fbpx

השנה של המלחמה במעשנים // הטור של הלל גרשוני

2018 הייתה שנה טובה לחגיגה הפטרנליסטית של התמימים והאינטרסנטים.

0

זו הייתה שנת המלחמה בצרכני הטבק והניקוטין, לכל סוגיהם.

ימים אחדים לפני תחילת 2018 אישרה ועדת השרים את הצעת החוק של חבר הכנסת יהודה גליק לצמצום פרסום סיגריות, ולכל אורך השנה שחלפה מאז התקיימו דיונים על ההצעה, שנדחפה גם על ידי עיתונאים חדורי תחושת שליחות וארגוני "בריאות הציבור" שונים.

אין בעולם נתונים על כך שצמצום פרסום הוביל לירידה בצריכה, בפרט לאור העובדה שרוב המעשנים לא מתחילים לעשן בגלל פרסום, והפרסום נועד בעיקר להעביר צרכנים קיימים ממותג אחד למותג אחר, אבל כל זה לא הפריע לחבורת המוסרנים לדחוף את ההצעה, כי "צריך לעשות משהו".

לחגיגה הצטרפו כרגיל בעלי אינטרסים כמו המו"לים של העיתונות המודפסת, שהצעת החוק מחריגה אותם ובכך למעשה מפנה אליהם תקציבים נוספים.

ח"כ גליק גם פתח בשביתת רעב, לא פחות, בתביעה להעלות את המיסוי על הטבק לגלגול, תוך שהוא מתעלם מכך שרוב המעשנים הם אנשים קשי יום, ורובם לא יפסיקו לעשן בגלל המס אלא פשוט יהיו עניים עוד יותר. למרבה המזל שר האוצר חסם את היוזמה, וגליק נאלץ להפסיק את שביתת הרעב.

ואם לא די בזה, נרשמה מתקפה של ממש על תחליפי עישון מזיקים פחות – לקול מצהלות תעשיית הטבק המסורתית. בלחץ של אינטרסנטים ואידיאליסטים תמימים הועלה המס על ה־IQOS של פיליפ מוריס, מוצר טבק באידוי, שאינו כולל עשן ולכן מהווה תחליף בריא יותר למעשנים, והושווה למס על הסיגריות.

וכשנחת בארץ ה־JUUL, מוצר אידוי ניקוטין שגם הוא בלי כל ספק בריא יותר מסיגריות, והצליח לגמול מעשנים רבים, אותם גורמים החלו בהרעשה של כתבות נגד הטכנולוגיה החדשה והנוראה, ומשרד הבריאות אף אסר על שיווק הגרסה הסטנדרטית שלה בארץ תוך שימוש בסעיף נידח בפקודת הרוקחים, איסור שגרר ביקורת חריפה מצד בית המשפט העליון, כצו פרסונלי ולא שוויוני.

המלחמה במעשנים ובתחליפי העישון, שהתעצמה השנה, מעלה אל פני השטח את הדרך שבה פועלים הדברים: ראייה פטרנליסטית המבטלת את האחריות האישית של אדם על עצמו ועל ילדיו; התעלמות מן הפער בין הכוונות בחקיקה לבין התוצאות; שימוש בחקיקה כפתרון קסם לכל בעיה חברתית; ומתן פתח לאינטרסנטים לארגן חקיקה שתגדיל את הכנסותיהם.

בשיח הכלכלי השילוב הזה ידוע כ"בפטיסטים ומבריחים", כשבפטיסטים תמימים בארה"ב מקדמים חוק לאיסור מכירת אלכוהול, ומבריחי המשקאות החריפים, המשגשגים מהאיסור, מצטרפים אליהם בשמחה.

2018 הייתה שנה טובה לחגיגה הפטרנליסטית של התמימים והאינטרסנטים. למרבה הצער, אין סימנים לכך ש־2019 תהיה טובה יותר לבחירה החופשית של הציבור.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook