בחירת הצופים // מאת גלעד פדבה

0

חתרנים, נכלוליים, כריזמטיים והרואיים: איך הקולנוע והטלוויזיה בונים והורסים את הפוליטיקאים 

 

הם חבוטים, מבוזים, נלעגים. עבור פוליטיקאים בקולנוע ובטלוויזיה אין מידה של חסד. הם מוצגים במערומיהם, מוכחים על הבטחות שווא, על תרגילי מנהיגות חלקלקים ועל שחיתויות. יחסי האהבה-שנאה בין המסך לדמויות הפוליטיות מסובכים במיוחד בדמוקרטיה המערבית, זו שמצד אחד מקדשת את ריבוי הדעות ומבטיחה כי כל אדם רשאי להפוך לפוליטיקאי ולנסות להיבחר ולקדם את האג'נדה שלו, ומצד שני מקדשת את הזכות לבקר את השלטון. ומאחר שאלה דמויות שמדברות אל כולנו, קל לדבר באמצעותן לקהל הרחב. זה שווה רייטינג וזה שווה כסף.  

 

דוגמה בולטת לכוחה המתעתע של תעשיית התרבות, בקביעת גורלם של פוליטיקאים אמביציוזיים חסרי עכבות וכישורים, היא הפרודיה המצוינת על דמותו של דונלד טראמפ ב'משפחת סימפסון'. הסדרה התעכבה עליו עוד בהיותו מועמד לנשיאות מול הילרי קלינטון. אז, ב-2016, נראו מארג' והומר צופים בתשדיר בחירות פיקטיבי, שמדגיש את ההבדלים הקיצוניים בין שני המועמדים לנשיאות לפני שהטלפון מצלצל בביתו של כל אחד מהם בשלוש לפנות בוקר.  

 

תחילה, ביל קלינטון מנסה לענות לשיחה מחדר המצב, אך הילרי מזכירה לו: "מעתה זו תמיד שיחה בשבילי!". להבדיל, כשהטלפון מצלצל בחדר השינה של טראמפ,הוא שוכב במיטתו בפיג'מה וכובע שינה ורודים, ולצידו ספר הנאומים של אדולף היטלר. טראמפ מתעלם מהשיחה מאחר שהוא שקוע בכתיבת ציוצים מכפישים. לבסוף העוזרים שלו נכנסים לחדרו ומורחים את פניו החיוורות והנפולות בשכבות עבות של מייק-אפ, מנפחים אותן בעזרת זריקת בוטוקס, מתיזים על גופו שיזוף מלאכותי בצבע כתום, מבריגים לזרועותיו כפות ידיים מלאכותיות ענקיות ומניחים על קרחתו כלב זהוב קטן, המשמש כרעמת השיער המעוצבת שלו. כשטראמפ ה"משופצר" מואיל סוף-סוף להשיב לשיחת הטלפון מחדר המצב, הוא מתבשר כי מאוחר מדי; הסינים כבר מתקדמים בקצב קדחתני. בזחיחותו, טראמפ מצווה על עובדיו הנרצעים "לבנות עוד איזושהי חומה באמצע האוקיינוס".  

 

למרות ה'סימפסונס', 'סאטרדיי נייט לייב', תוכניות הלילה ומי לא, טראמפ זכה בבחירות. קלינטון אמנם קיבלה כמעט שלושה מיליון קולות יותר, אך שיטת האלקטורים הביאה לטראמפ רוב במדינות שנמצאות בין החוף המזרחי והמערבי, שם מנהלים את תעשיות הבידור והחדשות.  

.

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון המודפס. רוצים לקרוא את המשך הכתבה? השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם

.

איור: ליליה שי

שתף