fbpx

מטוס מופל אחד, מאה זוויות מדיניות // הטור של גרשון הכהן

0

אי ההסכמה שנוצרה בין ישראל לבין רוסיה, בבירור האחריות לנפילת המטוס הרוסי, אינה נסבה ככל הנראה על עצם העובדות. המחלוקת נטועה בשאלת המסגרת: היכן ובאחריותו של מי החל התהליך שחולל את נקודת הכשל. גם בלי להכיר מקרוב את הפרטים של תחקיר חיל האוויר הישראלי שהוצג במוסקבה, קרוב לוודאי שהוא אמין ומקצועי. אך בהחלט ניתן לשאול שאלת יסוד על מסגרת ההתייחסות הכוללת לתחקיר: היכן, מתי ובאחריותו של מי החל הכל? מבחינת מוסקבה, הכל התחיל בהחלטה הישראלית לתקוף באזור הרגיש ברצועת החוף בלטקיה. מי בפועל לחץ על ההדק וגרם לנפילת המטוס? זו שאלה משנית מבחינת הרוסים. מבחינת ישראל, הכל התחיל עם איום הנוכחות האיראנית בסוריה ובמאמציה להעברת אמצעי לחימה מתקדמים לחזבאללה. כאן טמון שורש המשבר האסטרטגי המונח בשעה זו לפתחנו.

לצורך הבהרה, נתבונן במסקנות תחקיר חיל האוויר על אסון המסוקים בחורף 1997. בממד הטכני היה חשוב לברר את נוהלי הטיסה, שלא מנעו את התנגשות שני המסוקים. בממד המערכתי-אסטרטגי, לעומת זאת, היה חשוב לברר שאלות נוספות, ובראש ובראשונה מה גרם לבחירת פיקוד הצפון להטיס לוחמים למוצבי העומק בדרום לבנון. במשוואת ניהול סיכונים פשוטה היה מתברר כי פוטנציאל הסיכון ממטענים בהובלת הלוחמים בנסיעה בצירים היה קטן משמעותית מפוטנציאל הסיכון הכרוך בנפילת מסוק עמוס לוחמים. בחקירת האירוע מתוך מסגרת התייחסות רחבה יותר היו יכולות להתברר שאלות מהותיות להמשך ניהול המערכה, עד כדי בירור מחודש של תכלית החזקת כוחות צה"ל בדרום לבנון. כך גם לגבי מסגרת ההתייחסות במשבר הנוכחי. אם מתמקדים באירוע כחקירת כשל טכני, כמו בתאונת רכבת שירדה ממסילתה, השאלה לאן הייתה הרכבת מיועדת להגיע אינה רלוונטית כלל לתחקיר. בחקירת "אירוע אסטרטגי", לעומת זאת, שאלת התכלית והיעד שביקשה ישראל להשיג בתקיפה (ובמערכה הכוללת שהיא מנהלת בסוריה) היא הכרחית לבחינת המשך המערכה.

בהיבט זה, למאמץ ההתפייסות עם הרוסים יש כמובן תפקיד חשוב. אבל מעבר לו, הבירור העיקרי צריך להיעשות במערכת הביטחון הישראלית, בהכוונה מחודשת של הדרג המדיני. ממילא השלטון הרוסי ישאף למצות את פוטנציאל המשבר לצרכיו, ולא משנה מה הן העובדות היבשות. במורשתם השלטונית, בהנחלת המורשת הסובייטית, סיגלו במוסקבה מיומנויות עילאיות לספר סיפור באורח המתאים להם. "אין עוד מדינה שבה מייחס השלטון חשיבות כה עליונה להיסטוריה, לכתיבתה ולפירושה, כמו בברית המועצות. אין עוד ארץ שבה מסתייעים המנהיגים בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה כמכשיר להשגת מטרות פוליטיות… מובן מאליו שההנהגה תתערב במחקר ההיסטורי ותורה כיצד להתייחס למאורע מסוים…", כתב ז'אן דניאל ('הפרדוקס הרוסי'), שתיאר את תשומת הלב הרבה שמקדיש השלטון הרוסי למאמצי עיצוב הסיפור ההיסטורי, בהתאמה לאינטרסים המובילים אותו. מיומנויות אלה אינן מותירות סיכוי רב לבירור עובדתי ענייני בין ירושלים למוסקבה.

בנסיבות אלה מחויבת ההנהגה הישראלית לבחינה הסתגלותית של התנאים החדשים. בראש ובראשונה נדרשת ההנהגה הביטחונית לבחון את רלוונטיות צורת המערכה, המובלת בשנים האחרונות באמצעות חיל האוויר ברצף התקיפות בסוריה. המאבק הישראלי נגד התבססות כוחות איראניים בסוריה ונגד התחמשות חזבאללה בנשק "שובר שוויון" חייב להימשך, אולם במערכה מטבעה יש שלב שבו היא ממצה את עצמה. נדרש כנראה רעיון חדש למערכה, בתצורה שתאפשר הסתגלות לאופק החדש ההולך ומוצב בימים אלה בידי מוסקבה.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook