fbpx

בחירות בלי חדווה // הטור של ירון דקל

0

כישלון האופוזיציה לייצר סדר יום; והקו שמחבר בין נתניהו לסמוטריץ' וגרם לביטן להשתמש באיילת שקד

.

"אנחנו בקמפיין בחירות", אמר שר האוצר משה כחלון לחברי סיעתו לפני שבועות לא רבים. כאילו שלמי מהיושבים בחדר הדבר לא היה ברור. ריח הבחירות נישא באוויר בימיו האחרונים של מושב הקיץ של הכנסת, למרות שמועד לקיומן טרם נקבע. המערכת הפוליטית נערכת לבחירות בחורף, בהנחה שהעילה תהיה המשבר האינסופי על חוק הגיוס. או ליתר דיוק, חוק ה"אי־גיוס". בקואליציה יודעים שהמשימה לכנס תחת קורת חוק אחד את אביגדור ליברמן, יעקב ליצמן ואסתר חיות, שואפת לאפס. ובאין הכרעה דוחים, כרגיל. שותפיו של נתניהו מכירים את הקליינט, ויודעים שדחייתו -אומנותו. ראש הממשלה התוודה בעבר באוזני מי מאנשיו ואמר שהוא מאמין באמת ובתמים שכאשר דוחים נושא, יש סיכוי שייפתר מעצמו. התמונה המתמשכת בסקרים, ולפיה נתניהו מרכיב כמעט ללא קושי את הממשלה הבאה, הוציאה את הרוח ממפרשי מפלגות האופוזיציה – המחנה הציוני ויש עתיד. אבי גבאי ויאיר לפיד זיהו ששאיפתם להחליף את נתניהו הולכת ונמוגה בסטטיסטיקות של מינה צמח וקמיל פוקס. אחד מבכירי האופוזיציונרים לנתניהו שאל לאחרונה, ברצינות ולא בציניות: "איך אנחנו יכולים לקבוע סדר יום? זה מאוד קשה". זו הייתה כמעט שאלה רטורית. נתניהו הוא אשף המניפולציות וקביעת סדר היום הלאומי הנוח לו. אחת הדוגמאות היותר מוצלחות מהעת האחרונה קשורה ל"מבצע החשאי" שבו הוחזר שעונו של אלי כהן ז"ל. המבצע נחשף שעות אחדות לאחר שמוסד אחר, יד ושם, פרסם הודעה חריפה מאין כמותה, בגנות ההסכם שעליו חתם נתניהו עם ממשלת פולין. השעון שהוחזר (ספק מבצע חשאי, ספק פעולה נועזת ברשת האינטרנט) המתין לו בסבלנות במטה המוסד, עד שנתניהו היה זקוק לו. ראש הממשלה מיהר כמובן לפרסם הודעה בזכות המוסד, ובעקיפין – בזכות עצמו.

ח"כ יאיר לפיד דווקא ניסה לקבוע סדר יום, אך גם הוא התרסק אל קרקע המציאות. לפיד, שמקפיד להציג עצמו באופן תדיר כ"ימינה לליכוד", ניסה להעלות לסדר היום את סיפוח הגולן למדינת ישראל. הוא צילם סרטון, צייץ, כתב, נאם ומה לא? לצערו, לסחורה הזו לא היו קונים, והיא התקבלה באופן מפוהק. יש עתיד ממשיכה לדשדש בסקרים, אי שם במרחק רב מהליכוד. אירועי עזה שטפו כל אג'נדה אלטרנטיבית. לזכותם, יאיר לפיד ואבי גבאי לא השאירו את הזירה העזתית רק לנתניהו. בסבב הלחימה הקצר ביולי ירדו שניהם דרומה במהירות הבזק, מפיקים את לקח היעדרותו של לפיד בפעם הקודמת, ומנצלים – תקשורתית – את התמהמהות נתניהו. האחרון טרח לבוא רק לשדרות, ורק כשגברה עליו הביקורת. לפיד וגבאי תקפו חזיתית את ראש הממשלה בתחום החזק שלו, המדיני־ביטחוני, והאשימו אותו ואת ממשלתו על היעדר תוכנית או אסטרטגיה בקשר לרצועה. אבל עוד קודם לכן היו להם הרבה מאוד הזדמנויות למתוח ביקורת על נתניהו, והם החמיצו אותן. בפרשת ההסכם השנוי במחלוקת עם פולין התעוררו גבאי ולפיד רק אחרי יד ושם. כשהשדות החלו להישרף בדרום ונוכחות נתניהו או שרי ממשלתו לא נראתה בשטח, נמנעו שני האופוזיציונרים מלהלום בממשלה. קל כל כך לשער מה היה עושה נתניהו לו היה אופוזיציונר והשדות היו נשרפים ולו לממשלה אחרת לא הייתה תשובה. הדרום היה בוער, גם מהפגנות של התנגדות פוליטית.

אבל לא רק ביצירת סדר יום מדובר. זו הבעיה הקטנה. לפיד, כמו גבאי, לא הצליחו עד כה לשכנע את מרבית הציבור שיש סיבה להחליף את נתניהו. וכך יצאה הכנסת לפגרת הקיץ הארוכה, שתהיה כנראה הפגרה האחרונה שלה. אם יוקדמו הבחירות לחורף, יהיה זה כנראה רק כי אדם אחד ירצה בכך. לא שותפיו הקואליציוניים, שאיש מהם אינו נוסק מעלה בסקרים, ולא ראשי מפלגות האופוזיציה המדשדשות בסקרים. אלה יהיו כנראה בחירות נטולות חדווה או יצרים.

 

איילת מטיילת

ח"כ דוד ביטן מכהן אמנם בכנסת זו קדנציה ראשונה, אבל ערמומיותו ותחכומו הם כשל ח"כ ותיק. גם חקירותיו במשטרה בחשד לעבירות שחיתות לא הקהו את התכסיסנות, הערמומיות והבנת הרחוב הפוליטי. כשזרק לחלל האוויר את האמירה ששרת המשפטים איילת שקד אהודה בליכוד ותוכל להיבחר ראשונה לפני שרי המפלגה, ביטן ידע בדיוק מה הוא עושה. הוא ידע שזה לא על הפרק, שאין לזה היתכנות חוקית, אבל מה אכפת לו לנסות לחרחר ריב בין שקד ליו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט. נתניהו שם לו למטרה לנסות לרסק את המפלגה הזו, על מנת שיוכל, אם רק יחפוץ בכך, להשאירה מחוץ לקואליציה הבאה, שבה אמורים לככב אביגדור ליברמן ויאיר לפיד. גם ליברמן לא יזיל דמעה אם יריבו הפוליטי מימין, נפתלי בנט, יתכבד בתפקיד החשוב של יו"ר ועדת החינוך של הכנסת. גם רעיית ראש הממשלה תעלוז ותשמח.

וכך נותרה האפשרות של התמודדות שקד בליכוד בלון הליום פוליטי, שהמרחב שלו נע בין שבת תרבות לשעשועי סקרים נטולי משמעות פוליטית.

 

הסקופ של סמוטריץ'

ח"כ בצלאל סמוטריץ' קנה את פרסומו באמירותיו הפרובוקטיביות, בהתרחקות מכל מה שמסמל פוליטיקלי קורקט ובדעותיו האולטרה־שמרניות. ידוע שסמוטריץ' אומר את מה שהוא חושב, בלי להשאיר דברים בבטן. בשל התכונה הזו, ולא רק בגלל הדעות האולטרה־שמרניות, הפך הח"כ הצעיר לשנוי במחלוקת.

בגיליון יוני של 'ליברל' ערכה איתו נחמה דואק ריאיון מקיף ומעניין. בסיומו, ממש בתשובה לשאלה האחרונה, הסתתרה כותרת שלא זכתה להבלטה. "לא מפילים ראש ממשלה על מתנות", הוא חזר על המנטרה של תומכי נתניהו בשנתיים האחרונות, והוסיף: "לא ייתכן שהיועץ המשפטי לממשלה יגבר בהחלטתו על החלטת הציבור. להפיל ראש ממשלה מכהן על ידי פקיד זה בעייתי". בכך חשף את האסטרטגיה שבה ישתמש בעתיד ראש הממשלה. הבחירות צפויות להיערך לפני החלטתו הסופית של היועץ. אולי אפילו לפני השימוע שייערך לראש הממשלה, אם יוחלט להגיש נגדו כתב אישום. הציבור ייחשף למידע המלא על החשדות עוד בטרם הבחירות. עד כה הראו כל הסקרים שחקירות המשטרה לא פגעו בתמיכה הנלהבת של הציבור בנתניהו, אולי להפך. בהנחה שנתניהו יוכל להרכיב את הממשלה הבאה, ובהנחה שהמלאכה תצלח בידו – יוכל לטעון כי הריבון, העם, בחר בו למרות שידע את מלוא כתב האישום והחשדות. הוא גם יוסיף ויטען כי בדמוקרטיה היועץ המשפטי לממשלה אינו ניצב מעל העם. זה טיעון שעשוי לשמש כלי מרכזי בבקשה לנהל את המשפט בעודו מכהן בתפקיד ראש הממשלה.

זה מה שיגיד נתניהו, כפי שכבר אמר בפשטות בצלאל סמוטריץ'.

.

רוצים לקבל את המגזין המודפס עד הבית? לפרטים ומבצעי מנויים – השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם

.

צילומים: אוליביה פיטוסי, אמיל סלמן, הארץ

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook