במערכת המשפט מכנים את פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר, "אביה הרוחני של איילת שקד". היכרות אישית בין השניים התפתחה לסדרת פגישות ייעוץ. פרידמן מייעץ, מסביר ומנחה, שקד מנסה ליישם. טביעות אצבעותיו ניכרות היטב בהתנהלותה של שרת המשפטים הנוכחית.
כמו פרידמן, גם שקד דוגלת בצמצום כוחו של בית המשפט העליון. היא תוקפת את התערבותו של העליון בסוגיות שאינן מעניינו, לדעתה, מנושאים שהיא מגדירה כבתחום הפוליטיקה – ועד נושאים מקרו־כלכליים. מלחמתו של פרידמן בגישת "הכל שפיט" של אהרן ברק, הופכת אפקטיבית בידיה של הפוליטיקאית החרוצה והמתוחכמת.
כמו פרידמן, שקד לא רק שאיננה ממהרת להגן על בית המשפט העליון בהיותו נתון להתקפות, היא זו שלעיתים משליכה גפרורים למדורה ומותחת ביקורת על פסקי הדין שלו, כמו אלה שעסקו במתווה הגז, בהריסת בתים במאחז נתיב האבות ובהשבת גופות המחבלים. היא מתחה ביקורת על עיכוב מינויו של הרב אייל קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי ואמרה שבית המשפט לא צריך להתערב בכך. לעיתים היא מנסה לכוון את השיח הכללי מ"האדרת" העליון, לאיזון מסוג אחר ("השופטים אינם בני האור והמחוקקים אינם בני החושך").
שקד, כמו פרידמן, לא מסתפקת בנאומים. היא פועלת להגבלת הזכות לעתור לבג"ץ, יוזמה שפרידמן העלה כשהיה שר משפטים, אבל נסוג בעקבות ביקורת ציבורית ומשפטית עזה. יחד עם נפתלי בנט היא מנסה לקדם חקיקה שתגביל, עד תמחק, את יכולתו של בג"ץ לבטל חוקים של הכנסת. כמו פרידמן, היא דוגלת במינוי שופטים שמרנים לבית המשפט העליון – באופן יעיל ומתוחכם בהרבה ממנו. השפעתה של שקד על המינויים היא משהו שפרידמן יכול היה רק לחלום עליו בתקופתו.
ההשפעה של פרידמן על שקד איננה רק אידיאולוגית־אמורפית, אלא גולשת כנראה גם למילייה מסוים. כך שקד תמכה במינויו של עופר גרוסקופף, בן טיפוחיו של פרידמן, לשופט בית המשפט העליון. גרוסקופף נבחר, ובנאום ההשבעה שלו הכריז כי פרידמן עיצב את חשיבתו המשפטית.
בכיר לשעבר במערכת המשפט העוקב אחרי השניים מתנגד באופן נחרץ למהלכים של שקד ומנתח את הסימביוזה האידיאולוגית הזו: "הוא לא הצליח לממש את דעותיו. עכשיו הוא מנסה לעשות זאת באמצעותה של שקד. הוא זקוק לה כדי להעביר את השקפותיו הלאה. היא זקוקה לו מפני שאין לה כל ידע משפטי – היא רוצה לקדם את דעותיה אבל אינה יודעת איך לעשות את זה. אני לא בטוח שהיא הכירה את מושג השפיטות לפני שהגיעה למשרד המשפטים. חבל שהיא נוהה אחרי פרידמן בנושאים משפטיים בלבד. פרידמן איננו ימני בדעותיו. הוא מתנגד לסיפוח השטחים; הוא אמנם מתנגד לביטול חוק הלאום על ידי בג"ץ, אבל סבור שזהו חוק רע. בכל מקרה, אם שניהם יצליחו במימוש דעותיהם זה יהיה אסון, פגיעה קשה בדמוקרטיה".
