fbpx

כלכלה: רכבת בכל מחיר // הטור של עמית תומר

0

בסרבלים צהובים וחיוכים נרגשים עלו בינואר האחרון בכירי משרד התחבורה ורכבת ישראל לנסיעת המבחן הראשונה ברכבת המהירה בין תל אביב לירושלים. שלושה חודשים לאחר מכן, היא כבר הייתה אמורה להתחיל להסיע את הציבור הרחב; זאת למרות שהקו היה צריך לקבל עוד שורה של אישורי בטיחות. מבקר המדינה אף התריע שהדבקוּת בדדליין "עלולה לגרום לקיצורי דרך, לפגום בפרויקט ולהגדיל את עלותו הכוללת". אבל את שר התחבורה ישראל כ"ץ, שניצח על החגיגה, כל זה לא עניין: "זה היעד, ואני יודע שכשקובעים יעד צריך לעמוד בו, כי אם לא עומדים בו זה כבר לא קורה", אמר בנחישות.

עשרה חודשים אחר כך, כולנו כבר יודעים מה קרה: הרכבת התחילה לפעול כחצי שנה אחרי המועד המתוכנן, מחברת בין ירושלים לנתב"ג בלבד, וגם הדרך הזאת רצופה תקלות, ויש הטוענים שאף קיים פוטנציאל לסיכון חיי אדם. ואם יש לכם ספק, הסיבה היא לא הדחייה אלא החשש שעיכוב השקת הפרויקט שוב ייתפס בעיני הציבור ככישלון. אבל הפארסה שנגרמה כתוצאה מכך היא התרחיש הכי רחוק שיש מהצלחה – הנוסעים מפחדים להתקרב לקו רצוף התקלות, ובינתיים המשתמשים ברכבות בשאר הארץ נפגעו גם כן בגלל מחסור בקרונות שהוקצו לטובת הקו החדש. גורם מקצועי בממשלה הודה באוזניי כי "ברכבת כבר מבינים שעשו טעות, יש שקוראים שם לעצור את הנסיעות המסחריות, אבל כ"ץ מפעיל עליהם לחצים אדירים". כן, פעילות הרכבת התחילה וממשיכה כעת פשוט כי שר התחבורה לא רוצה להיות זה שהבטיח ולא קיים.

והוא לא לבד. אם בעבר היינו רגילים לתפוס את הפוליטיקאים במילים שפיזרו ללא כיסוי, נראה שבתקופה האחרונה נוצר ז'אנר חדש – הפוליטיקאים שמתעקשים לקיים בכוח. שר האוצר עשה זאת בתחילת הקדנציה עם חוק מס דירה שלישית; ראש מטה הדיור שלו הבטיח להוריד את המחירים ב־15% עד סוף 2017, אחרת ילך הביתה. כדי לעמוד בקצב העביר כחלון את הטלת המס, שבעיניו היה פתרון, בחקיקת בזק בכנסת. אבל בג"ץ פסל את החוק בגלל הצורה שבה עבר, והמהלך ירד לטמיון. גם סגן שר הבריאות ליצמן למד שיעור דומה, עם רפורמת הקנאביס הרפואי שיצאה לפועל בחופזה. הקושי להניע אותה נמשך חודשים ארוכים, כשלבסוף השתתפו בפיילוט רק מחצית מבתי המרקחת שהיו אמורים לקחת בו חלק, וגם אצלם הורגש מחסור במוצרים, כך שבמקום לשפר את איכות הטיפול נגרם לחולים אי־ודאות.

בימים אלו כחלון מתאמץ למלא הצהרה נוספת – רפורמה להפחתת מיסים, שהחליט להוביל כבר אחרי חג הפסח האחרון, אבל אז גילה שהמספרים לא מתיישבים עם הרצון הטוב. אחת לתקופה הוא מכנס את בכירי האוצר כדי לברר אם עודפי גביית המיסים כבר מספיקים לכך, אבל בכל פעם הוא מתבשר שהמצב גרוע עוד יותר מבפגישה הקודמת. בשבועות האחרונים, עם הבנתו שהבחירות הולכות וקרבות, חזר לפעול, אולי כדי שמצביעיו לא יזקפו בדרכם לקלפי את ההבטחה, שנשארה תלויה באוויר, לרעתו. אבל במקביל, בספטמבר רשם הגירעון התקציבי זינוק חדש, והגורמים המקצועיים מתריעים שאם כחלון יתעקש על הפחתת מיסים כעת תקרה קטסטרופה. אולי כדאי שאת נסיעתו הבאה בין משרדי האוצר בירושלים ובתל אביב יעשה ברכבת, תזכורת חיה לכך שלפעמים עדיף לקיים הבטחות מאוחר, אך במועד הנכון, מאשר כבר כעת, בכל מחיר.

הטור פורסם בגיליון נובמבר 2018 של ליברל.
חלק קטן מהכתבות והטורים במגזין זמין ברשת.
רוצים לקבל את המגזין המודפס עם הכתבות המלאות וכל הטורים עד הבית? השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם

.

צילום: אוליבייה פיטוסי, "הארץ"

שתף