fbpx

הרשעות השנייה // רשימה מאת יונתן שם-אור

0

הרשעות הראשונה חיסלה את דודו טופז. באותה הזדמנות היא גמרה גם את זכיינית הטלוויזיה האיכותית טלעד. הרשעות השנייה רוצה לגמור את מה שנותר מערוץ עשר. זה לא שמוטי שקלאר, מי שהיה יו"ר הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה לפני 13 שנה, שלח בריונים שיכסחו מנהלי טלוויזיה והשאיר את טופז בלי השגחה בתא ההתאבדות שלו. אבל כך התגלגלו הדברים. סיבה-תוצאה, סיבה-תוצאה.

לפני עשור וחצי החליטו לשנות את מבנה ערוץ 2. במקום שלוש זכייניות שמחלקות ביניהן את השבוע, יהיו רק שתיים. נפתח מכרז. התמודדו שלוש הזכייניות של אז, וגם אולפני הרצליה שהקימה, לכבוד התחרות, את 'כאן'. השם, אגב, נמכר לא מזמן לתאגיד השידור הציבורי. משהו נותר מהימים הקדחתניים ההם במטה הסודי ברעננה שבו ניסו לברוא טלוויזיה חדשה.

המתמודדים הקשיבו למוטי שקלאר. אלה שיזכו, קבעה הרשות השנייה, חייבים לעמוד בקריטריונים גבוהים מאוד של איכות. פקידי הרשות ראו בדמיונם את המוני הישראלים מתיישבים ערב-ערב מול המסך ומתענגים על תוכניות בנוסח 'עמוד האש' ו'תקומה'. הימים של דודו טופז, אמרו כל הזמן בתדריכים, נגמרו. טופז כסמל של רדידות, של ביטול זמן, של כלום. מלך הרייטינג של ישראל סומן אז כמצורע.

 

לה לא היו ימי חומה ומגדל. השנה הייתה 2005. האינטרנט כבר כיכב, ובעוצמה גבוהה. ערוצי הכבלים הזרימו אלפי תכנים מכל הסוגים. אבל הפקידים ברשות החליטו לדאוג לחינוך ההמונים. התוצאה המיידית, פרט לטרגדיה הגדולה עם טופז, הייתה חיסול הזכיין הכי איכותי בשטח. טלעד, שלא עמדה בקריטריון הכסף הגדול – עוד תנאי שחמדני הרשות והממשלה שמעליהם הציבו – נעלמה מהמסך. כל תוכניות האיכות שמילאו את ספרי המכרז נותרו שם, בדפים הכרוכים ההם. בדיוק כמו שתמיד אמרו אחרי שמוטי שקלאר, איש הציונות הדתית, היה נעלם מטווח הראייה. קודם נזכה, ואחר כך אלוהים גדול. מי כמוהו, נהג אוטובוס במקצועו שקיבל תפקיד ומשכורת מהחלומות, יודע.

 

עכשיו מתקיים מופע נוסף של רשעות. יוליה שמאלוב-ברקוביץ', עסקנית פוליטית שקיבלה את התפקיד של יו"ר המועצה אחרי שניסתה להיבחר לכנסת מטעם הליכוד וכשלה, החליטה לטרפד את עסקת רשת-ערוץ עשר. למה? למה לא. שיראו מי בעלת הבית. הסבירו לה שבלי העסקה ערוץ עשר פשוט יתנדף, בעלי הבית המפסידים לא ישקיעו שם עוד אגורה, אבל היא מתעקשת. הוכיחו לה שאין שום תוחלת כלכלית בהפעלה של שלושה ערוצים, ורק אם השוק יצטמצם תוכל להיות כאן בכלל טלוויזיה מקורית, כי עוד מעט גם לבעלים של רשת וקשת יימאס להפסיד עשרות מיליונים בכל שנה. אבל שמאלוב-ברקוביץ' מהנהנת עם הראש, כמו ההודים, ועושה "נא". הרשות השנייה לא רוצה את העסקה.

 

ואולי באמת הגיע זמן חיסול. מי צריך את הגוף המאובן והמנוון הזה, הרשות השנייה? על מה הוא מפקח? הרציונל להקמתו בעידן הקרח נעלם מזמן. גם מהבחינה המעשית אין טעם לפקח על כלום. אם הטלוויזיה המסחרית לא מייצרת תכנים שאנשים רוצים לראות, הם פשוט צופים במשהו אחר. עומדות לרשותם מיליארדי אופציות אחרות. כל משתמש ברשת הוא ערוץ.

 

אז לסגור, בטח. את יוליה וחבורת הפקידים שלה, שרק מפריעים ומחבלים בשוק השביר הזה. הביתה.

.

אהבתם? רוצים לקרוא עוד? לפרטים על מבצע מנויים – גיליון ראשון במתנה – לחצו כאן

.

צילום: מיכל פתאל, הארץ

 

 

 

 

 

 

 

 

שתף