ביבילנד // מסע לאורכו ולרוחבו של הליכוד לקראת הפריימריז והבחירות הכלליות

מופע הבחירות של ראש הממשלה היה קצר אבל דרמטי. באיחור קל נכנס בנימין נתניהו אל אולם ירושלים בכנסת, לישיבה השבועית של סיעת הליכוד. לצד חברי הכנסת והשרים, המתינו לראש הממשלה, מוכנים לצילומי סלפי, עשרות רבות של עובדי מנגנון המפלגה, קבלני קולות, חברי מרכז, ראשי ערים ומי שמתכוונים להתמודד בפריימריז, ביניהם ניר ברקת שמתחבק עם אחרוני העסקנים כאילו גילה את אחיו האבודים.

שבוע לפני כן העז אחד המשתתפים למתוח על נתניהו ביקורת מימין, ובתגובה נאסר על הפעילים להיכנס לאולם. אולם משהתברר כי זו גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה, נפתחו הדלתות שניות ספורות לפני שנתניהו הגיע, מלווה בראש לשכתו יואב הורוביץ. בבת אחת פרץ אל האולם נחיל אדם. עבור אחדים מהם ישיבת הסיעה בצהרי יום שני היא שיאו של השבוע והם עשו הכל כדי לא להחמיץ את האירוע, אחת הפעילות הגיעה לבושה בפיג'מה של בית חולים עם מסכה על פניה. עד כדי כך.

נתניהו לא בזבז רגע. הוא הידס במהירות אל מקומו ומיד התחיל במופע, אותה הצגה שעמה הוא מסתובב ברחבי הארץ כבר חודשים ארוכים, עיקריה לעוסים וטחונים עד דק אבל מעוררים את הקהל. חזבאללה ואיראן בצפון, חמאס בדרום, פיגועים בגדה, כל אלה נעלמו במחי קסם, נתניהו מסביר שעל הביטחון לא מוותרים, "בסך הכל שומרים על מדינת ישראל, אי נפלא של שקט". משם עבר ליחסי החוץ של ישראל ("שיא של כל הזמנים!"). יומיים אחר כך יודיע דונלד טראמפ, ידיד הנפש של המנהיג מבלפור, שארה"ב יוצאת מסוריה ומפקירה למעשה את המזרח התיכון. נתניהו מדבר על פסגה בבאר שבע עם מנהיגי יוון וקפריסין, על הנחת צינור נפט לאירופה, "עובדים על זה, נהיה מעצמת אנרגיה".

ואיך אפשר בלי התקשורת. "אתם לא תשמעו על זה מילה בתקשורת. הוזמנתי לפגישה של המדינות הבלטיות, לא שמעתם על זה. אני מסופק אם תשמעו על הביקור הבא שלי בברזיל. כמה מזה תשמעו? מישהו רוצה להמר פה? מה שמעתם מהמשלחת בגואטמלה. כמעט אפס. קרתה תקלה, בדרך כלל התקשורת כן מסקרת, אבל רעייתי שרה הייתה חלק מהמשלחת. התקשורת מתעלמת מאיתנו, אנחנו מתעלמים מהתקשורת. נמשיך לעשות דברים נפלאים". הפעילים מוחאים כפיים למרות השקרים הבוטים (כל מה שדיבר עליו נתניהו – סוקר); הבייס הבין את מה שנתניהו טוחן כבר חודשים ארוכים, אל תאמינו לאף מילה בתקשורת. יומיים אחר כך יפורסם שהפרקליטות תמליץ להעמיד את ראש הממשלה לדין בעבירות שוחד בתיקי 2000 ו־4000, אבל המצע כבר מהודק היטב, אסור להאמין לאף מילה. ואם תהיתם, שנתיים של "לא יהיה כלום כי לא היה כלום" התאיידו, הסיסמה הנוכחית מול מערכת המשפט היא "משחק מכור".

עין הסערה חלפה בהבזק קצר וכבר הורו הסדרנים לקהל לעזוב את האולם, הותירו את ראש הממשלה עם קומץ חברי הכנסת והשרים. קפוא במקומו הביט נתניהו במהומת היציאה. רק אורן חזן ניגש אליו. מראה מכמיר לב. דווקא חבר הכנסת שראש הממשלה הכי סולד ממנו, מזדחל ללחוש על אוזנו. חלק ניכר מהשרים לא חושבים על זה אפילו. בליבם הם חשים כלפי נתניהו לא פחות סלידה ממה שהוא חש כלפי חזן.

שבוע מאוחר יותר, זמן קצר אחרי פרסום הידיעה על הקדמת הבחירות, כמה שרים, איוב קרא, מירי רגב, יובל שטייניץ, מצטופפים סביב נתניהו שחוזר על עיקרי הנאום. הגענו להישגים כבירים, בעזרת השם ובעזרתכם אנחנו ננצח. השרים והפעילים מוחאים כפיים, מישהו צועק "40 מנדטים". נתניהו מחייך חיוך מעושה.

קרש הצלה למנהיג

בליכוד מתכוננים לבחירות. המהומה רבה, בוקה ומבולקה, להט בספירה הפוליטית, מתיחות שיא, מתארים הפעילים את המתרחש. אחד מחברי המרכז מתפייט: "עד מצודת זאב שומעים את קולות החרבות".

הח"כים והשרים, הסניפים, המחוזות, מרכז הליכוד, המזכירות, היכן שלא זורקים סיכה מגלים תסיסה. רק הסקרים המנבאים כ־30 מנדטים מאחדים את המפלגה. אם ינצח כמו בסקרים, ינצח יותר מאת היריבים הפוליטיים. כתבי האישום שכנראה בדרך, הנהנתנות, הניתוק, הכל ייסלח. הליכודניקים רוצים להישאר בשלטון והם יתמכו במי שישאיר אותם שם, גם אם הוא יואשם בשוחד. עיתוי הבחירות, אפריל 2019, קריטי לנתניהו, הוא מקווה שבוחריו ינהרו לקלפיות לפני שיוחלט על כתב אישום נגדו. ירמוז לשומרי החוק, כשהבייס וקואליציה חדשה־ישנה מאחוריו, שכדאי שיחשבו פעמיים לפני שפועלים נגד ראש ממשלה חזק.

30 מנדטים ומעלה הם קרש ההצלה הפוליטי של נתניהו. והוא עובד. איפה לא היה בחודשים האחרונים. כמעט כל סניף זניח זכה לביקור. מצטלם ונוסע, יורה ונואם. שעה וחצי בוועידת 'גלובס', חלף על פני ארונה של רונה רמון במרכז פרס לשלום, ביקר באוניברסיטת תל אביב, במקום הפיגוע בגבעת אסף, באוגדת יו"ש, בתעשייה האווירית, בגבול הצפון כמובן, בהדלקת נרות בכותל עם השגריר האמריקאי דיוויד פרידמן, בכפר המכבייה עם פעילי ליכוד. אפילו בבית האויבים, 'ידיעות אחרונות', בטקס לזכרו של נח קליגר. וגם בריסל, ברזיל, סחרחורת בלתי פוסקת של נסיעות, מפגשים. ראיונות לתקשורת הישראלית? עדיין לא, אבל זה יגיע. בינתיים מבול יומי של פוסטים וקטעים מצולמים שמופצצים דרך כל פלטפורמה.

מטה בחירות מתחיל להתגבש. בכירי הליכוד, כמו בפעם הקודמת, יורחקו ממנו. הוא ינוהל מבלפור, על ידי יושביו ועם קומץ נאמנים. חלק, כמו צחי הנגבי, מירי רגב וציפי חוטובלי, יקבלו תפקיד כלשהו. רוב השרים וחברי הכנסת יצפו בתשדירים ובשלטי החוצות כאחד הבוחרים, מבלי שדעתם תישאל ולו פעם אחת.

בבלפור יתוו את האסטרטגיה וגם את הטקטיקה. אדם שעבד בעבר עם נתניהו בבחירות צוחק כשאני שואלת איך ייראה המטה של נתניהו. למה את לא שואלת אותי אם הוא ינעל נעליים, זו בדיוק אותה רמה של שאלה. המשפחה היא המטה; הגברת נתניהו, יורש העצר יאיר נתניהו וראש הממשלה, הם לבדם קובעים הכל.

אדם אחר שעבד בעבר עם נתניהו מתאר זאת כך: "לא אחת אנחנו העלינו רעיונות שחשבנו שהיו מוצלחים ונכונים, נתניהו שקל וחזר אלינו עם רעיון אחר. לא יכולנו לדעת אם הגברת, יאיר או נתניהו בעצמו הגו זאת. בכל מקרה המילה של נתניהו הייתה האחרונה, הוא זה שקבע, בניגוד למשה כחלון שאמר ליועצו, ליאור חורב, גורלי בידיך, אעשה מה שתגיד לי. שלושה שבועות לפני הבחירות הסתיימה העמדת הפנים, למעשה הפסיקו להתייעץ איתנו כמעט לחלוטין, השליטה עברה לבית בבלפור באופן כמעט מוחלט".

ניר חפץ ושלמה פילבר, אנשי סודו של נתניהו בקמפיין הבחירות האחרון, הפכו לעדי מדינה נגדו. הפעם יקורבו למעגל ההחלטות מי שכבר היו שם, אבל הפכו צמודים ומשפיעים הרבה יותר – יונתן אוריך וטופז לוק. אנשי ההסברה של נתניהו וחבריו של הבן יאיר. אליהם עשוי להצטרף יאיר קספריוס שהגיע ללשכת נתניהו עם ניר חפץ ונשאר גם אחרי שחפץ עזב. הוא נאמן. לאחרונה התלווה לנסיעתה של רעיית ראש הממשלה לגואטמלה, לצד לוק ואחרים. קספריוס נחשב ל"מרגיע הרשמי של הגברת", כך בפי אחד מהמקורבים. נתן אשל עדיין מקורב גם הוא. אבל פחות מבעבר. גם רבקה פאלוך, היועצת של נתניהו לענייני חרדים והמקורבת לשרה נתניהו, מסתובבת באזור. עופר גולן, דובר המשפחה, ראש מטה התגובות של הליכוד בבחירות האחרונות, יהיה גם הוא שם. הצעקות של חפץ, שזכורות היטב אצל יושבי המטה באור יהודה ב־2015, כבר לא יהיו.

מטה כאוטי כזה לא רואים כל יום, אומר יועץ שעבד בעבר עם נתניהו, "צורת העבודה הזויה אבל מאחר שהיא עבדה טוב עבור נתניהו ועבור הליכוד, היא תשוחזר גם בבחירות האלה למורת רוחם של בכירי הליכוד".

בכירי הליכוד

צמרת הליכוד עסוקה במאבקים משל עצמה. הם ייאלצו להתמודד ברשימה הארצית, שנבחרת על ידי כלל 150 אלף המתפקדים. זה לא יהיה קל, הצפיפות למעלה דחוסה. המועמדים הטבעיים גדעון סער, ישראל כ"ץ, יולי אדלשטיין, מירי רגב, גלעד ארדן, עשויים למצוא מולם מועמד חיצוני, מפתיע. עם כל הכבוד למר ביטחון, יש רבים הרוצים לראות בראש הליכוד רב־אלוף במקום סרן במיל' נתניהו. חבר מרכז ליכוד בולט ניסה לגשש אצל בני גנץ וגבי אשכנזי. "כל אחד מהם יאכל את בכירי הליכוד בלי בעיה", הוא מפנטז. בסביבת אשכנזי אמרו שאין סיכוי. גנץ מן הסתם עיווה פניו, והזדחל לבסס את רישום מפלגתו החדשה. "חבל", אומר חבר המרכז שניסה לרקוח את הדיל, "אם אשכנזי בא אלינו, הוא לוקח חד וחלק את ראשות הליכוד אחרי נתניהו".

גדעון סער, מי שסומן על ידי נתניהו כאויב – ובכך מוצב גם כמספר אחת למעשה מבין המועמדים להחליפו בעת הנכונה – מתרוצץ בשטח בלי הפסקה. לפני ארבע שנים פרש, אבל מעולם לא הזניח את המפלגה. בשנה האחרונה הוא פועל בשטח באופן אינטנסיבי. עסקן בולט ממרכז הארץ שאינו ממקורבי סער ושנחשב למוריד גשם מפלגתי, מספר ל'ליברל' שסער המתין חודשיים לפגישה איתו. העסקן דחה את סער לדבריו פעם ופעמיים ושלוש, סער התעקש – ובסוף נפגש, כמו כל המועמדים האחרים.

סער מגיע לכל בר מצווה, ברית מילה וחתונה. מקושר מאוד לראשי עיריות ומועצות ולפעילי שטח בחולון, בירושלים, במעלה אדומים, באשדוד ועוד. פועל בנמרצות בקרב החרדים והדתיים. הדליק נר חנוכה עם האדמו"ר מגור. אלה זוכרים לו את התקרבותו לדת, את שמירת השבת האישית והמאבק לסגירת המרכולים בשבתות.

לאירוע חנוכה של סער הגיעו כ־1,000 פעילים, שליש מכמות המשתתפים בהדלקת הנר הרשמית של נתניהו והליכוד בכפר המכבייה. סביבת ראש הממשלה עשתה רבות כדי לשמור על הפער המספרי. שעות לפני הטקס בכפר המכבייה עוד נשלחו הודעות לפעילי הליכוד, הפצירו בהם להגיע לאירוע. הסעות מאורגנות יצאו מסניפים בצפון הארץ. משתתפי האירוע הרבה פחות סבלניים מבעבר, חלקם נשבעו לא לחזור שוב על החוויה, רבים התלוננו על העיתוי, נר ראשון של חנוכה נתפס כחג משפחתי, נתניהו מתעלם מרגשותינו, אמרו. הכיבוד צנוע, סופגניות במשורה. לשם השוואה, באירוע הדלקת נרות של פעילי ליכוד בהרצליה, עם כעשירית ממספר המשתתפים, הוכנו 22 קילוגרמים של דגים, עשרה קילוגרמים של קוסקוס ושבעה קילוגרמים של שעועית. הפעילים אוהבים מזנון חופשי. אירוע דל קלוריות נחשב לאכזבה. ביציאה מכפר המכבייה חולקו מטריות ממותגות ליכוד. הפעילים התנפלו, סוף־סוף משהו לקחת הביתה.

היו בכירים שנזהרו מלהחצין אהדה לסער, בגלל חיצי הרעל של נתניהו כלפיו. לא כל מי שתומך הגיע. נצפו בכל זאת צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים הטרי, לצד אבי דיכטר, מיקי זוהר, שרן השכל, ענת ברקו, יהודה גליק, יואב קיש, אורן חזן ("תודה רבה לך על העבודה שלך, על האותנטיות שבך"). אמו של חזן, אביבה חזן, חברת מזכירות הליכוד, מקושרת ומשפיעה. מקורבת לאופיר אקוניס, מונתה לאחרונה ליועצת במשרד המדע. רצוי לא להסתכסך עם המשפחה. רק שר אחד, חיים כץ, העז להשתתף. סער קידם אותו במילים חמות, "חבר אמיתי שאפשר להישען עליו ואני אוהב אותו והליכוד חייב לו הרבה".

סער אולי אוהב אבל נתניהו הרבה פחות. על פי מקורות, הוא סירב ללחוץ את ידו של שוקי אוחנה, ראש עיריית צפת שהשתתף בחגיגה של סער. חיים כץ זכה גם ליותר ממבטים עוינים מראש הממשלה. בינתיים התפזרה הכנסת, בלי להצביע על "חוק סער", בבת עינו החוקתית של נתניהו, שמותגה על שם יריבו לכאורה, שלא בטובתו.

 ההישרדות של ארדן

חיים כץ מקורב לסער אבל גם לישראל כ"ץ. חבורה קטנה, בניגוד לכל היגיון, מתחילה להתגבש. דוד אמסלם, דוד ביטן, ישראל כ"ץ וחיים כץ. שר התחבורה, שנחשב לאויב לא פחות גדול של נתניהו בתקופות אחרות, עשה הכל כדי להתקרב לראש הממשלה (עד כמה שניתן), בניסיון ליצור חזית משותפת מול סער. וגם מתוך תקווה לקבל את תיק החוץ (כפי שהובטח לו בעבר ולא קוים). גם בלי התיק, כ"ץ הסתדר על נסיעה לעומאן אחרי נתניהו ("בשליחות ראש הממשלה"). סער עצמו נפגש רבות בארץ ובחו"ל עם פוליטיקאים שונים. לאחרונה פגש במדריד את חבר הפרלמנט חוסה רמון גדז ("מי שכנראה יהיה שר החוץ הבא של ספרד"). וארדן מצידו השתלט על המאבק ב־BDS, גם בלי נסיעות.

 

בעבר נחשב ארדן לצלע מרכזית במשולש המועמדים הפוטנציאלי (עם סער וכ"ץ) לרשת את נתניהו. האחרון תקע אותו בכוונה במשרד לביטחון הפנים, בציפיה שייכשל ומועמדותו האפשרית תהפוך לפנטזיה רחוקה. ארדן שרד את הקדנציה, למרות הקשיים וגם הכשלים. הוא התבלט בתקשורת, עבד קשה בשטח הליכודי. אוהבים אותו שם. אבל הדם הרע בינו לבין נתניהו עלול לפגוע בו, עוד יותר מפיאסקו מינוי המפכ"ל (הכפול). ארדן, למשל, לא השתתף באירוע בכפר המכבייה. אגב, נר ראשון של חנוכה היה שמור באופן מסורתי לארדן, שנהג לחגוג עם מאות פעילים. השנה נתניהו לקח לו את הנר. מי יודע מה עוד ייקח לו. "מי רואה את ארדן ממילימטר", אומר ל'ליברל' מוריד הגשם. החלום על ראשות המפלגה הולך ומתרחק. אבל ארדן צעיר וסבלני. השאלה הגדולה כרגע, אומר חבר מרכז ותיק, היא לא אם ארדן ינהיג את הליכוד, אלא אל מי יצטרף, אל גדעון סער או אל ישראל כ"ץ. השלושה אמנם מתעבים למדי זה את זה, בכל הרכב שתבחרו. אבל ברגע האמת מה שיכריע יהיה האינטרס, אומר חבר המרכז.

במירי רגב דובר נכבדות. לפני שנה ניבא לה סקר מכובד מקום ראשון בפריימריז. אבל כעת תמצאו פחות שמהמרים על כך. רמז לכך קיבלה כשלא הצליחה להעביר את חוק הנאמנות בתרבות. כולם כמעט יפעלו נגדה, בראשם ארדן וכ"ץ, שחוששים מהתגברות כוחה. רשימות חיסול כבר רוחשות. הברית עם גדעון סער שדחפה את רגב קדימה בעבר התפוגגה מזמן. סער טיפח אותה, היום הוא כנראה די מתעב אותה. רגב, כמו רגב, ליחכה את פנכתו של נתניהו יותר מכולם, ומחקה את מה שסער עשה עבורה ברגע, בלי לחשוב פעמיים. בעתיד, אולי, היא תהפוך שוב את עורה ותחזור להיות "חיילת" של סער, אם כי שרת התרבות כבר מפנטזת, על פי רבים, על ראשות הפירמידה לעצמה.

למרות מאמציה של רגב להתקרב למתנחלים, היא כנראה אינה מככבת בחלק מרשימות המומלצים של קבלני קולות גדולים בהתנחלויות. מצביעים חופשיים רבים במפלגה, שאינם משויכים לבייס הימני ההולך באופן עיוור אחרי נתניהו, סולדים על פי עדויות מהרקורד שלה ומהתנהגותה. כפיים? לא אצלם.

הטרמפיסטים הבכירים החדשים

חיים כץ, יו"ר מרכז הליכוד, איבד מכוחו. אמנם בנו יאיר ירש את מקומו כיו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית, מקור עוצמת שר הרווחה. אבל את מה שהאב כבר שכח, הבן אולי עדיין לא למד. לא בטוח שיצליח להניע בפריימריז את אותו סדר גודל של גייסות עובדים כבעבר. כץ גם חושש מכתב אישום על שוחד והפרת אמונים, שעליו כבר הוחלט עקרונית בפרקליטות. למכרים הוא אומר כי בסופו של דבר הוא זה שישלם על חטאיו של נתניהו. הפרקליטות, שמתמהמהת בטיפול בתיקי נתניהו, תבקש לכאורה להוכיח שהיא עושה את עבודתה ותגיש נגדי כתב אישום, אמר לאחרונה על פי עדויות.

ניר ברקת, שחולם להגיע אל ראש הפירמידה, משקיע זמן והרבה כסף. בחגיגות יום הולדתו ה־59 השתתפו אלפי חברי ליכוד, שהופצצו במטח של הזמנות ובהבטחה לאוכל טוב. רבים אכן הגיעו. הם גם זוכים לביקורים תכופים של המועמד. אירועים משפחתיים גדולים כקטנים, ברקת מגיע לכל הארץ, מנסה להסתחבק, להיות אחד מהחבר'ה. ברקת פקד מאות רבות שיצביעו עבורו, הסמסים מהמטה שלו זורמים בשצף, אך עדיין לא ברור עד כמה הארטילריה המסיבית מסייעת לו. ראש העירייה לשעבר סימן את המטרה הסופית – ראשות הליכוד. בינתיים הוא מקווה להפתיע ולהתברג בחמישייה הראשונה בפריימריז. הוא עושה המון, אומר חבר מרכז ליכוד שמכיר היטב את הנפשות הפועלות, "אבל לדעתי לא הצליח להתנחל בלבבות".

לא בטוח שגם יואב גלנט, שכבר למעלה משנה מכתת רגליים בליכוד, מדלג מהרמת כוסית לחתונה, מנאום להרצאה, מעורר בכל השטח הליכודי התלהבות. לאחרונה נפגש עם כמה עשרות חברי מרכז ליכוד בכנס שאורגן למענו. הוא גם הרצה בפני חוג תדמור האידיאולוגי. חולם על משרד הביטחון בממשלת נתניהו החמישית. את כחלון מחק מזמן, והוא מקפיד להחניף ליו"ר הליכוד בכל הזדמנות – עם מיקרופון או בלי.

לפני שבועות ספורים, בסקר של אחד מאתרי הליכודניקים, הגיע גלנט למקום השני אחרי אבי דיכטר ולפני ניר ברקת, גלעד ארדן וישראל כ"ץ. רגב במקום השביעי על פי אותו סקר, אחריה יולי אדלשטיין, גדעון סער ואמיר אוחנה. הסקר נתפס ככזה שאינו משקף את המציאות. לפני תשעה חודשים סקר הנשים של אותו אתר, 'הכל פוליטיקה', הציב את נורית קורן במקום הראשון, אחריה שרן השכל וענת ברקו. "מופרך" זו הדרך הנכונה לתאר זאת. החודש ייערך סקר רציני יותר, במסגרת
הליכודיאדה המסורתית באילת. לכולם ברור שהחיים עצמם יהיו חזקים מהסקרים. "האמת היא שאף אחד לא יודע שום דבר", אומר הפעיל הבולט, מוריד הגשם. "אנחנו לא יודעים מה יחליט נתניהו במקרה ויוגש נגדו כתב אישום, כולנו חיים באי־ודאות".

הרשימה הארצית

אופיר אקוניס וזאב אלקין מפגינים נגד ממשלתם, שרן השכל מקדמת את חוק הפוקר, שר התיירות יריב לוין חונך קו טיסות מוזל ללאס וגאס, ההימורים פתאום כה קרובים וזולים, נאווה בוקר מעניקה בכנסת אות הוקרה לאייל גולן בטקס ביזארי מטעם עצמה. רשימה חלקית מאוד של הנעשה, ושעוד ייעשה, לטובת (בעיקר) הפריימריז.

על פי הערכות, כ־12 חברי כנסת מהליכוד ילכו הביתה. מי שנכנסו מהמחוזות עם אלפי קולות ספורים, מחויבים להיבחר הפעם ברשימה הארצית – עם עשרות אלפי קולות. וגם מי שלא עברו במחוזות ובקושי שרדו את הרשימה הארצית בפעם הקודמת בסכנה. נורית קורן, שרן השכל, יובל שטייניץ, מיקי זוהר, יואב קיש, אורן חזן, נאווה בוקר, ענת ברקו, ירון מזוז. רבים בסכנה.

הם לא פראיירים, חברי הכנסת, אחרי ארבע שנים של שכר מתגמל שהלך ועלה, כבוד, נסיעות מפנקות ברחבי העולם, הם לא ילכו בלי מאבק. חקיקות, קטטות תקשורתיות ופרובוקציות הציפו את האומה כולה, הכל כדי להצליח בליכוד. מאחורי הקלעים הם מנסים להעביר כללים חדשים, שידחקו את המחוזות למקומות נמוכים ואף יקטינו את מספר חברי הכנסת החדשים שמגיעים מהם. מלחמת הכל בכל.

זו שעתם הגדולה של קבלני הקולות, יש בליכוד רבים כאלה. כולם מתנגדים לתואר הנ"ל, מצטנעים תחת הכותרת "פעילים". חלקם ראשי סניפים, אחרים בוסים גדולים, עובדיהם יצביעו עבור מי שיתבקשו. אחדים עסקנים מיומנים שעיקר כוחם בקשריהם. די היה להציץ בדפי הפייסבוק שלהם במהלך החנוכה כדי לגלות את כוחם. הדלקת נרות אצל חלקם הייתה אירוע ענק עם עשרות חברי מרכז וכיבוד כיד המלך. כך למשל משפחת בושאייף במושב זיתן, לא קבלנית קולות במובנה הטהור אבל בהחלט מקושרת מאוד, שתומכת, בין השאר, בגילה גמליאל. חברי ליכוד מתארים את הדלקת הנר במושב זיתן בעיניים נוצצות, שום דבר לא ישתווה לזה, אומר מי שאכל שם סופגניות.

המלצות "הסוסים הטרויאניים"

יומנם של קבלני הקולות מלא בפגישות עם חברי כנסת שמתחננים על נפשם. קבלן קולות קטן ממרכז הארץ מונה את מי שביקשו לאחרונה להיפגש איתו. לוין, אקוניס, דיכטר, סער. "זה לא פשוט, הם לחוצים, ההתמודדות קשה".

קחו לדוגמה קבלנית קולות חזקה מאזור המרכז. היא כבר החליטה, הנשים שלה הן שרן השכל, ענת ברקו וקטי שטרית (שאינה ח"כית). "כל יום מתקשרת אליי אישה שרוצה להתמודד ברשימה הארצית או במחוזות. כל אחת שמסתכלת בראי ורואה שהיא אישה מחליטה שהיא חייבת להיות חברת כנסת. אני אומרת להן, חבל על הכסף שלכן, יש מקום לאישה חדשה אחת וזו לא תהיי את".

לקבוצת 'הליכודניקים החדשים' תהיה השפעה לא מעטה על הרשימה לכנסת. שישה מחבריה יתמודדו ברשימה הארצית בעזרת מימון המונים. כעשרת אלפים התפקדו, זו אחת מהקבוצות הגדולות בליכוד. במפלגה הבינו את כוחם ומתחילים לחשוש מהם. בעבר הבכירים נלחמו בה, בעיקר בשם נתניהו. טענו שהם שמאלנים בתחפושת. זה חודשים הם נאבקים בבית הדין של התנועה על גורלם של כ־1,000 מתפקדים. תומכיהם מסומנים, ביניהם צחי הנגבי, שרן השכל ויהודה גליק. מירי רגב נפגשה עמם והביעה תמיכה ואז חזרה בה ("סוסים טרויאניים"). בעבר תמכו בין השאר ביואב קיש. זה לא יקרה שוב. בפריימריז שייערכו ב־5 בפברואר עוד לא ברור במי יתמכו. כך גם 'קבוצת שורשים', שמורכבת מרבים מיוצאי מרוקו במפלגה.

גם המתנחלים על אלפי מתפקדיהם הרבים יחרצו גורלות. לאחרונה הודיע יוסי דגן, יו"ר מועצת יש"ע, כי פקד כמה אלפים. מופע הראווה שבו שרים הפגינו נגד ממשלתם היה בין השאר בעקבות אותה הצהרה. מי לא רוצה את הקולות שלו. ברקת עובד חזק בהתנחלויות, וכך גם רבים מבכירי הליכוד המכהנים. קבלני קולות בהתנחלויות אומרים שהם ייתנו את קולם למי שתמך בהם לאורך השנים. "דווקא יש אינפלציה", אומר אחד מהם. "הרוב בסדר איתנו, ומי שיודע שהוא לא מספיק מקובל אצלנו, עדיין יש לו הזדמנות לתקן". ברשימת המומלצים שלו אפשר למצוא את יולי אדלשטיין, יריב לוין, אמיר אוחנה ואורן חזן, "הוא מאוד אידיאולוגי, אבל לגביו יש לי התלבטות מפני שלטעמי הוא לא מתנהג כמצופה מחבר כנסת". צחי הנגבי, המתון יותר מדינית, נמצא ברשימות השחורות שלהם.

ישראל כ"ץ אצלנו בהולד, אומר קבלן קולות אחר מההתנחלויות. "הוא אמנם עשה מהפכת תשתיות, אבל היא לא הגיעה אלינו". ההבטחה של כ"ץ להקים רשת של רכבות בשטחים לא התממשה, טוענים שם. הקבלן ימליץ בין השאר על גלנט ועל יואב קיש. "צפוף ברשימה הארצית", הוא נאנח, "מטריחים אותנו בלי סוף, שיחות טלפון, ווטסאפים, הבחירה קשה".

המחוזות

באחד מימי שישי האחרונים קיבלו אלפים ממתפקדי הליכוד הודעה: "האם תתמוך במועמדותו של יאיר נתניהו כנציג מחוז השפלה?". זה זמן רוחשות שמועות שהבכור לבית נתניהו ישכור דירה בנס ציונה או בראשון לציון ומשם ינסה להתמודד על מקום ברשימה. מחוז השפלה (שממנו הגיע דוד ביטן בעבר) עשוי להיות הנוח ביותר עבור נתניהו, על פי ניתוחים שונים. פנחס עידן, יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה, מקום 36 ברשימת הליכוד הקודמת, מתמודד על מקום מטעם המחוז. עידן חולש על כ־4,000 עובדי רשות שדות התעופה, רובם עושי דברו, רבים מהם התפקדו לליכוד. שנים הוא דואג להם כמו אב רחום. הם העובדים המתוגמלים ביותר כנראה, בשקלול כל הפרמטרים, בסקטור הציבורי. עכשיו הגיע תורם לשים בקלפי את השם הנכון. בין תומכיו אפשר למצוא גם את דוד אמסלם, דוד ביטן, חיים כץ וישראל כ"ץ. אלה גם תומכים כנראה במושיקו פסל, מארגן הליכודיאדה.

לא שעידן שוקט על השמרים. "אני עובד לאט־לאט, בשקט". הוא לא מתלהב מהאפשרות (המוכחשת יש לציין) שנתניהו הצעיר יתמודד. רק לפני כמה חודשים אירח במושב שלו, אחיסמך, את בני הזוג נתניהו, במפגש שבו השתתפו ראשי ערים מהליכוד, שהרעיפו חום ואהבה על הגברת ועל ראש הממשלה ("יש לנו את ראש הממשלה הטוב ביותר"). "נתמודד", אומר עידן ל'ליברל'. "כל חיי התמודדתי. אין לי אבא ראש ממשלה וגם לא דוד עשיר, כפי שאומר השיר. אני מבין שהבן של ראש הממשלה הוא הבן של ראש הממשלה, אבל תהיה התמודדות וחברי המרכז יחליטו".

במחוזות הליכוד הצפיפות גדולה לא פחות מאשר ברשימה הארצית. ישנם כאלה עם עשרה מתמודדים ומעלה. מחוז השפלה יתפוס תשומת לב ציבורית רבה, אבל גם במחוז הנגב שמחה וצהלה עם שני מתמודדים ידועים, גלעד שרון, בנו של אריאל שרון, וליאור קצב, אחיו של משה קצב. עמודי הפייסבוק וקבוצות הווטסאפ של חברי המרכז מתפוצצים משאלה אחת, מי עדיף, בנו של מי שהקים את קדימה וביצע את ההתנתקות, או אחיו של אנס מורשע. שרון מבין שההתנתקות בעוכריו ומנסה להרגיע את הרוחות. "לא עלה על דעתו של אבא לפנות יישובים נוספים", אמר לאחרונה ל'מקור ראשון'.

שניהם מתרוצצים בין הפעילים. מבליטים ומצניעים חליפות את הטיקט המשפחתי. גלעד שרון הדליק נר ראשון של חנוכה בעיר העתיקה בירושלים. לאביו, כזכור, הייתה שם דירה מעוררת מחלוקת. ליאור קצב הדליק נר שמיני של חנוכה עם אחיו משה. הוא בטוח שיביס את שרון. "לא הייתי מכנה זאת קרב קשה אלא קרב מעניין. נפגשתי עם מאות חברי מרכז ואני מקבל מהם תמיכה. הם לא יצביעו עבור שם משפחה אלא עבור אדם שאוהב את ארץ ישראל ולא ניסה לפרק את הליכוד או לעשות התנתקות".

קצב מתפאר בתמיכה של שרים וחברי כנסת, אם כי מסרב לנקוב בשמם. הוא לא היחיד. רוב אלה תומכים במועמדים במחוזות בחשאי. על פי המתמטיקה הליכודית, מי שיביע תמיכה במועמד מסוים עלול להפסיד כ־1,000 קולות בפריימריז שלו עצמו, קולותיהם של שאר המתמודדים וסביבתם המיידית. קחו בכיר בליכוד שמריץ מתמודדת באחד המחוזות. סיפור אמיתי. הבכיר מכיר אותה שנים ארוכות, בעבר אף סידר לה עבודה מתגמלת, במחוז כולם יודעים שהוא דוחף אותה קדימה, לא ישקוט עד שלא תהפוך לחברת כנסת. ובכל זאת, בשיחות עם פעילים במחוז הבכיר מכחיש כל קשר למועמדת. כלל לא ידעתי שהיא מתמודדת, הוא אומר, מה אני יכול לעשות, היא החליטה להיות חברת כנסת. מתנגדיה, אגב, גילו כי עבדה בעבר במחנה הציוני. רק זה חסר לבכיר בליכוד, ששמו ייכרך עם מי שמזוהה עם האויבים. וזה רק סיפור אחד במחוז אחד עם מתמודדת אחת. הכפילו את האירוע ב־100 ותקבלו את ממדי המהומה.

******************

אם מישהו מתכוון להתייחס למחוזות הליכוד כאל פריפריה, שישכח מזה. הרעיונות לדחיקתם כמה מקומות אחורה, או לצמצום כוחם של חברי המרכז כך שכל אחד מהם יוכל לבחור מועמדים רק בארבעה מחוזות ולא בכולם, הם קריאת קרב. במחוזות נחושים להילחם בשעת הצורך בכל מי שינסה לקפד את כוחם. "לא יעלה על הדעת שישחקו עם מועמדי המחוזות", אומר ל'ליברל' יו"ר סניף חיפה של הליכוד, הרצל עכו. צריך לשים לב אליו, סניף חיפה, על 5,000 מתפקדיו, השני בגודלו בארץ. "לא יזיזו את המקומות שלנו", אומר עכו.

זו מלחמת העולם שלנו, אומר גיל שמואלי מנהריה. "ראש הממשלה מנסה לסרס את כוחנו. אם ישנה את החוקה שנכתבה על ידי מנחם בגין ויוחנן בדר ויבקש לדחוק אחורה את מועמדי המחוזות, המלחמה מבחינתנו תתחיל. אנחנו רוצים שמיקומי המחוזות יישמרו, וניאבק על זה".

השטח הליכודי

הליכודניקים אוהבים לחגוג. תנו להם סיבה והם מארגנים אירוע רב־משתתפים ועתיר קלוריות. אלפי חברי מפלגה בכ־20 אירועים חגגו את החנוכה. אבל בסניף בחיפה לא הדליקו נר. אולי מפני שאין סניף, פיזית. צו הריסה מוטל על המשכן הוותיק ברחוב חסן שוקרי בעיר. בליכוד מנהלים משא ומתן עם בעלת הנכס שמסרבת להסירו. ניסיון לשכור אולם בעיר במהלך החג לא צלח. חברי הליכוד בחיפה נאלצו להדליק נרות במחוזות אחרים.

כ־40 סניפי הליכוד בכל רחבי הארץ ראו ימים טובים יותר. קחו את קמפיין הבחירות המקומיות של הליכוד בתל אביב, "זה אנחנו או מדינת מסתננים ויפו אסלאמית", כדוגמה לאווירה. הליכוד זכה רק במנדט אחד במועצת העיר. "ביזיון", מכנה פעיל ליכוד בעיר את ההתרחשות.

הרשתות החברתיות אמנם תפסו את מקום הסניפים הוותיקים, אבל בליכוד אומרים שהירידה בפעילות מקומית נובעת מסכסוכים פנימיים, ממאבקים בלתי פוסקים או מחוסר עניין. הליכוד חי אבל מת בסניפים. איפה לא היו מאבקים. בפתח תקווה שני בני דודים, משה משה ודורון רצון, נאבקו זה בזה עד כדי כך שהליכוד קיבל רק מנדט אחד במועצת העיר. "המלחמות הפנימיות הורגות אותנו", אומר פעיל ותיק בעיר, שראה כבר אי אלו מלחמות, אבל לא כזאת.

המרכז זז הצידה

כ־3,000 חברי מרכז הליכוד זועמים לא פחות. המרכז לא התכנס למעלה משנה. כוחם קוצץ בעבר, כשהוצאה מידיהם הבחירה בחברי הכנסת המתמודדים ברשימה הארצית. בחירה בחברי הכנסת מהמחוזות היא ירידה במעמדם. עם כל הכבוד, להכניס את ירון מזוז לכנסת נחשב להישג הרבה פחות מלהיב מאשר לקבוע מי יהיו חברי הכנסת בחמישייה הראשונה. חברי המרכז עדיין מלקקים את הפצעים.

אנחנו לא מתכנסים, אומר שמואלי מנהריה, יש על זה אצלנו במרכז תסיסה. "בעבר מרכז הליכוד הכריע בשאלות כלכליות וביטחוניות, היום אף אחד לא סופר אותנו. המצב החברתי מדאיג אותנו, יוקר המחיה, קצבאות הזקנה, מחירי הדיור, אבל אין לנו עם מי לדבר".

יש אי־נחת ששליט יחיד עושה במפלגה כרצונו, אומר זאב בן יוסף מירושלים. "פעם היו מוסדות, היום יש שליט יחיד שעל פיו יישק דבר. אבל מה הטעם לומר שדעתנו לא נוחה? בסוף נתניהו מנהל את העניינים לפי מה שהוא חושב, ועושה בית ספר פוליטי לכולם בארץ ובעולם".

"נתניהו הרס את הדמוקרטיה הפנימית במפלגה", אומר ינאי בראז, פעיל ותיק מפתח תקווה. "הוא שוגה, הוא לא יכול לעשות את זה, הוא הפך את הליכוד למפלגה לא דמוקרטית. זו הסיבה שלא רציתי להיבחר שוב למזכירות הליכוד, שגם היא איננה מתכנסת כבר חצי שנה. אני לא מעוניין להיות חבר בגוף לא פעיל. אני לא שחקן בתיאטרון בובות".

היחס לנתניהו

שרי הליכוד הרבה יותר זהירים. את מה שחברי המרכז אומרים, השרים לוחשים בחדרי חדרים. קשה למצוא שר שמחבב את נתניהו ברמה האישית. תשאלו את זאב אלקין ששפך את הנשמה על הזוג נתניהו וקיבל בתמורה כמעט שום דבר במהלך ההתמודדות על ראשות עיריית ירושלים. מלחמת הקרדטים והגימוד של ישראל כ"ץ, היחס הבוטה כלפי גדעון סער, ההתרחקות ממירי רגב, המלחמות עם ארדן, כל אלה הפכו את נתניהו לראש הממשלה אולי הכי פחות אהוד על שריו אי פעם, בתחרות קשה עם אהוד ברק של 1999–2001. מבין השרים, יריב לוין הוא המקורב ביותר לנתניהו. אחרים היו במקום הזה – וכבר אינם. משתדלים לתפוס מרחק, ממתינים בדריכות להחלטות המשפטיות בענייניו ולהשלכותיהן על הליכוד.

כל טירון פוליטי יודע שבליכוד אסור לתקוף את המנהיג, אבל גם לשרים הסבלניים ביותר, הממתינים לשיפור עמדות פוליטי, לעיתים עולה הפיוז. מול התקשורת הם משתדלים לשמור על פאסון ולהצליח לחבר משפטי תמיכה בראש התנועה. כך גלעד ארדן, שנדרס והושפל על ידי יושבי בלפור, מנתק עצמו מהמשטרה שעליה הוא מופקד כשר בכל הקשור לחקירות נתניהו. מגיב בחריקת שיניים אחרי התקפות של נתניהו על שומרי החוק ("זכותו, יכול להבין שהוא כועס" או "הוא נמצא בסיטואציה מורכבת"), וברוח התקופה הרחיק והודיע שלדעתו, נתניהו לא יצטרך להתפטר גם אם יוחלט על הגשת כתב אישום נגדו.

גדעון סער זכה לנקודות על אומץ נדיר, שיצא נגד נתניהו אחרי שהאחרון טפל עליו קנוניה לכאורה, להדחתו. קנוניה בין סער, לדידו של נתניהו, ובין הנשיא רובי ריבלין. "נתניהו בחר לטפול עליי עלילה שקרית, זו חציית קו אדום", אמר סער. אבל בהתקרב הבחירות, חזר לתמוך בפומבי באיש שהוא מתעב ("מקווה שלא יוגש כתב אישום נגד נתניהו" ו"זכות החפות היא זכות יסוד חשובה"). ישראל כ"ץ, שמתעב את נתניהו לא פחות, נותן לראש הממשלה קרדיטים נדיבים. אם נתניהו יעזוב את החיים הפוליטיים אחרי הגשת כתב אישום, יבחר מרכז הליכוד יו"ר זמני למפלגה. כ"ץ, חזק במרכז, עשוי לנצח במקרה כזה ובקונסטלציה פוליטית מסוימת להגיע ללשכת ראש הממשלה. השיקולים שלו ברורים, והוא נמנע בשנתיים האחרונות מכל מה שעשוי להריח כניחוח קל שבקלים של חתרנות – אחרי סדרת פיצוצים מתוקשרת בינו לבין נתניהו בעבר, כולל איום בפיטורי שר התחבורה.

יולי אדלשטיין ייאבק גם הוא על הבכורה ממקום אחר, ממלכתי ומרוחק יותר. גם הוא לא שבע נחת, בלשון המעטה, מראש הממשלה שניסה לגמד את כוחה של הכנסת ולא פחות – את מעמדו של יושב ראשה. הקרב המתוקשר לאחר שנתניהו חמס את טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות, באמצעות קבלנית הביצוע שלו מירי רגב, יושב לאחר מכן. נתניהו דאג לערוך סולחה מתוקשרת עם יו"ר הכנסת, ומאז ישנו שקט תעשייתי.

כבר לא נשכבים על הגדר

אחרים, שבעבר יצאו להגנתם של נתניהו ושל אשתו, כמו אופיר אקוניס וזאב אלקין, חדלו לעשות זאת כמעט. דוד אמסלם, נאווה בוקר ואחרים עדיין מדבררים סנגוריה על מעללי הזוג נתניהו בחפץ לב. גם גילה גמליאל חזרה לעשות זאת, למרות שהחשדנות כלפיה בבלפור הייתה ונותרה גבוהה.

רמז לתחושה בסיעת הליכוד אפשר היה למצוא בדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, שעסקה לאחרונה בבקשתו של נתניהו לקבל תרומות למימון הגנתו המשפטית. היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע פרגו, היא היחידה בדיון שניצבת, בצורה כזו או אחרת, לצידו של נתניהו. מבטה קפוא, מפוחד משהו, ניכר עליה שהדיון עולה לה בדמים. רק שלושה חברי כנסת מהאופוזיציה הגיעו, לצד יו"ר הוועדה שלי יחימוביץ'. אף לא חבר כנסת אחד מהליכוד. תנו לקיסר את אשר לקיסר, רק בלעדינו.

השטח הליכודי שעבר אינדוקטרינציה חריפה בשנה האחרונה, מזמר את ה"לא יהיה כלום כי אין כלום" ואת השטנה לתקשורת שטיפח המנהיג. הנה דניאל כץ, יו"ר חוג תדמור, חבר מרכז וחבר מזכירות, בנו של עמנואל כץ שהיה עורך עיתון 'חרות', מדקלם את דף המסרים. "אני מאמין לו. פעם העיתונאים היו ישרים, אבי היה ימני קיצוני, לחם בלח"י, ערך את עיתון 'הירדן', ובכל זאת הסתדר טוב עם השכנים שלנו שחלקם היו עיתונאים שדעותיהם שונות לגמרי מאלו שלו. היום לא אכפת לעיתונאים שהם הולכים על יד האמת". ההתנהלות הפנים־מפלגתית של נתניהו איננה כוס התה שלו, הוא היה רוצה שהמרכז והמזכירות יתכנסו לעיתים קרובות יותר, אבל אומר ש"לנתניהו אין זמן להתעסק עם התנועה". אחרים מזכירים שחיים כץ עומד בראש המרכז, הוא זה שאחראי על התכנסותו.

וכך זה נמשך לאורך שיחות רבות עם פעילי ליכוד: לא היה כלום כי אין כלום, רודפים את נתניהו, הוא אוהב את החיים הטובים, זו לא עבירה פלילית, חוקרים את ראש הממשלה כבר שני עשורים, מוצצים לו את הדם. פעילים בולטים מצדיקים כמעט הכל, העיקר שנתניהו ימשיך להיות המלך, והליכוד – הממלכה.

לפתע, מתוך המקהלה הזאת קם חבר מרכז מצפון הארץ. גם הוא, כמו האחרים, ממטיר כל טוב על ראש הממשלה, סבור שכולם אשמים מלבדו, אבל כמה דקות אחרי שאנחנו מסיימים את השיחה הוא שולח לי בווטסאפ תצלום של מנחם בגין מוקף במעריצים. ותצלום נוסף של צמרת הליכוד בתחילת שנות ה־90, יצחק שמיר, דוד לוי, משה נסים, דן מרידור, משה ארנס ואחרים. זה הליכוד האמיתי, הוא כותב. ואין צורך להוסיף.