפיד, או שהוא יודע ומשחק כלפי חוץ. בנאומי רהב הוא הכריז: "הקואליציה עשתה קומבינה עם החרדים". והשאלה שלא נשאלת היא: עם אילו חרדים בדיוק עשו את הקומבינה? עם אגודת ישראל שהתנגדה לחוק או שמא דווקא עם דגל התורה וש"ס שצידדו בחוק למן הרגע הראשון?
חילוקי דעות בין הסיעות יש וזה לגיטימי, אבל קיימת תמימות דעים באשר לאויב המשותף. יאיר לפיד זוכה לכבוד המפוקפק הזה פעם אחר פעם. הוא רוכב על גל שנאת החרדים בדרכו לכנסת ולממשלה. וכשהציבור החרדי מגלה שעוינים אותו – הוא נלחם בציפורניו על שרידותו ויוצא בהמוניו להצביע ולהשפיע. הווי אומר, לפיד מוציא את החרדים לקלפיות.
לחרדים יש אג'נדות רבות לרווחת בוחריהם, אבל האג'נדה המרכזית היא: תנו לנו לחיות כפי תפיסת עולמנו, אל תכריחו אותנו לשנות את אורח חיינו וּודאי שלא ניתן יד לשינוי הסטטוס קוו מימות דור. דת ומדינה? כן, אבל קודם דת, אחר כך אולי גם קצת מדינה.
זו אינה הממשלה הראשונה שנופלת על רקע הקונפליקט שבין דת ומדינה. קדמו לה ממשלת רבין הראשונה, כשמטוסי F-15 נחתו בעיצומה של שבת והפילו את הממשלה; נסיעת הטורבינה של חברת החשמל היוותה מסמר אחרון בארון המתים של ממשלת ברק הראשונה וזירזה את קבורתה; ועכשיו חוק הגיוס ששבר את גב הגמל של ממשלת נתניהו הרביעית. בתוצאה הסופית: ממשלות קמות והולכות, ועולם התורה הולך ומתעצם. לא חוק כזה או אחר ישנו את הדמוגרפיה של בית המדרש.
