גם אם תאמין באמונה שלמה שיש דבר כזה אלוהים, ודאי תרצה יום אחד לראות אותו במו עיניך. אפשר בפעולה אגדית שלא מותירה מקום לספק, אפשר בנס מפואר שלא משאיר פתח לכפירה. אף שיש קסם בעצם האמונה העיוורת שמבוססת על סיפורים שעוברים מדור לדור כעובדות מוגמרות, גם המאמין הגדול ביותר לא יעמוד בפיתוי של ידיעה, ודאות, הוכחה, אמת אבסולוטית. תנו למאמין הגדול את האפשרות לחזות בקריעת ים סוף, עשר המכות, סלאלום לאורך חצי מגרש, טיל לחיבורים, משהו, כל דבר שיגרום לו להרגיש שלא ויתר לשווא על אסאדו בחלב אמו או על סופר־קלאסיקו לוהט בין בוקה ג'וניורס לריבר פלייט רק כי הוא נקבע לצהרי שבת.
התגלות אלוהית נדירה נרשמה לפני 32 שנים לעיני עשרות אלפי אנשים בשר ודם שפקדו את אצטדיון האצטקה בניו מקסיקו ב־22 ביוני 1986. היה זה נס קצר שנמשך בסך הכל עשר שניות וחצי. הכדור הגיע אליו כשהוא עומד עם הגב לכיוון התנועה הרצוי, סמוך לקו מחצית המגרש, עשרות מטרים ממחוז חפצו. בנגיעה הראשונה בכדור הוא פינה לעצמו שטח קטן ומיד דילג מעל רגלו המאחרת לבוא של האנגלי הראשון שעמד בדרכו כזבוב טורדני. בנגיעה השנייה הוא רקד על הכדור ומיד ביצע סיבוב פרסה לעבר האגף הימני, חומק מסטטיסט אנגלי נוסף. בשתי הנגיעות הבאות הוא הפעיל את מנועי הסילון וניווט לעומק שטח האויב, מתעלם מכל הפרעה, מכל אבק כוכבים שהסתחרר כנגדו באטמוספירה, ארבע שנים בלבד אחרי הקרב המדמם בין ארגנטינה ואנגליה על איי פוקלנד.
כשהתקרב לטווח שעשוי לסכן את השער, הגיעו מולו שני לוחמים אנגלים נוספים. את הראשון הוא עקף משמאל, את השני עקף מימין, ולבסוף, מול השוער האגדי פיטר שילטון, הוא הצמיד את הכדור לרגלו, פנה ימינה ותוך כדי נפילה הדביק את הכדור לרשת. עוד קודם לכן הוא לעג לכוח הכבידה, עלה בסערה השמיימה, התגבר על פער של 18 סנטימטרים בינו לבין השוער האנגלי, ושלח את הכדור בעזרת ידו פנימה. ליקום הכדורגל היה עכשיו אלוהים משלו, אחד ויחיד ומיוחד שאין עוד מלבדו. כף רגלו השמאלית הייתה ממגנטת, זרועו הייתה נטויה וידו הייתה אלוהית, ובניגוד לאלוהים אחרים, דייגו ארמנדו מראדונה לא התבייש לחשוף עצמו לעיני מאמיניו. ואפילו המשרוקית, זו הדורשת צדק, יושר ואמת, דממה כשאלוהים בחר להתגלות בדרך לזכייה בגביע הקדוש.
במונדיאל 2018 הוא ישב ביציע, ירד אל העם, אל אנשים בשר ודם. מתכונותיו האלוהיות נשאר רק חרון אף. מיד האלוהים נותרה רק אצבע משולשת. שני ענקי הדור, ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו, יורשיו הפוטנציאליים של מראדונה לכבוש את המעמד העילאי ביותר, נחשפו במערומיהם, מי יותר ומי פחות. כל אחד מהם עמד מרחק 11 מטרים מהשער, לבד מול שוער, והחמיץ, כמו היה פגום, אדם מן השורה, בלתי אלוהי. לא, זה לא זה. לא, זה לא. אלוהים חשף עצמו אי אז במקסיקו, אבל לא הופיע מחדש במוסקבה. גם אם אחד מהם יכבוש שלושער, גם אם אחד מהם יחזיר את עמו מן המתים, שום דבר לא אלוהי בזה.
אבל גם במונדיאל הנוכחי יש אלוהים. אלוהים החדש הוא ה־VAR, עוזר השופט לענייני וידיאו. הוא מזכיר יותר את אלוהים המקורי. לא זה מהסלאלום, אלא ההוא מקריעת ים סוף. הוא לא מרבה להיחשף לאור השמש כדי לחרוך את הדשא, אלא ספון בתוך חדר קטן מול מסכי וידיאו. בכל פעם שנדרש ממנו, הוא משנה סדרי עולם, מריץ את המציאות לאחור ולפנים במהירויות שונות, חוזר בזמן אל העבר ומתקן אותו למען עתיד טוב יותר, משחזר אירועים שנויים במחלוקת ומקבל את ההחלטות שהתפספסו על ידי בני תמותה.
השופט משמש כנביאו. הוא היחיד שרואה אותו בחזונו, שומע אותו באוזנייתו ומקבל ממנו את הבשורה. הנביא הוא זה שמציג בפני מאות מיליוני הצופים את לוחות הברית החדשים, מלבן דמיוני שמשורטט באוויר ומסביר לכל אותם מאמינים ולכל אותם לא־מאמינים־שזה־קורה־להם את הפנייה לאלוהי הטלוויזיה. ומשם יורד דבר ה־VAR מן ההר – אמת לאמיתה, צדק ויושר, דברי אלוהים חיים. כי הנה כחומר ביד ה־VAR, ברצותו יפסול וברצותו יאשר.
זהו עידן כדורגל חדש. עידן שבו נתקבלה החלטה לשים את כל הביצים בסל טכנולוגי בטוח ומוגן ולא לאפשר לאדם אחד להחליט על גורלה הספורטיבי של אומה שלמה. חוקי המשחק החדשים הם בשורה חשובה: אנחנו כאן בשביל האמת, אנחנו כאן בשביל הצדק. שער שהובקע בנבדל, פנדל שלא נשרק למרות הכשלה ברורה ברחבה, שער "יד האלוהים"? לא ולא. הסיפור הזה נגמר.
הבשורה של מונדיאל 2018 חותרת תחת כל התהליכים התרבותיים והפוליטיים של השנים האחרונות, של עידן הנרטיבים, הפייק ניוז והעובדות האלטרנטיביות. דווקא ענף הכדורגל, שהתעקש במשך שנים לא להתבסס על צילומי הטלוויזיה כדי לא לפגוע בזרם הטבעי של המשחק, הוא זה שקיבל על עצמו את האמת, גם אם היא קשה ומרה, גם אם היא לא מבטיחה את הישרדותו של החזק והעשיר. הרי לא ייווצר יותר מצב שבו נבחרות חזקות מנצלות את העובדה שקל יותר לשרוק לטובתן. וכך, אם גרמניה מפגינה חולשה, שתתכבד ותעוף מהטורניר.
ברגע שקברניטי הכדורגל העולמי גילו את האלוהים החדש, ה־VAR, נמנעה מאוהדי הכדורגל הזכות לרגעים שערורייתיים וקסומים כמו השער עם היד של האלוהים הישן, מראדונה, אבל עלתה אפשרות שנשמעת בעידן הנוכחי דמיונית – כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף האמת מנצחת.
