כאדם שמשתייך לציבור הדתי-לאומי, תמיד יש לי רגשות מעורבים בקשר למחאות השבת של החרדים. הנחישות שלהם, חוסר המוכנות לכאורה להתפשר, הנכונות להקריב (שוב, לכאורה) למען קדושת השבת בארץ ישראל – כל אלו מעוררים התפעלות. לפעמים אפילו קנאה. מצד שני, עם כל הלהיטות ורוח הקרב, לפעמים אותם מאבקים דווקא גורמים את ההפך ויוצרים חילול שבת גדול יותר.
רוצים דוגמה? כשאיגוד השידור האירופי הודיע שהאירוויזיון יתקיים בתל אביב, מי שמיהרו לחגוג היו כמה רבנים חרדים, שהרהיבו עוז ולקחו קרדיט על ההחלטה. גם אם לאירופאים היו כנראה שיקולים אחרים, מלבד קדושת השבת בירושלים, השמחה של אותם רבנים לא כל כך מובנת לי.
זו הפעם השלישית שבה יתקיים האירוויזיון בישראל. בפעמיים הקודמות, לפני 40 ו-20 שנה, אף אחד בכלל לא חשב על אפשרות אחרת מלבד ירושלים; כמו מרוץ הג'ירו ד'איטליה שהביא לכאן חגיגה גדולה. כמו המשחק המבוטל של נבחרת ישראל נגד ארגנטינה ומסי – לאירועים כאלה יש השפעה אדירה על תדמית המדינה. האם ההחלטה לקיים את התחרות במקום אחר, דווקא אחרי העברת השגרירות האמריקאית לבירה, דווקא בתקופה שבה אנחנו נלחמים על הלגיטימיות של ירושלים בעולם, היא סיבה למסיבה?
אבל יודעים מה – בואו נניח רגע בצד את הנושא הלאומי ונתרכז בעניין ההלכתי: האירוויזיון מתקיים במוצאי שבת – וזה נתון קבוע שאין לנו מה לעשות איתו ומן הסתם יגרור עבודות הכנה במהלך השבת. עכשיו, למה חילול שבת בירושלים חמור יותר מחילול שבת בתל אביב? הרי על פי ההלכה אין הבדל בגיאוגרפיה: כאן וגם כאן נדרשים לעשות בדיוק את אותם הדברים. למעשה, כשנכנסים להשוואה הזו, גם ממנה העמדה החרדית לא יוצאת טוב: אם בירושלים עוד הייתה אפשרות לצמצם את חילול השבת למינימום, ליצור דיאלוג עם הגורמים הדתיים ולהתחשב בהם, הרי שאירוויזיון בתל אביב משמעותו מסיבה אחת גדולה שתתקיים במרחב הציבורי לאורך כל השבת ותצריך עבודה בהיקפים גדולים הרבה יותר. אני לא מדבר רק על טכנאי הסאונד בגני התערוכה, אלא על מערכת של שוטרים, מאבטחים, מפיקים ואנשי תעשיית הבידור שייאלצו להשכים באותה שבת אביבית ולצאת לעבודה, לפעמים מחוסר ברירה.
כאדם דתי – זה הרבה יותר כואב לי. אני מדמיין את רחובות ירושלים בשבוע שלפני האירוויזיון: תכונה מורגשת, אווירה של אירוע בינלאומי ופעילות קדחתנית כדי להספיק כל מה שאפשר לפני כניסת השבת. במקרה של תל אביב השיקול הזה אפילו לא יובא בחשבון, ועובדים יהודים יהיו מוכרחים לעבוד בשבת. במה זה עדיף בדיוק?
בחברה החרדית מספיק נבונים כדי לעשות את החשבון הזה ומספיק בקיאים בהלכה. הם יודעים שבמדינה מודרנית אי אפשר שלא לעבוד בשבת. כשמתקיימות הפגנות ענק במוצאי שבת – תהיו בטוחים שאנשי הביטחון לא סופרים שלושה כוכבים לפני שהם יוצאים לאבטח אותן, וזה כמובן נכון לכל מערכת ציבורית – בתי חולים, בתי כלא, מערך התיירות, נתב"ג ועוד ועוד.
עם מקרים כאלה ישנן שתי דרכים להתמודד: או למצוא פתרונות ולהגיע לפשרות, או ללכת עם הראש בקיר בתחושת צדק אינסופית. מדוע הפעם החליטו הרבנים החרדים להרים את דגל המאבק? מאותה סיבה ששרי הממשלה, ראשי רשויות והמון אנשי ציבור מתבטאים ללא הפסקה בנושא האירוויזיון: יש לזה רייטינג גבוה. זה הכל.
.
רוצים לקבל את המגזין המודפס עד הבית? לפרטים ומבצעי מנויים – השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם
.
צילום: תומר אפלבאום, הארץ
