fbpx

השסע האטלנטי // הטור של ניצן הורוביץ

0

מאז פסגת G7 שהסתיימה בפיצוץ בין טראמפ ושאר המנהיגים ובראשם אנגלה מרקל, מסתובב בתקשורת העולמית סיפור חזק על מה שקרה שם. מומחה אמריקאי רב־מוניטין טוען כי כמה דקות לאחר שהמנהיגים נעמדו עצבניים מול טראמפ וניסו לשכנעו לחתום על הצהרה משותפת, כפי שמראה הצילום המפורסם שהפיצו הגרמנים, התרחשה סצנה קשה: טראמפ קם, כעוס מאוד, הכניס יד לכיס הז'קט, הוציא כמה סוכריות והשליך אותן על השולחן ואמר: "הנה, אנגלה, שלא תגידי שאני לא נותן לך שום דבר". 

קשה להאמין? נכון, מחזה כזה לא היה עולה על הדעת ביחסים בין ארה"ב לבין בעלות בריתה הקרובות והחשובות ביותר. אבל טראמפ מחולל שינוי עמוק. לאחר שעודד בגלוי את מתנגדי האיחוד האירופי בהצבעת הברקזיט, ותמך בלה־פן הגזענית בבחירות בצרפת, הוא מתמקד עכשיו בחוליה האירופית החזקה ביותר: גרמניה. מרקל המאופקת והדיפלומטית עזבה את הפסגה מזועזעת. "זו הייתה חוויה מדכאת ומפכחת", סיפרה. לא מדובר רק ביחסיהם האישיים, שרוסקו לחלוטין, אלא בהתקפה בלתי פוסקת של טראמפ נגד מנהיגי המערב. כולל השכנה הידידותית קנדה.

מאז הפסגה החריף הטון. טראמפ כינה את קואליציית מרקל "צולעת", אמר שהגרמנים יוצאים נגדה בגלל ההגירה, וטען – בניגוד מוחלט לנתונים – שהפשע בגרמניה גבר. בגרמניה אומרים שטראמפ פשוט מנסה להפיל את מרקל. את טרודו הקנדי כינה "חלש ומאוד לא ישר". על נאט"ו שב ואמר שאין סיבה שארה"ב תמשיך לשלם עליה. מרקל כבר הסיקה את המסקנה המתבקשת, ואת זאת היא כבר אומרת בפומבי: "הזמן שבו יכולנו לסמוך לחלוטין על אחרים – עבר. חוויתי זאת מספר פעמים בימים האחרונים. (…) אנחנו האירופאים צריכים לקחת את גורלנו בידנו".

ביטול ההסכם עם איראן, הפרישה מהצהרת 7G, מהסכם האקלים העולמי, מאונסק"ו, ומלחמת הסחר המתלהטת, מעמיקות את השסע בין טראמפ ובין השותפות המסורתיות של ארה"ב. המהלכים האלה, לצד הקשרים המסתוריים עם רוסיה וההתקרבות המפתיעה לצפון קוריאה, מעידים על כך שהפוליטיקה של טראמפ שוברת לחלוטין את המדיניות האמריקאית המוכרת מאז מלחמת העולם השנייה. למעשה, "המערב", כיחידה גיאו־פוליטית, עובר כעת תהליך מואץ של התפוררות.

השאלה המטרידה ביותר את השותפות (לשעבר?) של ארה"ב וגם את הכוחות הליברליים באמריקה היא: האם פירוק הבריתות וההסכמים, פירוק המערב למעשה, מצביע גם על נטישת הערכים המערביים? בעיצומה של הסערה בארה"ב סביב ילדי המהגרים וההתקפות העזות של טראמפ על מגיני זכויות הפרט, שאלו באירופה אם העולם נכנס לעידן לא־ליברלי, שבו ממשלות אוטוריטריות מחליפות את הדמוקרטיות המסורתיות המבוססות על ערכים מערביים.

אנשים כסטיב באנון, סטיבן מילר, מאט בויל – מראשי הימין הקשה בוושינגטון – טוענים בלהט ש"הטמטום הליברלי" ששלט במערב שנים ארוכות הוא מקור החולשה מול איומי טרור והגירה: "עיתונות חופשית והפרדת רשויות לא יגנו עלינו בעולם של היום". 

שקר מוחלט. הדבר האחרון שאפשר להדביק למערב הוא תמימות וחולשה. המערב, וארה"ב בראשו, נהנה בדור האחרון משלטון עולמי ומשגשוג חסר תקדים. חלק ניכר מזה על חשבון עמים ומדינות אחרות, כמיטב המסורת הכוחנית המערבית. הדמוקרטיות הליברליות הובילו גלובליזציה פרועה שביסודה קפיטליזם דורסני. אך הדרך לשינוי לא עוברת בדריסת הערכים הליברליים וזכויות האדם, שהם הישגיה הגדולים של התרבות המערבית, אלא בתיקון חברתי, בכלכלה אנושית יותר. את התסכול מפערים כלכליים, מהגירה ומטרור, ושחיקת זהות לאומית, לא ניתן לפתור על ידי פשיזם וביטול בריתות, שיובילו לא לסדר עולמי חדש, אלא לאי־סדר מוחלט. 

.

אהבתם? רוצים לקבל את המגזין המודפס עד הבית? לפרטים ומבצעי מנויים – השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם

.

צילום:   Jesco Denzel /Bundesregierung via Getty Images IL

 

למה השמאל כזה פראייר? // הטור של נדב איל

נדב איל / 6 באוגוסט 2019

איה נאפה ותחושת הצדק הישראלי (והכיבוש) // הטור של שי גולדן

שי גולדן / 7 באוגוסט 2019

בעיטה לחיבורים // הטור של איילת נחמיאס־ורבין

איילת נחמיאס-ורבין / 7 באוגוסט 2019

הבגידה הגדולה // הטור של נחמה דואק

נחמה דואק / 6 באוגוסט 2019

בואו נדבר על הבנייה הפלסטינית בשטחי C // הטור של גרשון הכהן

גרשון הכהן / 12 באוגוסט 2019

כשהמנצחים מפסידים (ולהפך) // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 7 באוגוסט 2019
בית הדבש בסילוואן מרכז מורשת יהודי תימן צילום : אמיל סלמן

כבוד למגזר? עדיפה השפעה // טור עורך

רותם דנון / 7 באוגוסט 2019